עוד בדיחה חחחחח

עוד בדיחה חחחחח

אנגלי מתארח אצל חברו בדרום אפריקה. יום אחד הוא הולך לקולנוע. נכנס לאולם ומתיישב. השכן הכושי שלצידו אומר לו אדוני אתה בודאי לא מקומי. נכון, עונה האנגלי, איך אתה יודע? כי הלבנים יושבים ביציע ואתה התישבת באולם עונה הכושי. האיש עולה ליציע ובמהלך הסרט שואל את שכנו איפה השרותים. אתה בטח לא מקומי, אומר שכנו הלבן, אנחנו משתינים ישר מהיציע לאולם. האיש קם ממקומו, ניגש לקצה היציע ומתחיל להשתין לאולם. פתאום צועק לו מישהו מלמטה: אדוני אתה בטח לא מקומי, תפזר, תפזר...
 

חניבעל.

New member
איך אני אומר את זה

לא הבנתי,אבל מה חדש...... <חני הולך להרהר עמוקות...>
 

Blue Wind Sea

New member
הנה עוד בדיחה........

קבוצה של בנות יצאו לחופשה באילת כאשר ראו מלון חמישה כוכבים שרשום על השלט בכניסה "לנשים בלבד"החליטו להכנס. בדלפק ישב בחור צעיר וחתיך, הוא הסביר להם איך לקבל חדר "יש לנו חמש קומות, לכו לראות את הקומות וברגע שתמצאו את הקומה שהכי תמצא חן בעיינכן תוכלו להישאר בקומה הזאת והוסיף, ההחלטה היא קלה מכיוון שבכל קומה רשום מה יש בה". הבנות מתחילות לעלות לקומה הראשונה בשלט רשום "לכל הגברים כאן יש להם קצר ודק" הבנות צוחקות וללא היסוס עולות לקומה השניה. בשלט שבקומה השניה רשום "לכל הגברים כאן יש ארוך ודק", בכל זאת זה לא היה להן מספיק טוב לכן המשיכו לקומה השלישית. בקומה השלישית רשום בשלט "לכל הגברים כאן יש קצר ועבה" זה איכזב אותן , אך הן עדיין היו אופטימיות כי נשארו עדיין עוד שתי קומות. בצעדים קלים ובתקוות גדולות טיפסו במעלי המדרגות לקומה הרביעית. בקומה הרביעית רשום "לכל הגברים כאן יש ארוך ועבה!!!" כל הבנות התרגשו ומיהרו להכנס לקומה אבל פתאם הבינו שנותרה קומה נוספת ואחרונה הן חשבו שהן אולי מפסידות משהו יותר טוב לכן אחרי לבטים קשים החליטו לעלות לקומה החמישית. בקומה החמישית רשום בשלט ענק ובאורות נאון "בקומה הזאת אין גברים, הקומה נבנתה רק כדי להוכיח שלא ניתן לספק אישה"
 

חניבעל.

New member
עקב מאורעות היום

אני דורש להביא את סיפור הכלניות ודחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף <סתם מתגעגע>
 

Blue Wind Sea

New member
אני מאוד מקווה שהכוונה שלך היתה לזה

לפני שנים רבות מאוד בארץ רחוקה רחוקה היו היו שתי כלניות: כלנית לבנה שהיו לה 6 עלי כותרת לבנים ויפים וכלנית אדומה שהיו לה 6 עלי כותרת אדומים ויפים. יום אחד הלכו הכלניות במדבר. הולכות, הולכות, הולכות, ונהיות צמאות. פתאום, באמצע המדבר הן רואות מעין. הגיעו למעין והתחננו לפניו: "מעין, מעין, אנא תן לנו ממימך" והמעין ענה: "לא אתן ממימי אלא אם כל אחת תיתן לי עלה כותרת אחד." חושבת הכלנית הלבנה: " אם לא אשתה – אתייבש ואמות, כל יופי יהיה לשווא, אם אתן למעין עלה כותרת אחד יישארו לי עוד 5 עלי כותרת, אבל אני אשתה ואשאר בחיים". חושבת הכלנית האדומה: "אם אתן למעין על כותרת – יופיי ייפגם ולא יהיה עוד טעם לחיי. כפי שהצלחתי להגיע עד כאן, אצליח להגיע למעיין אחר ושם אשתה". הכלנית הלבנה נתנה עלה כותרת אחד, שותה מים ורווה ואילו הכלנית האדומה נשארה צמאה. שתי הכלניות המשיכו בדרכן במדבר. הולכות, הולכות, הולכות, ונהיות צמאות. ושוב, הן מגלות פתאום מעין. ושוב הן מבקשות ממנו מים. ושוב המעין מבקש עלה כותרת מכל אחת. חושבת הכלנית הלבנה: "כבר נתתי עלה כותרת אחד – כך שאין זה משנה אם אתן עוד עלה כותרת. העיקר לשרוד". חושבת הכלנית האדומה: "כפי שהצלחתי להגיע עד כאן בשלום, אני אתאמץ עוד ואגיע למעין הבא. לא אתן למעיין עלה כותרת!" הכלנית הלבנה נותנת עוד עלה כותרת שותה ורווה, ואילו הכלנית האדומה נשארת צמאה. שתי הכלניות המשיכו בדרכן במדבר. הולכות, הולכות, הולכות, ונהיות צמאות. ושוב הן צמאות, רואות מעין וכן הלאה… ושוב הכלנית הלבנה מוותרת על עלה כותרת ושותה. הכלנית האדומה נשארה צמאה ומיובשת. וכך הסיפור נמשך עוד 3 מעיינות עד שנגמרים לכלנית הלבנה עלי הכותרת. והן ממשיכות ללכת במדבר עד שהן מתייבשות ומתות. מוסר השכל: נותנת, לא נותנת, בסוף תמיד נובלת. אבל זו שנתנה, לפחות נהנתה!
 
למעלה