עוד ארוחת חג
לפחות הפעם אני פטורה. יום יפה בחוץ, רק חבל שלפעמים החיים כל כך מכוערים ומלאי סבל בלתי נתפס. נסתדר כולנו, מתישהו. אבל הניגודיות הזו בין מה שקורה בחדרי בתי החולים ובבתי האנשים לבין השמש החמימות והרוח הנעימה - תמיד תפליא אותי. מסתכלת בתמונות של אמי זכרונה לברכה והכאב ננעץ בי ברבבות חיצים. אין מרפא.
לפחות הפעם אני פטורה. יום יפה בחוץ, רק חבל שלפעמים החיים כל כך מכוערים ומלאי סבל בלתי נתפס. נסתדר כולנו, מתישהו. אבל הניגודיות הזו בין מה שקורה בחדרי בתי החולים ובבתי האנשים לבין השמש החמימות והרוח הנעימה - תמיד תפליא אותי. מסתכלת בתמונות של אמי זכרונה לברכה והכאב ננעץ בי ברבבות חיצים. אין מרפא.