עודף משקל

[גלבועא]

עודף משקל

זוגתי שמקפידה לבקר את אבי מדי פעם סיפרה לי שהוא השמין מאוד מאז הפעם האחרונה שהיא ראתה אותו. מייד נזכרתי בסיפור של מיטלי על אביה. אבי נמצא בתוך מסגרת שמנטרת את מצבו הבריאותי באופן שיטתי, מה גם שהוא מאלה שאוהבים ללכת לרופאים. אז אני מניח שהוא כבר ישמע אם לא שמע על הסכנות בהשמנת יתר בגילו.

 

[ה ר מ י נ ה]

גם אמי עולה במשקל.

למרות שלטענתה "היא לא אוכלת כלום" ורק אוכל דייאטתי, היא עולה במשקל, דבר שאינו מוסיף לבריאותה. כשהיא מבקרת אצלנו היא אוכלת כמויות גדולות. בארוחה המשפחתית יש מגוון של מאכלים והיא לא מוותרת על אף אחד מהם. עיני, כמובן, אינה צרה, אבל, בסופו של דבר התוצאה היא עליה במשקל, מה גם שקשה לה ללכת ולכן אין מה לדבר על ספורט. יתכן שאכילה רבה יותר נובעת משעמום, או מאכילה בחברה. נפגשים עם חברות, שותים קפה וקרואסון או בורקאס שהם, למרות המימדים שלהם, פצצות של קלוריות, ובנוסף יש גם ענין גנטי.

 

[גלבועא]

אבל היא בפיקוח רפואי כמו אבי

בבית האבות, לא?!

 

[ה ר מ י נ ה]

כן, אבל, רופאים בדרך כלל

פותרים בעיות באמצעות תרופות. מעט מאוד רופאים מטפלים במניעה, בודאי לא בגיל כזה. אמי עצמה הלכה לדיאטנית, ולמרות שעל פי דבריה היא שומרת, היא עלתה במשקל לאחר תקופה קצרה שקצת ירדה. כשאני מנסה, בעדינות, לרמוז שכדאי שתאכל פחות, היא נעלבת ומפרטת את כל הדיאטה שלה, שעל הנייר נראית טוב, אבל בפועל כנראה לא מתאימה. (כמו האם שבאה לרופא ואמרה שבנה לא אוכל כלום חוץ מכמה מילקי, ובמבה ושוקולד ועוגיות.)

 

[גלבועא]

לאבי יש תשובה "מתוחכמת"

יותר. כשהוא עבר צינתור הוא מת על השולחן והחיו אותו [אח"כ התברר לי שזו פרוצדורה נפוצה יחסית]. מאז הוא חושב שהכל מותר לו, במיוחד מאז שאמי נפטרה הוא איבד כל רסן. אבל, שוב, מכיוון שהוא אוהב ללכת לרופאים, יש לו בדיקות תקופתיות בגלל קוצב לב שמושתל בו, והמעקפים שהוא עבר, אני מניח שהוא יחטוף בביקור הבא, ואז הוא ישמור שוב.

 

[ואו הבנתי]

מי שעובר חווית מות רואה את

החיים אחרת.

 

[גלבועא]

ללא ספק, ממש ללא ספק

אבא שלי דוגמה מצויינת לאדם שאיבד כל רסן בעקבות זאת, אין ספק.

 

[ואו הבנתי]

מה זה נקרא לאבד רסן?

הוא התחיל להשתולל עם נשים אחרות? הוא התחיל לעשות עסקים חובקי עולם? הוא נכנס לחובות קשים והחליט שהילדים שלו ישלמו את זה? או שהוא פשוט חושב שהחוקים שאנשים מגבילים את עצמם הם שטויות. ואז הוא אוכל כמה שהוא רוצה, כי את המוות הוא כבר ראה. והוא לא פוחד ממנו. אז מה איכפת לו להיות חולה בגלל השמנה? לא סיפרת עוד דברים עליו כך שאני לא יודעת כמה גבר זקן יכול לאבד רסן?

נראה לי שאתה מודאג מההתנהגות שלו יותר. כי הוא פתאום אחר ואתה כבר לא מכיר אותו כל כך. אולי אתה לא יודע ל-מה לצפות. רוב הילדים מגבילים את ההורים שלהם להתנהג בדיוק איך שהם אוהבים לראות אותם בצורה סטריאוטיפית. אם אשה מגיעה להיות סבתא היא צריכה להתנהג כמו סבתא ולא כמו פמלה אנדרסון. כי מה היא חושבת שהיא? צעירה? ואם היא פנויה ועדיים מחוזרת ויוצאת למסיבות ולטיולים , רחמנא ליצלן. זאת סבתא זאת? הסבתא צריכה לדאוג לנכדים שלה, לא? מה פתאום שתתנהג כמו הצעירות, זה פאטתי לא?. פתאום מתיחות פנים, הרזיה, כושר, בגדים צעירים...לפעמים הסבתא נראת יותר כמו האמא של הנכדים שלה.

 

[גלבועא]

אני באמת לא טרחתי לספר

ב"מה הוא איבד רסן" וכנראה סיבותיי עמי. אבל "נראה לי שאתה מודאג מההתנהגות שלו יותר. כי הוא פתאום אחר ואתה כבר לא מכיר אותו כל כך. " - מאיפה את יודעת את זה? מידע אני לא ממש מספק ואת כבר הצלחת להכניס אותי לאיזו מגירה?

 

[ואו הבנתי]

צודק, אבל יחד עם זאת אם יש שינוי

אצל ההורים זה די מפחיד את הילדים. אצלי זה קרה כשאמי התחילה להיות ילדותית מאוד פחדתי. ואז הרופא אמר לי לקחת פיקוד. כלומר לעשות היפוך תפקידים. והפחד עבר לי. פתאום ידעתי שאמי הפכה להיות בתי. והיה לי יותר קל עם זה. אמי הסכימה להיות "בתי" וככה היה נוח לכולנו.

 

[ואו הבנתי]

ראי מה כתבתי לגילבוע

ויש גם תרופות שמאטות את חילוף החומרים. צריך לבדוק עם רופא שמומחה לתגובה בין תרופתית. רוב הרופאים לא מבינים בזה.

 

[ואו הבנתי]

גילבוע, לפעמים החלפת תרופה

מגבירה את התיאבון. כדאי לבדוק את הנושא עם המטפלים. כי העלית המשקל היא פתאומית כפי שסיפרת.

 

[גלבועא]

יכול מאוד להיות

אבל זו בעיה שלו עם המטפלים שלו. רק שיתפתי עם סיפור ההשמנה, ונסיתי קצת לברר אם הוא שייך גם לגיל מסויים או לא.

 

[ואו הבנתי]

רגע גילבוע, אפילו שזאת בעיה

שלו עם המטפלים מותר לך לעלות את הרעיון. שאולי זה מהתרופה. אולי בלוטת המגן לא כל כך עובדת. אולי יש לו סוכרת. נראה לי שכדאי לך להיות עם יד על הדופק ולדרוש לראות את הבדיקות שלו, ולהציע טיפול אחר. יש לנו ידיד רופא והוא דוקא רואה בחיוב שהמטופל "מפריע" לדוקטור בכל מיני שאלות והצעות טיפול. יש הרבה רופאים שחושבים שהפציינט יודע יותר מהם מה קורה בגופו. לך בתור הבן זכות להתערב בטיפול, או לפחות לקבל מידע מפורט מה עושים לו עכשיו ומה יעשו לו בעתיד.

 

[גלבועא]

אני מאוד מודה לך

על התמיכה, אבל כנראה שאת לא עוקבת אחרי "אופרת הסבון" ששמה גלבוע ואביו. אני לא מדבר עם אבי תקופה ארוכה מאוד. מצבו לא ממש מענין אותי אלא כיוון שעלה כאן ענין ההשמנה הבאתי את המקרה שלו גם, אולי זה ירגיע כמה כאן, שיש עוד הורים משמינים.

 

[ה ר מ י נ ה]

גלבוע, נרגעתי (לא הייתי כל כך

מודאגת גם קודם כן).

 

[ואו הבנתי]

אכן, נכנסתי לפרקים אחרי

שסיפרת על הנתק עם אביך. ולכן כל מה שכתבתי לא רלוונתי.

 

[גלבועא]

הבנתי - לא רלוונטי לגביי, אבל אני

בטוח שאחרים שקראו את דברייך, למדו דברים חשובים. תראי, כל הקטע עם אבי הוא בעייתי, אהיה טיפש אם אתעלם מכך או אכחיש זאת. לפעמים אני קצת "מתעצבן" מעצות שאני מקבל בנוגע אליו/אליי, ואז התשובות שלי לא הכי נחמדות. אני מתנצל בפנייך אם נשמעתי תוקפני, לא רגיש ובכלל.

 

[ואו הבנתי]

גלבועא זה בסדר, תוקפנים לא מפחידים

אותי. לפעמים צריכים לומר דברים בצורה נחרצת, אחרת מורחים את הבעיה עם המון מלל ושום דבר לא נעשה ברור. אני מודה שהשיטות שלי לא ממש פסיכולוגיות, לפעמים צריך לעשות מעשה בכדי שמי שצריך להבין יבין.

 

[ואו הבנתי]

רלוונתי=רלוונטי