עוגן נתקע

עוגן נתקע ../images/Emo31.gif

קורה לפעמים והטלת העוגן היתה מוצלחת מידי. הוגן "תפס" כל כך חזק ומסרב לעלות. ניסיתי את השיטות המקובלות וחלקן בכלל או לפחות כמעט לא מעשיות. מה השיטות הידועות לכם לחילוץ עוגן תקוע? ומנסיונכם, מה באמת הצליח לחלץ את העוגן הסורר?
 

zina71955

New member
במקום לא מוכר לי אני משתמש באופן

קבוע במצוף עם חבל לעוגן. זה צריך בכל מקרה לחלץ את העוגן בשילוב עם מתיחת שרשרת עד כמעט ניצב ואחר חבל המצוף על הכננת. שימוש זהיר במנוע עוזר. במקרה חריג אחד השתמשתי בחבל נוסף מהשרשרת אל כננת בירכתיים. התירגול תמיד צריך להיות שינוי בזוית ההרמה.
 

zina71955

New member
תוספת למען הסדר הטוב.

על העוגן אצלי מחובר באופן קבוע חבל קצר עם שקל לטבעת המתאימה שבשורש העוגן. כשהעוגן מאוחסן החבל משמש לאבטחת העוגן. חבל באורך 15 מטר עם מצוף מתאחסן דרך קבע במחסן שרשרת העוגן מוכן לחיבור לחבל הקצר בזריקת העוגן. דקה אחת לפני זריקת העוגן שווה את כל הזמן שיכול ללכת לאיבוד (כולל העוגן) במקרה שהוא נתקע, תקיעה שיגרתית.
 

מטש

New member
לאחר שניסית הכל - צלול או חתוך.

קורה שהעוגן נתפס במשהו שלא מאפשר הרמה - סלע, שרשרת, כבל תת מימי וכו'. ברוב המקרים תמרון בצירוף עבודת כננת מתאימה (ובוודאי גם מצוף לחלק הקדמי) ישחררו את העוגן מתפיסה חזקה של חול או בוץ וגם מרוב הסלעים, אך קורה שהתפיסה היא כה חזקה שאין ברירה וצריך לרדת למיים או לוותר על העוגן. בקסטלוריזו היה צוללן שהתפרנס לא רע מצלילות לשחרור עוגנים שנתפסו. בחיל הים זכור לי סטיל שהשאיר עוגן עם כל החבל מול הברדוויל במלחמת ההתשה. זה קורה גם לאניות - אולי יום אחד אכתוב על הפעם בה נתפס לנו העוגן של א.מ. רימון בכבל תקשורת בין צרפת לאנגליה (1978). לעיתים זקוקים רק להרבה סבלנות - לאחר עמידה של חודש - חודשיים ייתכן והעוגן באמת תקוע עמוק בבוץ, וצריך להפעיל לחץ לאורך זמן כדי שייצא מהתפיסה - קרה לי בסרי לנקה על הפליטווד.
 
תודה למנוסים שבחבורה

העוגנים הנפוצים בספינות הם המחרשות למינהם והפטנט. איזה עוגן לדעתכם יגיע הכי פחות למצב תקוע? מחפש פיתרון חדש
 

zina71955

New member
לדעתי עוגן Bruce . אפרופו פרנסה

מצלילה לשיחרור עוגנים. באי קיטנוס Kythnos בציקלדים, יש נמל קטן בצידו הצפוני המזרחי שנקרא לוטרה Loutra. מקום נחמד עם מעיינות מרפא חמים וארמון הקייט של המלך היווני הראשון שאחרי השיחרור מהתורכים. במקום בו מקצים מקום ליכטות מונחת שרשרת רצינית על קרקעית המעגן וכל יכטה שנכנסת נתקעת עם העוגן. הדייגים יודעים בדיוק היכן לא לזרוק עוגן. הדייג השולט ברציף, מין מפיונר כזה יושב מוכן עם ציוד הצלילה שלו ברציף וגובה (1996) 50 דולר לחילוץ העוגן. נתקעתי, כמובן. אלא שאצלינו לא צלח לו משום שצללנו וחילצנו. או אז המפיונר התחיל להשתולל, הלכו לו 50 דולר. פרנסה נאה.
 

zina71955

New member
כן, אני מסכים. יש לי Bruce בחרטום

והוא בהחלט עדיף על, ונוח מ CQR שבו השתמשתי קודם. בתוספת 75 מטר שרשרת אני מקבל אמינות מצויינת. יחד עם זה לא היה לי נסיון עם העוגנים החדשנים שתוארו כאן, כך שאין לי חומר להשוואה.
 

olahav

New member
היתרון ב- BRUCE

שהוא יציקת ברזל אחת. אין לו את המפרק הבעייתי בקצה האמיר שיתלש וישבר אם תפעיל לחץ של מנוע או כננת. עגנתי המון עם עוגן ברוס ואני ממליץ עליו בכל פה. תוסיפו לו גם שרשרת עוגן רצינית ויש לכם את הפיתרון האולטימטיבי.
 

araviv

New member
עוגן תקוע - שיטת המניעה קודמת

בכדי לא להגיע למצב בו העוגן נתקע מומלץ כאשר מגיעים למעגן חדש לבחון את קרקעית המים בה אנו הולכים להתאכסן בתקופה הקרובה. 1.ממליץ לאחר זריקת העוגן לצלול ולבחון ,סוג הקרקע,סלעים בסביבה ואיכות תפיסת העוגן בקרקע. 2. במידה וישנם סלעים גדולים ברדיוס הסיבוב של שרשרת העוגן , ממליץ כי בעגינה ממושכת ובתנאי רוח אשר יכולים לסובב את הספינה , לבצע זריקת עוגן מחודשת מדי פעם.זכורה לי עגינה בעומק 10 מטר בלינדוס בה סובבתי את הסלע מתחת לספינה עם שרשרת העוגן 5 פעמים ובלי עזרת בלון החמצן הייתי נשאר שם לעולמים ,כי השרשרת התהדקה וסובבה את הסלע ואי אפשר היה להסתובב בעיגולים חזרה. 3.ציוד צלילה או לחילופין בלון מיני חרום המאפשר צלילה של מספר דקות לניתוק העוגן מהשרשרת לא מזיק שיהיה בסירה. 4.מומלץ להחזיק מסוף עגינה קטן עם חבל וסנפשקל לחיבור מהיר לאוזן העוגן במיקרים של בעיה מחברים בצלילה את הסנפ לאוזן ןמרימים בכיוון אחר את העוגן תוך כדי שיחרור השרשרת,לפעמים הדבר נעשה מהדינגי. עמוסי
 

עקרבנון

New member
הערה לעניין הצלילה.

כתבת "בלון חמצן" אני מניח שאתה מתכוון לשם עממי של מיכל האויר לצלילה, מכיון שחשוב לציין שאסור לצלול על חמצן נקי לעומק שעולה על 7-8 מטר מכיוון שבלחץ חלקי מסויים החמצן נהיה רעיל, והרי המטרה היא להוציא את העוגן ולא רק להיות קרובים אליו לנצח. להדגיש שוב, מרבית הצלילות הרגילות המבוצעות ע"י צוללים ספורטיבים הן צלילות אויר או אויר מעושר בשום אופן לא צלילות חמצן.
 

araviv

New member
כמובן בלון צלילה תיקני ומאושר

לגבי המיני הקטן זהו בלון שיש לי באופן קבוע בסירה והוא עם ווסט בנוי בתוכו הוא משמש צוללים למקרה חרום שנגמר האויר אבל ניתן להשתמש בו לעומק העוגן למספר דקות בלבד וזאת רק למי שיש רשיון צלילה כדין. עמוסי
 

araviv

New member
מידע על סוגי העוגנים

עוגנים ועגינה - כל מה שרצית לשאול ולא העזת ישנם שלושה סוגי עוגנים: חיים(נעים), מתים(קבועים) וצפים: עוגנים חיים הם העוגנים שיש על כלי השייט השונים ונזרקים מהסירות אל הים כאשר עוגנים. סוגי עוגנים חיים: עוגן אדמירלי: עוגן שקיים הרבה שנים יצוק כולו כחתיכה אחת. הוא בעל מוט מטה מצד לצד הגורם לו ליפול תמיד עם אחת מהשיניים בקרקע. מתאים לקרקע סלעית, ועשוי להתאים גם לחולית. יתרונות: חזק מאוד חסרונות: כבד מאוד, קשה לאחסון והטלה הערות: די נדיר היום, משמש בעיקר לקישוט. זהו העוגן שמופיע בסמלים וציורים. עוגן חתולי: בעל ארבע או שש זרועות בד"כ. כאשר מטילים אותו יש לשחרר הרבה חבל ולגרור אותו על מנת שייתפס. הוא מתאים לקרקע סלעית אך הוא חלש ושיניו מתעקמות לעיתים קרובות ונפוץ שמיישרים אותם בדפיקה. יתרונות: זול וקל להכנה. חסרונות: חלש, קשה לאחסון. הערות: עוגן פטנטי יותר קל לאחסון מאחר והזרועות מתקפלות פנימה. עוגן מחרשה: עוגן שלגזעו מחוברת שן אחת בצורה של כף של מחרשה. מתאים לקרקע חולית בה הוא מתחפר לאחר הטלתו. יתרונות: קל לאחסון, בעל ציר המאפשר לראש העוגן לנוע. חסרונות: חלש בנקודת הציר. הערות: יכול להתחפר מחדש בהתאם לשינויים בזרם וברוח. עוגן פטריה: עוגן בצורת פטריה. כשהוא נזרק ונמשך על הצד, הוא תופס את הבוץ. הוא מתאים לקרקע בוצית בלבד כי אינו תופס חול וסלעים. יתרונות: בקרקע בוצית בעל אחיזה חזקה מאוד. חסרונות: קשה לאחסון, קשה להוצאה. הערות: לעיתים משמש גם כעוגן מת. מוצא מהקרקע ע"י חבל הפיכה כמעט תמיד. עוגן דנפורט: העוגן בו אנו משתמשים בד"כ. מורכב משתי יציקות – הגזע והזרועות מה שמאפשר להם לנוע. הוא מתאים בעקרון לכל סוג קרקע אך עשוי להיתקע בקרקע סלעית. יתרונות: קל לאחסון והטלה, שיניים חלשות, עשויות להתעקם כשמוציאים את העוגן. העוגן הנפוץ היום הוא עוגן ברוס שהוא כולו יציקה אחת ומבנהו כבעל שלוש שיניים משולשות שעולות כלפי מעלה. בעיקרון הוא ייתפס בכל קרקע אך פחות טוב בקרקע סלעית. הגזע שלו בצורת האות "ר" ולכן אם מותחים את החבל לפני שקושרים אותו הוא נתפס חזק יותר. בדרך כלל הנקודה החלשה של העוגנים היא נקודת הציר במיוחד בעוגנים שבנויים משתי יציקות. אחד היתרונות של ה"ברוס" הוא שהוא אינו חלש כמו שאר העוגנים מכיוון שהוא בנוי כיציקה אחת. אורך החבל התקני הוא 70 מטר (שלנו בין 20 ל 30), ואורכו צריך להיות פי 3 מעומק הקרקע במים עמוקים ופי 7 במים רדודים. על החבל להיות חבל ששוקע, על מנת שבמידה ויש יותר מדי חבל הוא לא יצוף ויתקע וגם כדי שהזווית בין העוגן לקרקע תהיה כמה שיותר נמוכה כך שהסיכוי שהוא יתנתק יקטן. כמו כן על החבל להיות מתיח כדי שכל פעם שהסירה זזה (מגלים נניח) אז הלחץ המופעל ייפול גם על החבל ולא על העוגן בלבד ובכך יקטן סיכוי ניתוקו. לעיתים יש שרשרת על חבל העוגן כדי שהוא ישקע. לפעמים יש שרשרת מחוברת לעוגן עצמו כדי לוודא שהגזע יהיה על הקרקע. בעוגנים נעים רבים יש טבעת אמיר בקצה העוגן אליה מחברים חבל באורך של עומק המים בערך ואליו מחברים מצוף קטן, חבל זה משמש להרמת העוגן ביתר קלות או במידה והוא נתקע. באמצעות המשיכה מהצד השני של העוגן, העוגן מתהפך ויוצא מהמקום. עוגן מת: עוגנים אלה אינם נישאים ע"י כלי השייט אלא מונחים קבוע על קרקעית הים וקשורים למצופים אליהם נקשרות סירות. השימוש בעוגנים מתים הוא בעיקר בנמלים ומרינות בהם הסירות נקשרות למצופים. בד"כ העוגן הוא פשוט משקולת כבדה העשויה מבטון שבסיסה רחב יותר אליה מחוברת טבעת שמתחברת למצוף באמצעות חבל. עוגן צף: זהו עוגן הצף על פני המים ואינו נאחז בקרקעית הים. מבנהו בעקרון הוא כמו של חרוט כאשר הפתח שדרכו נכנסים המים רחב בהרבה מהפתח הקטן שממנו הם יוצאים. בהעדר עוגן בצורה הזו אפשר להשתמש בכל דבר הצף על פני המים וגורם להתנגדות במים. שימושיו: א. להאטת הסירה. ב. להיגוי באמצעותו במקרה של בעיה עם ההגה. ג. בירידה בגלי חוף, צריך העוגן להיות ממרחק של לפחות גל וחצי מן הסירה כדי שהסירה והעוגן לא יתפסו גל ביחד. ד. לשמור על הסירה עם הרוח בסערה, או מול הרוח במצב אחר אם זורקים אותו מהחרטום.
 

Alex33

New member
עוגנים...הייתי מוסיף עוד...

עוגן DELTA ממשפחת המחרשות שהפופולריות שלו גוברת בשנים אחרונות. במבחנים רבים בירחוני שייט באירופה וארה"ב הוא "לוקח" גם את CQR ו BRUCE הפופולריים בעבר, וגם את DANFORTH המצויין אך המוגבל באחיזה בקרקעית בעל הצמחיית "דשא" או באיזור סלעי. אחד העוגנים החדשים והמבטיחים ביותר כיום במבחני אחיזה הוא ה SPADE , מן הכלאה פשוטה ואלגנטית בין BRUCE ל DELTA..לא ראיתי אותו בארץ, בחו"ל כבר נמצא עם חרטומים רבים. יש עוגן חדש יותר נוסף שמצליח מאד לאחרונה בחו"ל, יקר מאד ( למרות פשטותו) מסוג "מחרשה" פשוטה עם "כתר" של צינור עבה בצורת חצי עיגול מעח ה"מחרשה" שלו. מישהו שמכיר אותו יוכל אולי להוסיף ? גם הוא נחשב מתקדם ו"מדעי" מאד ובעל אחיזה טובה מאד..ראיתי רק אחדים ממנו ( בחו"ל) . עם אחד הבעלים של כזה דיברתי והוא היה נלהב. חבל שאיני זוכר את שמו.. לי שי כיוא אחד DELTA ואחד CQR , ועוגן ירכתיים מסוג FORTRESS שזכה עד כה רק למעט שימוש..בעוגנים "מתפרקים" ( לאיכסון נוח) הוא נחשב לטוב למדי.
 
לעוגן קוראים בוגל Buegel ישנו גם בספינות בישראל. הנה קישור לתמונה http://www.inter-yacht.com/Buegel/BuegelIntro.html
 

araviv

New member
עגינה

עגינה הכנת העוגן להטלה: עוגן המוכן להטלה הוא עוגן שמאובטח על הסירה ויש לו בוכטה מוכנה ומסודרת ושאינה קשורה והעוגן נמצא על הבוכטה. סוגי עגינות: עגינה עם עוגן אחד בחרטום: מטילים את העוגן קדימה מהנקודה בה רוצים להיות ולאחר מכן חותרים/מפליגים אחורה, בודקים אם העוגן נתפס ולאחר מכן נמתח ונקשור. עגינה עם שני עוגנים בחרטום: על הזווית בין העוגנים להיות בין 90 ל- 120 מעלות, ולכן תהליך העגינה כדלקמן: נגיע למקום בו נרצה להיות, נחתור לאד הצדדים בזווית של 45 מעלות, נטיל עוגן ולאחר שהוא ייתפס נחתור אחורה, ואז נחזור למיקום המקורי ממנו נצא בזווית זהה לכיוון השני נטיל עוגן ונחזור. נשתמש בעגינה זו הוא כדי להקטין את טווח התנועה של הסירה והקטנת הסיכוי לניתוק העוגנים. עגינה עם עוגן בחרטום ועוגן בירכתיים: נטיל את העוגן בחרטום ונשחרר הרבה חבל, לאחר מכן נטיל את עוגן הירכתיים נתקדם קדימה ונקשור את העוגנים. עגינה זו מקבילה גם לעוגן וקשירה למצוף או למזח, בשימוש בה יש מינימום טווח תנועה של הסירה. ואנו משתמשים בה בעכו בעגינת חוף. אין לקשור את העוגן בירכתיים לספסל, אלא למלגז, בית חרב או חבל לדוגמא. כאשר בוחרים מקום עגינה השיקולים הם: א. גלים, זרם ורוח – כיוונם וחוזקם. ב. התאמת סוג העוגן לסוג הקרקע, לא נטיל עוגן פטרייה היכן שאנחנו יודעים שיש קרקע סלעית בה הוא לא ייתפס. ג. רדיוס עגינה – כאשר עוגנים בודקים שהסירה, החבל והעוגן לא יפריעו ולוקחים בחשבון את האפשרות שהסירה תסתובב – תחת ההגדרה של רדיוס עגינה נמצאים: לא להפריע בנתיב שייט (פתח מרינה, קו זינוק), מכשולים (חומות עכו, סירת צוללנים), כמו כן לוקחים תמיד בחשבון שהסירה תסתובב במידה של שינוי בגורם זה או אחר (כאשר לוקחים בחשבון את סוג העגינה ואורך החבל). כמו כן יכול להיות שמכשולים (כמו סירות) יזוזו גם הם מסיבה כלשהי. ד. התאמה אורך חבל לעומק הקרקע. נוהל עגינה: בחתירה – מגיעים לנקודה בה רוצים להטיל את העוגן כאשר הסירה מול הרוח, ומטילים את העוגן לצד שממנו מגיעה הרוח, חותרים אחורה ומשחררים את החבל. בודקים אם הוא נתפס מתחים וקושרים, באשר למקרים שהוא לא נתפס ניגע בהמשך. תזכורת: כאשר זזים אחורה ההגה משפיע באופן הפוך לאן שמפנים את הרומפל לשם החרטום פונה. בהפלגה: מפליגים וכאשר מגיעים לנקודה בה רוצים לעגון עולים לקדמית חדה מאוד עד מול הרוח, בכדי לעצור ניתן לנפנף את החלוץ אך מומלץ לחבק או להפיל אותו. לאחר מכן מוציאים את הראשי אל מתחת לרוח וכן עד הונטות ויש להוריד את המנור למטה ככל האפשר, בצורה זו ניצור קיר של ממש אל מול הרוח הסירה תלך אחורה נטו, במקום אם נוציא מעל הרוח ואז הסירה גם תסתובב, במידה וירדנו מהרוח ניתן להשתמש באופציה של ראשי מעל הרוח. באמצע שלב זה נטיל עוגן כאשר איש העוגן יעשה סיבוב על הזקף וישחרר בצורה מבוקרת. חשוב לזכור שבעת ביצוע העגינה והיציאה ממנה חשוב שתמיד יהיו משוטים מוכנים למקרה של בעיה. יציאה מעגינה: כאשר יוצאים מעגינה מרימים את העוגן וכאשר הוא ניצב ניקח אותו אל ונטות הדופן של המפנה ממנו נרצה לצאת, כלומר אם נרצה לצאת במפנה ימני נרים מונטות צד ימין. את העוגן נעביר כאשר הוא כמעט ניצב כי אחרת אנו עשויים להתחיל להפליג על העוגן מכיוון שנתפוס מפנה. במידה ויש מכשול אז כאשר מטילים את העוגן מטילים אותו לעבר המכשול וכאשר יוצאים אז מושכים מהדופן הקרובה למכשול. חשוב לציין שביציאה מעגינה ניתן להשתמש גם בחלוץ בטן הפוכה על מנת להגיע למפנה הרצוי, וכן במשוטים. מקרים ותגובות: עוגן נגרר: כיצד נזהה שהעוגן נגרר לאחר הטלתו: א. מרגישים רעידות בחבל בזמן שבודקים אם הוא נתפס. ב. חבל העוגן נשאר מתוח כל הזמן – זה אומר שהמרחק מהעוגן קבוע ולפיכך העוגן זז עם הסירה. ג. מגלים שהסירה ממשיכה להיסחף : אפשר להרגיש זאת ובכל מקרה מוודאים ע"י בדיקה באמצעות החוף, שיטת בדיקה א': בודקים שתי נקודות שנראות אנכיות על החוף, במידה והנקודות "יתרחקו" ויהפכו לאופקיות אחת מהשנייה אנו זזים משמעותית והעוגן לא נתפס. שיטת בדיקה ב': בודקים את הזווית בין הסירה ושתי נקודות אופקיות, ואם היא משתנה משמעותית אז הסירה זזה. ד. דבר נוסף שצריך לתפוס את תשומת ליבנו הוא שהסירה אינה עומדת מול הרוח ו/או גורם משמעותי אחר. כאשר גילינו שהעוגן נגרר, דבר ראשון נחתור/נפליג אחורה ונשחרר עוד חבל. במידה ולא הצלחנו נוציא את העוגן ונטיל בשנית. עוגן נתקע: לפעמים כאשר אנו מנסים להרים את העוגן אנו לא מצליחים, ולאחר שניסינו בכוח מקסימלי ובמידה ואין לנו או לא הצלחנו באמצעות החבל אמיר, ננסה מספר שיטות שונות להוצאת העוגן: ננסה להוציא את העוגן מהצד השני ממנו אולי יהיה קל יותר להוציא במיוחד בעוגן הדנפורט בו הגזע יתהפך ויהיה יותר קל להוציא. אם זה לא עובד אפשר לנסות גם להסתובב קצת בניסיון להחליש את אחיזתו ואז לנסות שוב בכוח. שיטות אלה הן שיטות הנוגעות לתמרון והזזת העוגן ישנן גם שיטות שמטרתן להפעיל יותר כוח על החבל: ניצור טבעת באמצע חבל העוגן, נחבר אליה גלגלאות, אז נמשוך, ע"י כך נקל את המשיכה וכן נוכל למשוך את העוגן ביותר אנשים. שיטה נוספת ומומלצת היא קשירת החבל מתוח לזקף ואז הליכה של כולם לחרטום שיהיה שקוע כמה שיותר, ואז מעבר לירכתיים של כולם(אין צורך לרוץ), בכך נפעיל כוח כמו של מנוף על העוגן. במידה ולא מצליחים להוציא את העוגן קושרים אליו משהו שצף וחוזרים אליו מאוחר יותר באמצעות סירת מנוע או שצוללים. כאשר מושכים בכוח ייתכן שהחבל ייקרע. חשוב לציין שבד"כ העוגן נתקע בכוכים סלעיים.
 

posner01

New member
המאמר נכתב במקור

ע"י דניאל נבו, בן שכבה שלי מצופי ים ת"א. ניתן למצוא אותו במלואו בקישור למטה.
 
למעלה