עוגמת נפש

[יניב ב.]

עוגמת נפש

האם חברה בע"מ רשאית לדרוש, באחד ממרכיבי סכום התובענה, פיצויים בגין עוגמת נפש? או שהחוק משייך עוגמת נפש רק לפרטים? (באיזה חוק מדובר?) תודה

 

[melly2]

חד משמעית - לא. בחברה יכולים להיות

הרבה דברים עגומים אך בהחלט לא הנפש שכן היא נעדרת כזו. עגמת נפש היא תיאור של מצב נפשי בזמן מסוים ומי שאין לו נפש עגום ככל שיהיה מצבו אינו יכול לסבול עגמת נפש!

 

[שמחה ניר]

וזה מעורר את השאלה ...

... אם ניתן להפחיד, להעליב או להקניט אישיות משפטית לא-טבעית, כגון חברה, המדינה, וכו´, לעניין סע´ 447 לחוק העונשין, אשר זה לשונו: 447. הסגת גבול כדי לעבור עבירה (א) העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה, דינו - מאסר שנתיים: (1) נכנס לנכס או על פניו; (2) לאחר שנכנס כדין לנכס נשאר שם שלא כדין. (ב) נעברה עבירה לפי סעיף זה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - מאסר ארבע שנים. והשופט מישאל ("אל תצפצפו על בני אדם") מכה שנית.

 

[igalgolan]

חברה = אדם

לפי הפרשנות הרגילה (פרט למקום בו במפורש או במשתמע הכוונה אחרת) אדם כולל גם תאגיד ולכן ניתן לייחס לחברה גם פחד, מצוקה, וכדומה. כל זאת בהתבסס על תורת האורגנים של פרופסור אהרון ברק, ואחרים. יגאל גולן

 

[מ.ה.]

יחוס "מחשבה פלילית" לחברה

בית המשפט העליון קבע כי ניתן לייחס מחשבה פלילית לחברה בע"מ כי אפשר לייחס מחשבתו של האורגן של החברה לחברה. יתכן וניתן להקיש לגבי שאלתך.

 

[melly2]

לטעמי, אתה טועה . אמנם לפי פקודת

הפרשנות , אדם במשמע גם חברה אבל לא לעניין זה המתאר מצב נפשי. יש דברים המתייחסים אך ורק לאדם בשר ודם הגם שניתן היה בפרשנות יצירתית לטעון אחרת. אביא לך אפילו דוגמא מאחד החוקים הכי פחות מוצלחים בקודקס הישראלי. טול את חוק המתווכים, שם מדובר באדם ולכאורה על פיו כל חברה העוסקת בתיווך צריכה בעצמה גם רשיון מתאים (כפי שהדבר הוא עם סוכני ביטוח) ואולם אם תקרא את החוק תבין שבחוק עצמו חרף האמור ביחס לאדם הכוונה היא אך ורק לאדם בשר ודם.דה פקטו עד כה בכל פעם שאני נתקלתי בתביעה של חברה לעגמת נפש היא לא נתקבלה. יתרה מכך עגמת נפש לאורגנים אינה עגמת הנפש לחברה עצמה למרות תורת האורגנים.

 

[שמחה ניר]

והשאלה היא אם אין כאן ...

"מקום בו במפורש או במשתמע הכוונה אחרת". לדעתי "פחד", ה"התרגזות" וכו´ הינן פעולות-אנוש, ולא פעולות האורגן, אקס-אופיציו, ולכן אי-אפשר לייחס לאישיות המשפטים ולאורגנים שלה את ההתנהגות הרגשית הזאת. אגב, היה לי פעם מקרה של הסגת-גבול לחצריה של המדינה, ואני טענתי שאי אפשר להקניט את המדינה, ואם התביעה טוענת כי מנהל החצרים "הוקנט", וכי לנאשם הייתה כוונה להקניטו, אז שתגיד זאת, "ונתווכח על כך". בסוף האיש יצא זכאי על רקע אחר, והשאלה המעניינת הזאת לא זכתה לתשובה. וחהזיכוי היה - איך לא - בגלל הפרטאצ´יות של התביעה, ממש כמו בספינת הדגל הטובעת (יש קישור מדף-השער של האתר של קימקא).

 

[שמחה ניר]

שמחה שמח על כי כיוון לדעת גדולים.