עוברים שלב...
חוזרת עכשיו מהרופא.מעקב אחרי חודש גלולות-הציסטה בשחלה ימין לא נעלמה לה...האנד' קטנה מאז הפעם האחרונה, אבל בימנית עדיים ציסטה-וגם אין כרגע זקיקים (יום 3 למחזור...). אחרי שסיים את הבדיקה התיישבנו מול השולחן...הוא הסתכל עליי-ואמר לי "את לא תאמיני מה אני הולך להגיד לך"...עניתי לו- "אתה רוצה לעבור ישר לIVF"...ואז גם הוצאתי את הפתק שרשמתי בצהריים בעבודה, עם כל השאלות מראש-שאחת מהן הייתה "האם יש טעם להמשיך הזרעות או שכדאי לעבור לIVF...הוא צחק. קראתי לו את המחשבות- או שבעצם הכנתי את עצמי נפשית לאופציה שזה מה שהוא יאמר לי היום... השורה התחתונה- הוא חושש שזריקות ומינון גבוה של הורמונים ילבה את הציסטה ואת האנדו'-והוא רוצה להתחיל בדיכוי עם דקא, לראות איך הציססטה מגיבה לטיפול- ולהכין את הקרקע לIVF. אם הציסטה לא תיעלם- הוא רוצה לשאוב אותה...אומר שהיא צלולה ושלא נראה לו שהיא אנדו'...הוא אומר שאם האנד', הציסטה השניה, FSH 10.6- הוא עושה איתי קצת קיצור דרך- אבל רוצה ישר ללכת להפריה... אחרי מילוי כל הטופסולוגיה לוועדה, הוא הכין לי רשימה ארוכה של בדיקות- ביקשתי שיכתוב הכל כי הייתי לא ממש בפוקוס נוכח הבשורה... שלושה ימי גלולות, הזרקה של דקא 3.75 ביום רביעי, בדיקות דם מקיפות כהכנה לIVF, אולטרסאונד ודם בהמשך החודש ופתיחת תיק באסותא ביום שישי- אני קצת מבולבלת, קצת עצובה,נכנסתי הביתה וכשראיתי את בעלי הדמעות לא איחרו מלהגיע...מצד אחד ההחלטה תפסה אותי לא מוכנה, מצד שני- תחושת האופטימיות שאנחנו עושים עוד צעד לקראת המטרה שם, אני לא יודעת אם לשמוח על ההחלטה שלו או לחשוש שהיא מהירה, הוא חשב כמה דקות ארוכות לפני שהתחיל במילוי הטפסים לוודעה, עבר שוב על כל הבדיקות- ואז התחיל למלא את הטפסים... הגעתי לבד לבדיקה, לפני שהוא בכלל התחיל עם ההסברים- הוא שאל אותי אם דיברתי עם בעלי על האופציה הזו, עניתי שכמובן שכן, שאני תמיד חושבת שלןושה צעדים קדימה ומכינה את עצמי לעתיד לקרות, שאל "ואיך הוא עם הענין"?, היה כל כך קשוב ומפורט, הסביר לי על התופעות של הדקא (עצבנות, בעיות שינה, חוסר שקט, מצב רוח, ירידה בחשק המיני) ואמר לי לאמר לבעלי שהוא מבקש שיהיה אליי סבלני בתקופה הזו
באמת, שהיה מקסים! אז זהו. הכתיבה עוזרת לי לעכל, אשמח לשמוע על חוויותיכן הדומות. לשאלתי אם כדאי לי לפנות למרפאת האנדו' בתל השומר- הוא ענה תשובה שלילית...הסביר ששם לרב ישכיבו אותי על שולחן הניתוחים- והוא לא רוצה שיכנסו לי לבטן. קיבלתי לגמרי... נוסעת לסופרפארם לקנות את הזריקה, יום ארוך ועמוס מחר בעבודה, מקווה שיסיח קצת את דעתי מהמחשבות... אשמח לקרוא את חוויותיכן הדומות, איך השפיע עליכן הדקא, האם שאבו לכם ציסטה (הדוק אמר שאפשר גם בלי הרדמה בכלל כי זה לא כואב...), והאם באמת להיות שקטה ולא לפנות לתל השומר-לוודא ששאר החלל בבטן לא עמוס בנגעים... יצא ארוך,תודה שקראתן עד לכאן ועזרתן לי לפרוק ולו קצת מהמחשבות והתחושות..
ערב מקסייייים, אני
חוזרת עכשיו מהרופא.מעקב אחרי חודש גלולות-הציסטה בשחלה ימין לא נעלמה לה...האנד' קטנה מאז הפעם האחרונה, אבל בימנית עדיים ציסטה-וגם אין כרגע זקיקים (יום 3 למחזור...). אחרי שסיים את הבדיקה התיישבנו מול השולחן...הוא הסתכל עליי-ואמר לי "את לא תאמיני מה אני הולך להגיד לך"...עניתי לו- "אתה רוצה לעבור ישר לIVF"...ואז גם הוצאתי את הפתק שרשמתי בצהריים בעבודה, עם כל השאלות מראש-שאחת מהן הייתה "האם יש טעם להמשיך הזרעות או שכדאי לעבור לIVF...הוא צחק. קראתי לו את המחשבות- או שבעצם הכנתי את עצמי נפשית לאופציה שזה מה שהוא יאמר לי היום... השורה התחתונה- הוא חושש שזריקות ומינון גבוה של הורמונים ילבה את הציסטה ואת האנדו'-והוא רוצה להתחיל בדיכוי עם דקא, לראות איך הציססטה מגיבה לטיפול- ולהכין את הקרקע לIVF. אם הציסטה לא תיעלם- הוא רוצה לשאוב אותה...אומר שהיא צלולה ושלא נראה לו שהיא אנדו'...הוא אומר שאם האנד', הציסטה השניה, FSH 10.6- הוא עושה איתי קצת קיצור דרך- אבל רוצה ישר ללכת להפריה... אחרי מילוי כל הטופסולוגיה לוועדה, הוא הכין לי רשימה ארוכה של בדיקות- ביקשתי שיכתוב הכל כי הייתי לא ממש בפוקוס נוכח הבשורה... שלושה ימי גלולות, הזרקה של דקא 3.75 ביום רביעי, בדיקות דם מקיפות כהכנה לIVF, אולטרסאונד ודם בהמשך החודש ופתיחת תיק באסותא ביום שישי- אני קצת מבולבלת, קצת עצובה,נכנסתי הביתה וכשראיתי את בעלי הדמעות לא איחרו מלהגיע...מצד אחד ההחלטה תפסה אותי לא מוכנה, מצד שני- תחושת האופטימיות שאנחנו עושים עוד צעד לקראת המטרה שם, אני לא יודעת אם לשמוח על ההחלטה שלו או לחשוש שהיא מהירה, הוא חשב כמה דקות ארוכות לפני שהתחיל במילוי הטפסים לוודעה, עבר שוב על כל הבדיקות- ואז התחיל למלא את הטפסים... הגעתי לבד לבדיקה, לפני שהוא בכלל התחיל עם ההסברים- הוא שאל אותי אם דיברתי עם בעלי על האופציה הזו, עניתי שכמובן שכן, שאני תמיד חושבת שלןושה צעדים קדימה ומכינה את עצמי לעתיד לקרות, שאל "ואיך הוא עם הענין"?, היה כל כך קשוב ומפורט, הסביר לי על התופעות של הדקא (עצבנות, בעיות שינה, חוסר שקט, מצב רוח, ירידה בחשק המיני) ואמר לי לאמר לבעלי שהוא מבקש שיהיה אליי סבלני בתקופה הזו
באמת, שהיה מקסים! אז זהו. הכתיבה עוזרת לי לעכל, אשמח לשמוע על חוויותיכן הדומות. לשאלתי אם כדאי לי לפנות למרפאת האנדו' בתל השומר- הוא ענה תשובה שלילית...הסביר ששם לרב ישכיבו אותי על שולחן הניתוחים- והוא לא רוצה שיכנסו לי לבטן. קיבלתי לגמרי... נוסעת לסופרפארם לקנות את הזריקה, יום ארוך ועמוס מחר בעבודה, מקווה שיסיח קצת את דעתי מהמחשבות... אשמח לקרוא את חוויותיכן הדומות, איך השפיע עליכן הדקא, האם שאבו לכם ציסטה (הדוק אמר שאפשר גם בלי הרדמה בכלל כי זה לא כואב...), והאם באמת להיות שקטה ולא לפנות לתל השומר-לוודא ששאר החלל בבטן לא עמוס בנגעים... יצא ארוך,תודה שקראתן עד לכאן ועזרתן לי לפרוק ולו קצת מהמחשבות והתחושות..