עד מתי

ים שקט 34

New member
עד מתי ../images/Emo4.gif

3.5 שנים אחרי הפרידה, כמות דייטים שהפסקתי לספור, אחת לכמה חודשים מופיע אחד שגורם לי קצת להרגיש, ואני מנסה באיטיות לראות אם יש בסיס לקשר. לעתים זה מתפרש לצד השני כאיטי מדי, אבל בזיקוקים הפסקתי להאמין כבר מזמן... מעדיפה לתת מעצמי הרבה, כשיש לכך סיבה, פוחדת להתאכזב. אחרי כמה שבועות, זה נגמר, אם בגללי, אם בגללו, הפעם בגללו. ואז מתעוררת שוב אותה תחושת ייאוש - כמה מערכות יחסים כאלה עוד לפני? האם תופיע פעם מערכת יחסים אחרת? של קשר ארוך טווח, שעבר את שלב ההתלהבות הראשונית? שונאת את התעוקה הזאת בלב, מתנחמת שלא הספקתי להתאהב, יודעת שיותר מכל עצוב לי על עוד הזדמנות שלא צלחה, ובכל זאת יודעת שגם ההזדמנויות האלה ממעטות לבקר בחיי. עכשיו יגיע שלב ה"התנקות", חוסר המוכנות הנפשית לנסות קשר חדש... ושוב, עוד ועוד דייטים משמימים... עד לאחד שיצליח לעורר, ובאופטימיות זהירה ביותר יגרום לי לנסות... את הרוטינה הזו, הרגשתי יותר מכל היום ב"שיחת הסיכום" שמיציתי בשתי דקות... נאמר כבר הכל בוריאציה כזו או אחרת בעבר.
 

Nescafe6

New member
היי!

עצוב! שמעט גברים מעריכים ומבינים את המצב שבו נמצאות נשים. מה קרה לגברים דור חדש לעזאזל כולם מחפשים תנאים, הכל מכני בלי רגשות!חבל.
 

Kטלנית

New member
"זה בא והולך את יודעת"

הלואי והיה מן
כזה שמצלצל ומודיע בדיוק "שהנה הגיעה השעה" אבל כמוני כמוך ואת יודעת עוד לא המציאו כזאת המצאה. אני חושבת ששורש הבעיה היא ב
שלך חמודה. כי כל עוד ה
לא שלם ועוד לא מוכן לצמיחה חדשה כל מה שתעשי לא שווה מאומה. הפחד מפני אכזבה כה מוכר הוא כנ"ל מפני פגיעה וכל מה שציינת אבל אני רוצה לשאול אותך בכנות שאלה : האם לעד תרגישי כך חמודה? אם תשכילי להבין ולהפנים שביכולתך לצמוח לפרוח ראשית לעצמך אחר כך יהיה הרבה יותר קל לשכנע את ליבך. עוד דייטים משעממים הם ככה כי את באה בכזאת גישה לכי "בקטע" של עוד חוויה עוד משהוא שאת עושה בשבילך ותקחי הכל בסבבה ולא בכבדות ורצינות מעושה. ככה גם אם לא היה משהוא את יכולה להעביר את זה בכייף הלאה. לדעתי, ביום שתהיי מוכנה נפשית זה יבוא לך בלי התראה אבל כול עוד את חסומה את מונעת מעצמך ים הנאה. מאחלת לך ים
שתהיה לך שבת נפלאה
 

ים שקט 34

New member
תשובה

אני מאוד מוכנה, בלי שום עקבות מה
ובלי בעייה בלב. אבל, עם צורך גדול בהדדיות - במשך הזמן הרגשות שלי מתחזקים (או שלא ואז יותר פשוט), ותם שלב ה"זרימה". אם הצד השני נשאר תקוע אין מקום להמשיך. באשר לדייטים המשמימים, לצערי אני לא משתייכת לאוכלוסיית ה main stream, מה שמצמצם באופן ניכר את מספר הדגים המתאימים לדייג. מה שמטריד אותי הוא ה pattern שחוזר אצלי, בבחירת בני זוג - אני לא מאמינה בזיקוקים, אבל בעוונותי נמשכת לריגושים. בעייתית שכמוני
ודבר אחרון, עם כל הכבוד למוכנות הנפשית, יש גם מקום כבוד לגורל/ מזל, שלא ממש מבקר אצלי. בכל מקרה, תודה על התגובה החמה. שבת נעימה גם לך.
 

קטי30

New member
../images/Emo45.gif

ז'אן דה לה ברוייר אומר: "הבה נחשוב שכמו שאנו מתגעגעים עתה לנעורינו בפריחתם,שעברו ואינם ולא ישובו לעולם. חולשתנו מלווה אותנו וגורמת לנו צער על בגרותנו, שהיא עדיין איתנו ושאותה אין אנו מעריכים דייה". גורל / מזל הוא יבוא אם נחשוב חיובי זה רק יכול לעזור
שיהיה לך שבוע טוב
 

ד ו ל ה

New member
אם זה חשוב לך... אבל באמת חשוב

השקיעי בכך מחשבה, התכוונות ו"עבודה" כלומר אל תיסחפי לאן שנושבת הרוח אלא קבעי את הכיוון קחי את המושכות לידייך דייטים למטרת הכרות זוגית ארוכת טווח הם דבר שגוזל אנרגיה ואנרגיה היא משאב מוגבל שיש להשקיעו בחוכמה במקומות שבהם יש סיכוי גבוה לקטיפת הפירות למה אני מתכוונת: לא לצאת לסדרות של דייטים עם כל הבא ליד אלא להשקיע יותר בסינון ראשוני של ההכרויות לדבר יותר בטלפון בטרם נפגשים לברור יותר את הפגישות כשמשהו עובר את הסינון הראשוני השקיעי בו את כל תשומת הלב, אל תרקדי על כמה חתונות במקביל ותני לזה צ'אנס אמיתי הרעיון הוא לא להיות רגל פה רגל שם אלא לבחור את הבריכה שנראית הכי מתאימה ולטבול בה את שתי הרגליים להתמקד, זו מילת המפתח בעיניי וכל זה בהנחה שאת באמת מעוניינת למצוא בן זוג למטרה של חיים זוגיים ארוכי טווח ולא מבקשת קשרים קצרי טווח, מרגשים ומחמיאים ומלאי הבטחה לא ממומשת (ומהמעט שכתבת נראה שאולי זה לא לגמרי ברור אצלך) דולה (עדיין עם רגל אחת בחוץ
)
 

ים שקט 34

New member
הו דולה

לו רק היית יודעת כמה סיננתי... כדי לא להתפרש שוב יהירה לא ארחיב בנושא, רק אומר שפועלת כפי שכתבת מהיום הראשון שבו הרגשתי פנויה להכיר. אני רחוקה מאוד מלהיות מכונת דייטים וזאת בלשון המעטה.
 

ד ו ל ה

New member
העצב אין לו סוף...

"העצב אין לו סוף, לאושר יש ויש. אושר הוא נוצה קלה ברוח שרגע מעופפת באויר - על כנף הרוח, נשאת עד שתנוח, קלים חייה וקצרים כמו שיר..." (מתי כספי שר) סתם כי זה מה שעלה לי בראש כשקראתי אותך סתם כי זה מתאים לאבן שיושבת לי בלב הערב סתם כי...
 
אני הפסקתי להאמין באהבה

כי גם אם היא קיימת היא כואבת משאירה אותך עם כאב לב עם חור ענק שלא ניתן למלא אותו.אז אולי אני מפסידה גם את החלק הטוב שלה אבל מעדיפה לחיות בחוסר מאשר להרגיש מה שאני מרגישה היום.
 
זה לא נכון להפסיק להאמין באהבה

אדם שבוחר שלא להאמין באהבה כמוהו הגורם לגסיסתו במו ידיו. מכירה את השיר של מתי כספי וריקי גל? "מה זאת אהבה מה היא מבקשת? את ימי את לילותיי ולא די...." עדיף כאב של אהבה מכאב של בדידות קדימה, תרימי ת'ראש, תזדקפי ואל תהססי לחפש את האהבה שלך, מישהו מחכה לך אי שם
 
האהבה שלי היא ענקית ומוחלטת

ואין סיכוי בעולם שאעניק אותה שוב הכויות שעל ליבי יזכירו לי אם אשכח לרגע
 

ערסlight

New member
עד מתי?

הבן החייל שלי אומר שעד שאתה לא שנתיים בצבא, אם אתה אומר "עד מתי" מזנברים אותך. אז... אולי זה בגלל שהוא בגולני אבל אולי יש בזה קצת יותר משזה נשמע. אני לא אתחיל [שוב] עם התיאוריות שלי, אבל אם מסתכלים על התוצאה... ברור לגמרי שמשהו שאת עושה - לא עובד. לדעתי, את ברוטינה של כשלון. נשמע כאילו שאם יצא לך משהו מדייט... את בעצמך תהיי מוכת תדהמה. זמן טוב לעצור. לבדוק איפה הכשל [שקיים בודאות] ולא ללכת לשום דייט עד שלא תבררי עם עצמך איפה זה. [אם את יכולה לקבל פידבקים כנים מהדייטים שלך... הכי יעיל] מהנסיון שלי, הרצון לא מספיק [לפעמים הוא אפילו אבן נגף]. החיים מכריחים אותך לעשות איזשהו תהליך פנימי [כואב, מורכב וארוך] ואין קיצורי דרך.
 

ים שקט 34

New member
קודם כל הידד לתגובה הגברית!

מצב הרוח שלי השתנה לשמחתי (נחמד שלא שקעתי בדיכאון) ולעצבותי (אדם שנתפס משמעותי עבורי משאיר עכבות שדועכות מהר מדי - נראה שגם לזה התרגלתי במסגרת הרוטינה) כאחד... ובאשר לתגובה שלך (שהצליחה לעורר את החיוך הציני שלי): הכשל מתחיל כמובן בבררנות שלי, מה שמשאיר מעט מאוד קשרים שהתפתחו. באופן כללי, אני יכולה לומר שאותם קשרים הופסקו לרוב בתום שלב ההיכרות הראשונית (והמעמיקה בגבול האפשר על ידי), כשהגענו לנקודה שבה אני (במקרה הטוב אנחנו) מרגישה צורך לבחון אם יש מקום להמשיך ברמת ההתאמה/ המשיכה/ העניין וכו'. וכאן מופיעה הבעייה האופיינית לגברים רבים, שלמרות גילם המתקדם לא התפתחו במידה משמעותית בגיל המנטלי, ומחפשים ריגושים מתמשכים. המראה שלי מסייע מאוד בשבועות הראשונים, לצד ההססנות שככל הנראה מעוררת אצלם אתגר ל"כיבוש הלב", ומשזה הושג, מתחיל השלב האמיתי של הקשר. אני מצטערת לומר שמעטים מהם באמת היו מוכנים לו ( על פי דבריהם גם בקשרים שהיו להם עם קודמותיי)... מה שמחזיר שוב את הבעיה אליי בבחירות לא נכונות. תגובתך תתקבל בברכה [תשתדל להיות מעודן כי אני מחזיקה מהכתובים שלך :)].
 

ערסlight

New member
תראי...

אני מאמין שהתוצאה אומרת. בואי ניקח לרגע את המושג "בררנות". להבדיל מה"נפש התאומה" שעולה פה מדי פעם, כאילו יש איזה יחיד ומיוחד שרק הוא הגבר הנכון, אנחנו בנויים כך שהרבה בני זוג יכולים להתאים. בהקצנה... אדם "מואר" יכול ליצור זוגיות עם כל אחד[!] ככל שאדם יותר פתוח, יותר גמיש, יותר רואה את זולתו, כך יותר אנשים עשויים להתאים לו וכמובן... להיפך. בררנות [יתר] מצביעה על התנשאות, שיפוטיות, יהירות, שזה פן של חוסר ערך. ובשורה תחתונה [כך או כך] שמה אותך במקום שכתבת עליו.
 

מיKה

New member
בררנות

לא בהכרח מצביעה על יהירות, התנשאות או שיפוטיות. בררנות (יתר או לא), יכולה גם להצביע על כך שאנחנו לא מתפשרים על הרצון למצוא את הטוב ביותר עבורנו. אחרי שהכרנו דרכים של פשרה, ורבים מאיתנו אכן הכירו, השאיפה לבחור לעצמנו את המתאים, דרך סלקציה, מצביעה גם על מודעות עצמית (במידה ויש לנו) למה אנחנו שווים בעיניי עצמנו,ולמה אנחנו זקוקים היום שיגיע מתוך התאמה ולא מתוך פשרה. ולצערי, בני אדם "מוארים" הם במיעוט גדול. בשביל להצליח בגמישות ופתיחות, צריך שהצד השני יגיע מאותו המקום. מה שקשה למצוא, ומה שמחזיר אותנו בחזרה אל הבררנות. בררנות,לא מילה גסה.
 
למעלה