עד מתי אמשיך לכאוב?

עד מתי אמשיך לכאוב?

היינו ביחד הרבה שנים... נפרדנו בעיקר מיוזמתי, הייתי במין תקופת משבר, רציתי קצת להיות לבד, קצת לחשוב...לפני שמתחתנים, הוא לא קיבל את הרצון לפרידה ובכלל להפסקה כלשהי, ואני...אני בכלל לא חשבתי על פרידה לתמיד...רק רציתי קצת את הזמן שלי לבד ... האמת שמיררתי לו את החיים עד שהוא נתן לי קצת חופש, הייתי ילדה קטנה ומפונקת שהוא כ"כ אהב וניסה כל הזמן לשנות..ואני? אני המשכתי בשלי... ואז? קיבלתי את החופש , טעמתי מהחופש קצת ושרציתי אותו חזרה (לא אחרי כ"כ הרבה זמן) הוא כבר לא ידע...פעם רצה...פעם לא רצה...עד שהכיר מישהי חדשה והחליט שהוא איתה! אז חשבתי שגם אני מהר מאוד אמצא, שאם הוא יכול גם אני יכולה.... מאז עברו שנתיים! ואני עדיין לבד! ואני לא מאמינה איך שהגלגל התהפך...הוא זה שתמיד רצה, אהב ועשה כ"כ הרבה למעני ופתאום..אין עם מי לדבר...אני זאת שהייתי ה"חזקה" שמבין שנינו שחשבתי לתומי שהוא לא יוכל להיות בלעדי אפילו יממה ...ותמיד הוא ירצה אותי לא משנה מה יקרה... מאז השתנתי כ"כ הרבה, עכשיו אני בדיוק מי שהוא רצה שאהיה...אבל..הוא לא מוכן אפילו לדבר איתי....ניסיתי, קיוויתי וכלום.... מאז אני עושה? איך אני ממשיכה? לא יכולה עוד להיות תקועה בעבר ולחשוב על כל מה שעברנו ביחד...רוצה כ"כ להמשיך הלאה ולא יכולה...
 
תשחררי אותו מעצמך ואת עצמך ממנו

הכירי במציאות. הוא הלך ממך. אני לא חושב שיש כאן מקום להכות על חטא כי אם היה באמת רואה בך את האחת והיחידה עבורו, לא היה עושה חשבון אחר והולך עם אחרת. את אומרת שהשתנית, שאת בדיוק מי שרצית שהוא יהיה. צר לי לאמר לך, אבל במקום להפיק לקחים לגבי עצמך, במקום לצמוח ולהבשיל לקשר בריא ובוגר יותר, מחקת את עצמך ומה שהיה בך ועטית עלייך מסכה של "האישה שלו". אני יכול להרגיע אותך שאת יכולה להשתחרר מהמסכה. חשוב שתגיעי למסקנה שאין שום פסול בך והבחירות של הבחור הינן בחירות שלו ולא מעידות עלייך דבר, לכל היותר הן מעידות עליו בלבד. תשחררי אותו מעצמך ואת עצמך ממנו ותתחילי להתמקד בעצמך ובפיתוח של אישיותך ושל חייך. בסופו של דבר תצליחי להשתחרר מההיתקעות בעבר ותוכלי להמשיך הלאה, אבל ישנו פרק זמן של "אבל" שתצטרכי להתאבל על הפרידה שרק בעקבותיו תוכלי להשתחרר ממש. אז תרשי לעצמך להתאבל ולבכות ולהצטער - אבל אל תאשימי את עצמך ואל תמעיטי בערכך - אם אישיותך לא התאימה לו, אני מניח שקשר שהיית ממסדת איתו היה נדון ממילא לכישלון. אז אל תקחי את ה"כישלון" הזה ככישלון שלך - אולי בעתיד תיווכחי שהיתה בו בעצם ברכה. בהצלחה.
 
את מאוהבת באהבה ולא באיש הזה

את מאוהבת באהבה, את רוצה אהבה, כי כבר שנתיים אין לך, אבל את לא מאוהבת באיש הזה, זו אשליה שנוצרת כשמרגישים זנוחים ורוצים אהבה. לדעתי את חייבת לנסות למצוא קשר חדש, גם אם הוא לא רציני עד לחתונה... עפרה
 
למעלה