"עד ל-" – האם תקין?

במקרה נתקלתי במסמך משנת 2008 שכותרתו "מדריך לניסוח חקיקה".
במסמך יש הנחיה להימנע מהניסוח "עד ל", אלא להשתמש רק ב"עד".
ניסיתי למצוא התייחסות של האקדמיה בנושא, ולא הצלחתי. האם מדובר בבחירה סגנונית (כלומר שתי הצורות קבילות באותה מידע), בההעדפה (כלומר "מתקני לשון" מעדיפים את השימוש ב"עד" או בניסוח לא-תקני?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא ידוע לי שיש בעיה ב"עד ל", נשמע הזוי.
חיפשתי עכשיו בתנ"ך ומצאתי כמה דוגמאות, הן בהקשר זמן, הן בהקשר מרחק:

"וְאֵלַי יֵאָסְפוּ כֹּל חָרֵד בְּדִבְרֵי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל מַעַל הַגּוֹלָה וַאֲנִי ישֵׁב מְשׁוֹמֵם עַד לְמִנְחַת הָעָרֶב" (עזרא ט, ד)
"וָאֹמְרָה אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם" (עזרא ט, ו)
"וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה לְקוֹל בְּכִי הָעָם כִּי הָעָם מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְהַקּוֹל נִשְׁמַע עַד לְמֵרָחוֹק" (עזרא ג, יג)
" וַיֵּלְכוּ לִמְבוֹא גְדֹר עַד לְמִזְרַח הַגָּיְא לְבַקֵּשׁ מִרְעֶה לְצֹאנָם" (דברי הימים א, ד, לט)

יש עוד, אבל נראה לי שהתמונה ברורה.
 
במקרה נתקלתי במסמך משנת 2008 שכותרתו "מדריך לניסוח חקיקה".
במסמך יש הנחיה להימנע מהניסוח "עד ל", אלא להשתמש רק ב"עד".

גיגלתי את המסמך שציינת ומצאתי בו כתוב "מיום עד יום ולא מיום עד ליום". כלומר, לא דיברו על "עד ל" באופן כללי.

הלכתי בעקבות טריליאן וחיפשתי ב"שבילי התנ"ך":

הביטוימספר מופעים
עד יום20
עד ליום0 (כצפוי, בהתאם להנחייה הנ"ל)
עד עולם50
עד לעולם2 (מוזר!)

כדי להבין את "עד לעולם", הלכתי ל-BDB. שם כתוב (סעיף †III) ש"עַד לְ" הוא צורה מחוזקת של "עַד", ובדוגמאות המובאות מופיעים כל הפסוקים שטריליאן נתנה (וגם "עד לעולם"). כלומר, לפי BDB משתמע ש"עד" ללא "ל" היא הצורה הרגילה. אז למה "עד ל" שגור בפינו? אולי זה התקבע אצלנו.

עוד כתוב שם: "על שונה מאל בכך שהגבול נכלל בתחום" (מעניין שגם אב"י כותב זאת - אולי העתיק מהם?), וכתוב "שוב עד ה' חזק משוב אל ה'", אז אולי יש 3 רמות של חוזק: אל < עד < עד ל.

(בכל אופן - כל הנ"ל לגבי עברית תנ"כית, לא מודרנית.)
 
נערך לאחרונה ב:
למעלה