עדכונים, עדכונים..
הי רותי, הייתי אמורה להישאר פה 3 שבועות, אבל בסופו של דבר בגלל שהיינו צריכים להאריך את הויזות שלנו, הרווחתי עוד שבועיים... הטיסה עברה ממש טוב. למעין לא היתה בעיה עם הנחיתות וההמראות, כך שהכל היה בסדר. חוץ מזה היא ישנה איזה 7 שעות.. אבל, כמובן משהו אחר התפקשש. הג'ט לק שלה ארך 10 ימים!!! כאשר שנת הלילה שלה עברה ל- 5 בבוקר... עכשיו הכל הסתדר, נראה מה יהיה שנחזור לניו-יורק. לגבי המשאבה של מדלה, היא אכן עובדת על בטריות. וזה מעולה, אלא שהילדה המקסימה שלי מתעקשת לינוק ומאחר שאני לא מסוגלת לשמוע את הבכי הטרגדי שלה, נואשתי מהבקבוק. מדי פעם אני שואבת ומנסה אך ללא הצלחה. ועוד פרט מעניין בבואי לארץ, היא לא נותנת לאף אחד להחזיק אותה. שמתי לב לתופעה עוד בגיל חודשים וחצי, אבל לא ממש ייחסתי לכך משמעות, ועכשיו שאני פה, אני קולטת את המשמעות. לא סבא, לא סבתה, לא אחים ואחיות. מקסימום 5 דקות כשהיא במצב רוח טוב עד שפוצחת בשירה... איזה ייאוש! אגב זה נשמע לך הגיוני? חוץ מזה כמובן שביקרתי בשילב, ובייבי פוקס והשתוללתי. אגב, להוציא 2 חנויות, שם בניו-יורק, הבגדים פה בארץ הרבה יותר שווים.. למרות שכאן דווקא הלחץ הרבה יותר מורגש. תמיד נדמה לי שאם הייתי גרה ומגדלת ילד רגשות האשם שלי היו רבים יותר.. זהו פחות או יותר, אני מקווה שהעדכון שלי לא יותר מדי מייגע... אשמח לשמוע את דעתך.. וכרגיל, תודה תודה על הכל. חיבוקים ונשיקות טל
הי רותי, הייתי אמורה להישאר פה 3 שבועות, אבל בסופו של דבר בגלל שהיינו צריכים להאריך את הויזות שלנו, הרווחתי עוד שבועיים... הטיסה עברה ממש טוב. למעין לא היתה בעיה עם הנחיתות וההמראות, כך שהכל היה בסדר. חוץ מזה היא ישנה איזה 7 שעות.. אבל, כמובן משהו אחר התפקשש. הג'ט לק שלה ארך 10 ימים!!! כאשר שנת הלילה שלה עברה ל- 5 בבוקר... עכשיו הכל הסתדר, נראה מה יהיה שנחזור לניו-יורק. לגבי המשאבה של מדלה, היא אכן עובדת על בטריות. וזה מעולה, אלא שהילדה המקסימה שלי מתעקשת לינוק ומאחר שאני לא מסוגלת לשמוע את הבכי הטרגדי שלה, נואשתי מהבקבוק. מדי פעם אני שואבת ומנסה אך ללא הצלחה. ועוד פרט מעניין בבואי לארץ, היא לא נותנת לאף אחד להחזיק אותה. שמתי לב לתופעה עוד בגיל חודשים וחצי, אבל לא ממש ייחסתי לכך משמעות, ועכשיו שאני פה, אני קולטת את המשמעות. לא סבא, לא סבתה, לא אחים ואחיות. מקסימום 5 דקות כשהיא במצב רוח טוב עד שפוצחת בשירה... איזה ייאוש! אגב זה נשמע לך הגיוני? חוץ מזה כמובן שביקרתי בשילב, ובייבי פוקס והשתוללתי. אגב, להוציא 2 חנויות, שם בניו-יורק, הבגדים פה בארץ הרבה יותר שווים.. למרות שכאן דווקא הלחץ הרבה יותר מורגש. תמיד נדמה לי שאם הייתי גרה ומגדלת ילד רגשות האשם שלי היו רבים יותר.. זהו פחות או יותר, אני מקווה שהעדכון שלי לא יותר מדי מייגע... אשמח לשמוע את דעתך.. וכרגיל, תודה תודה על הכל. חיבוקים ונשיקות טל