עדכון
זוכרים את הבעל שלא מצא עבודה כבר 8 חודשים ?!! אז זהו, לפני שבועיים הוא קיבל עבודה מעניינת ומאתגרת בתחום שלו (ניהול ומכירות)...באילת ! הוא יהיה במשך 6 עד 8 חודשים בתקופת נסיון. בתקופה הזאת אני והילדים נשארים בעירנו...אם בתום תקופת הנסיון הוא יקבל חוזה עבודה כמו שצריך אנחנו כולנו נעבור לאילת. אני מאחלת לבעלי המון הצלחה אבל די לחוצה בגלל המצב החדש. הוא אמור להתחיל בעוד שבועיים ויחזור הביתה פעם בשבועיים...ואני קצת בלחץ כי אשאר לבד עם הילדים בלי עזרה...לא פשוט ! לחשוב שנעבור לאילת לא בדיוק משמח אותי אבל לא אמרתי מילה לבעלי בקשר לזה. לבתי הבכורה (בת 12) סיפרתי מה המצב שלנו והיא נכנסה ממש ללחץ ומתנגדת בתוקף לעבור לאילת...היא בגיל ההתבגרות ופשוט לא רוצה לעזוב את החברים שלה, הבית ספר, הדירה שלנו וכל ההרגלים שלה כאן...היא אומרת שאין לה בעיה עם זה שאבא שלה יהיה רחוק, העיקר שאני קרובה אליה ושאנחנו לא עוזבים...אני לא יודעת איך לעזור לה. וברור שזה מזכיר לי את הילדות שלי, כשההורים שלי עברו לעיר אחרת (בצרפת) והיה לי כל כך רע בתקופה הזאת וכעסתי כל הזמן ! לא בא לי לעבור את זה איתה...ברור לי שהולכים איפה שיש פרנסה אבל קשה לי כרגע ואני מרגישה ממש מבולבלת. ההורים שלי שמחו שהוא סוף סוף מצא עבודה אבל עדיין רוצים לדבר עם בעלי ועם ההורים שלו. אבא שלי מתעקש שההורים של בעלי יעזרו לי, במיוחד כשאהיה לבד. ניסיתי להסביר להם שחמתי בעבודה מהבוקר עד 17.00 וחמי, למרות שהוא בפנסיה, דואג רק לעצמו כי הוא בן אדם כזה ואני לא מצפה לשנות אותו. אבא שלי שכל כך מעורב בחיים שלי לא מדמיין איך אבא יכול לא לעזור לילדים שלו...ניסיתי להסביר לו שאנחנו כולנו שונים האחד מהשני אבל אין עם מי לדבר, אבא שלי בשלו ! אמא שלי מרוחקת כרגיל, העיקר שיהיה כסף זה מה שחשוב. אשמח לקבל עצות לגבי בתי, אני לא רוצה שהיא תרגיש רע... ודרך אגב האם מישהו מכיר את אילת כעיר מגורים ויכול לתת לי יותר פרטים על היום יום שם, החינוך, בתי הספר, החוגים ועוד...אני
אבל גם
תודה מראש לכל מי שיכול לעזור !
זוכרים את הבעל שלא מצא עבודה כבר 8 חודשים ?!! אז זהו, לפני שבועיים הוא קיבל עבודה מעניינת ומאתגרת בתחום שלו (ניהול ומכירות)...באילת ! הוא יהיה במשך 6 עד 8 חודשים בתקופת נסיון. בתקופה הזאת אני והילדים נשארים בעירנו...אם בתום תקופת הנסיון הוא יקבל חוזה עבודה כמו שצריך אנחנו כולנו נעבור לאילת. אני מאחלת לבעלי המון הצלחה אבל די לחוצה בגלל המצב החדש. הוא אמור להתחיל בעוד שבועיים ויחזור הביתה פעם בשבועיים...ואני קצת בלחץ כי אשאר לבד עם הילדים בלי עזרה...לא פשוט ! לחשוב שנעבור לאילת לא בדיוק משמח אותי אבל לא אמרתי מילה לבעלי בקשר לזה. לבתי הבכורה (בת 12) סיפרתי מה המצב שלנו והיא נכנסה ממש ללחץ ומתנגדת בתוקף לעבור לאילת...היא בגיל ההתבגרות ופשוט לא רוצה לעזוב את החברים שלה, הבית ספר, הדירה שלנו וכל ההרגלים שלה כאן...היא אומרת שאין לה בעיה עם זה שאבא שלה יהיה רחוק, העיקר שאני קרובה אליה ושאנחנו לא עוזבים...אני לא יודעת איך לעזור לה. וברור שזה מזכיר לי את הילדות שלי, כשההורים שלי עברו לעיר אחרת (בצרפת) והיה לי כל כך רע בתקופה הזאת וכעסתי כל הזמן ! לא בא לי לעבור את זה איתה...ברור לי שהולכים איפה שיש פרנסה אבל קשה לי כרגע ואני מרגישה ממש מבולבלת. ההורים שלי שמחו שהוא סוף סוף מצא עבודה אבל עדיין רוצים לדבר עם בעלי ועם ההורים שלו. אבא שלי מתעקש שההורים של בעלי יעזרו לי, במיוחד כשאהיה לבד. ניסיתי להסביר להם שחמתי בעבודה מהבוקר עד 17.00 וחמי, למרות שהוא בפנסיה, דואג רק לעצמו כי הוא בן אדם כזה ואני לא מצפה לשנות אותו. אבא שלי שכל כך מעורב בחיים שלי לא מדמיין איך אבא יכול לא לעזור לילדים שלו...ניסיתי להסביר לו שאנחנו כולנו שונים האחד מהשני אבל אין עם מי לדבר, אבא שלי בשלו ! אמא שלי מרוחקת כרגיל, העיקר שיהיה כסף זה מה שחשוב. אשמח לקבל עצות לגבי בתי, אני לא רוצה שהיא תרגיש רע... ודרך אגב האם מישהו מכיר את אילת כעיר מגורים ויכול לתת לי יותר פרטים על היום יום שם, החינוך, בתי הספר, החוגים ועוד...אני