Digi Lista
New member
המתיקות הזאת עושה לי כאבי שינים...
פיק הרשעים, אני כול כך אוהבת אותו! זה היה יום חורפי כמעט רגיל,למה כמעט?כי ביום הזה התכוננו גיבורנו לקרב למען הצלת העולם! זה נשמע נדוש?אתם כנראה לא מכירים את הגיבורים שלנו, נעים להכיר: ארוקנימון- היא הבת היחידה בחבורת הגיבורים ובעידן פמיניסטי כזה היא למעשה המנהיגה,אף אחד לא ממש בחר אותה אבל כולם יודעים שהיא קיימת ושהיא הכוח שמלפני האחרים... מיוטיסמון- ארוקנימון והוא ניהלו פעם רומן סוער, בגלל אירועים שאני לא רוצה לפרט כרגע הרומן נקטע עוד בתחילתו אך הם החליטו "הבה ונישאר ידידים", מיוטיסמון שתדעו הוא ערפד-דיג´ימוני חתיך ובלונדיני למדיי,שזה לא יטעה אתכם הוא חזק כמו שהוא יפה... דמידווימון- יש לו כמה פיצולי אישיות כמו דווימון קרח,ליידי דווימון...ולעולם אין לחזות מראש באיזו צורה הוא יופיע,אישית לא הייתי ממליצה להסתבך איתו ביום של שיעמום. מומימון- הוא המחזר של ארוקנימון ויש לו אחלה התקפת תכריכים ואחרון בחבורה המעלפת והקטלנית שלנו הוא אימפמון- הוא סגול ויש לו קול שטיחי מיוחד במינו, והוא אולי נראה כמו קוף חביב אך מבחינתו כולם הן חוליות חלשות(שלום!...),בדאבומים גרוסים ורצון לרצות להקיא ושוב להקיא ושוב כמה מפתיע להקיא... באותו יום חורפי ומשעמם כשארוקנימון ישבה רגל על רגל בזמן שכל השאר טאטאו את המחסן הישן והמשעמם וכמובן גיהצו ושטפו את הבגדים והרצפה מיוטיסמון החליט לעלות רעיון ואמר למה אנחנו יושבים פה רגל על רגל{הערה זאת הייתה מכוונת לארוקנימון} למה שלא נציל את העולם מידי כל האנשים המתוקים שבו. ארוקנימון סקרה את מיוטיסמון במבטה ואמרה זה נשמע רעיון טוב איזה מזל שחשבתי על זה... דמהדווימון החליף מבטים עם מיוטיסמון ושניהם החליטו לצאת לנשום קצת אוויר קר...לפתע עברה מולם ילדה מתוקה עם קוקיות וקפצה להנאתה בתוך השלוליות של אתמול,דמהדווימון ומיוטיסמון הסתכלו לעברה והחליטו להתחיל להפעיל את התוכנית הזדונית לפועל, אימפמון יצא לפתע מהדלת והצטמרר לפתע מהסתכלות בילדה המתוקה הוא התקרב אליבה טיפטיפונת ואז באדבום הוא תקף אותה הילדה המסכנה ברחה כל עוד רוחה בה..מיוטיסמון אימפמון ודמהדווימון התגלגלו מצחוק... "חחחחח, איזה קטעים היו לנו קודם" אמר מיוטיסמון והחזיק את בטנו הערפדית "פפאף" הצטרף דמידווימון "ממש בדאבווווםםםם גרוס" תרם אימפמון את דעתו "עכשיו תחזרו לעבודה" פקדה ארוקנימון כמו מנהיגה- כי היא המנהיגה... השלושה הביטו חסרי אונים, הרגע הם גרמה לילדה מתוקה בעלת קוקיות קופצניות מתוקות לברוח כול עוד רוחה בה וככה ארוקנימון מגיבה?איפה התודה? "ארוקנימון יקירתי" פנה אליה מומימון בקול מתחנחן "מה?" "אפשר לגהץ לך את הבגדים?, ומה לגביי פדיקור וגילוח שערות הרגליים שלך?" "מטומטם אחד!אני צריכה את כול אחת משערותיי!איך יהיה לי נשק בלעדיהן?יא עתיק!" עכשיו ארוקנימון ממש רתחה, וזה לא מומלץ להיות בטווח הרדיוס שלה כשהיא מגיעה למצב הזה... "זה לא נראה טוב" מלמלו אימפמון,דמידווימון ומיוטיסמון, בליבם ידעו כי עליהם לעצור אותה בטרם יהיה מאוחר!!! "ארוקנימון...אני מצטער" ניסה מומימון את מזלו... "אתה לא מצטער אתה מפגר!" "אולי נלך לגרוס בבדאבומים כמה מתוקים?זה יעשה לך טוב ארוקי..."(ככה הם כינו אותה בחברותם המצומצמת...) "אני מוכן לנשוף בצוואר ולמצוץ את דמם של המתוקים" הוסיף מיוטיסמון פנינה משלו... לפתע נשמע קול מתוק של שירה וילדים... "אני חושב שההזדמנות שלנו הגיעה מהר יותר משחשבנו" אמר דמידווימון וחיוך זדוני החל להתנוסס על פני חברי החבורה... ארוקנימון וחבורתה התגנבו אל מקהלת הילדים, הם היו קטנים, משהו כמו 10 ילדים בני 6. על פי אות, כולם קפצו מהשיחים על הילדים המסכנים... מיוטיסמון נשך, מומימון כרך, ארוקנימון קשרה, דמיווימון הבהיל ואימפמון התקיף!!! כולם ברחו בבעתה מחבורת הרשעים האהובים עלינו... (אנחנו רעים?! בושה וחרפה!). החמישה צחקו צחוק מתגלגל ופנו ללכת לכיוון המחסן אז מה עושים עכשיו שאל אימפמון הולכים להבהיל עוד ילדים מתוקים?? הציע דמהדווימון,זה נשמע נחמד אמרה ארוקנימון ובזאת אישרה{וחתמה..} סופית את העניין. הולכים לחסל את כל האנשים המתוקים שבעולם אמר מומימון והחל לשיר ולרקוד...מיוטיסמון הסתכל עליו במבט מוזר.. החמישה יצאו לדרך כל הדרך(לא שהם ידעו לאן הם הולכים)הם שתקו עד שמומימון ניגש לארוקנימון ו"אולי נלך לעיר הגדולה""שתוק מטומטם,אולי נלך לעיר הגדולה(כאילו שהיא שואלת אותם)"ענתה לו ארוקנימון "בסדר רעיון טוב,איי זה היה הרעיון שלי" אמר מומימון וחיכה לתשובה אבל היא לא הגיעה. כל השאר גם הסכימו,בדרכם אל העיר הגדולה הם ראו קבוצת ילדים גדולה מאוד גדולה(3 במיספרם)ששיחקה בדילגיות,"תנו לי תנו לי להפחיד אותם"היתחנן אימפמון ארוקנימון הנידה בראשה לחיוב והוא רץ על הילדים ה"מתוקים" כשהוא יתכרב הלהם הוא יבאת לעצמו את הפרצוף שיהיה יותר מפחיד ו"בוווווווווו"אימפומון ניסה להפחיד את הילדים אבל בלי הצלחה הילדים היסתכלו עליו(סליחה מדבוט שאני גנבת)עם עניים לבנות(כמו חבורת נושכי הקרסולים)ואמרו ביחד"אתה מאיים על חבורת מלקקי העצמות(לא יודעת מאיפה הקרצתי את השם הזה)" השלושה התחילו ליצחוק צחוק שקצת הפחיד את אימפמון ואז השלושה הוציאו רובים שניראו קצת שונה אימפמון היה מוכא תדהמה ואז התחיל ליצחוק"חה חה חה אתם מאמים עלי עם רובה מים עלוב" בדבום!!!!! ולפני שהילדים הספיקו להבין מה קרה להם הישבן שלהם התחיל ליבעור הילדים התחילו ליצרוח וליבכות החבורה היתפקעה מיצחוק "אני יספר עליכם לאמא שלי היא היא וואהההההההההההההההההההההההה"אמר אחד מהילדים והשלושה נעלמו בהופק ורק סמני עשן(מהישבן שלהם הם לא רצים כזה מהר) ניראו. החבורה המשיכה ללכת ובדרכם לעיר הם פגשו את........... העכבר ג´וני שהוא בעצם עכבר קנדי שבטעות עלה על אוניה והגיעה לפה אבל העכבר כבר לא איתנו דווימון היתגלה כאוהב עכברים(לא ללטף אותם וכזה אלה לאכול אותם) פה ושם הם ראו ענפים מיתגלגלים ברוח וחול מיתעופף(כמו במערב הפרוע) ולא ראו עוד אנשים בדרך אל העיר. כשהם הגיעו לעיר הם ראו כל מיני עצים עם מנורות, סוכריות, אנשים עם כובעים אדומים, וילדים שצועקים "סנטה קלאוס" או "הו הו הו!!!"... הם הגיעו בחג המולד!!!!!! נראה שלחבורע (בכוונה) שלנו תהיה עבודה מאוד מאוד קשה... הם החליטו להתחיל מבית הספר,הרשעים שלנו הלכו לכיוון ביצפר, כאשר המתיקות הסובבת אותם גורמת להם בחילה. "אני הולך להקיא.." שמעו הדיג´ימונים קול, ואחרי זה הוא הקיא. "שמעתם את זה?" שאל מיוטיסמון. "כן... מה זה?" שאלה ארוקנימון. הם הלכו לעבר השיחים, צעד אחר צעד, אינצ´ אחר אינצ´. הם הדפו את השיחים וראו "3 ילדים מתוקים?!" קראו הדיג´ימונים פה אחד "לא!! 3 ילדים ששונאים מתיקות!! צעקה הילדה. "זה למה שהוא הקיא!!" המשיך ילד אחד. "שליט דיג´ימון?" שאלה ארוקנימון בשמחה "ארוקנימון" אמר השליט, "תכירי: זה ימאטו (מאט) אישידה, הוא יכול להיות דיכאוני רק מלהריח את ריח המתיקות (הערת מחברת: איכס!! ריח מתיקות). זאת שליטת דיג´ימון, אחותי, יאמאטו (שימו לב לשינוי בשם) איצ´יוצ´י" הציג שליט (קן) הדיג´ימון. ארוקנימון וכולם הסתכלו עליהם בהערצה, בני אדם שהם לא מתוקים, איזה אושר!! הם היו כל כך מאושרים, עד שהם הרגישו את השימחה של הילדים. "בואו נלך להפחיד את ה.. מ.. מ.. מתוקים האלה" אמרה יאמאטו. וכולם הפחידו את הילדים המתוקים מהביצפר.
פיק הרשעים, אני כול כך אוהבת אותו! זה היה יום חורפי כמעט רגיל,למה כמעט?כי ביום הזה התכוננו גיבורנו לקרב למען הצלת העולם! זה נשמע נדוש?אתם כנראה לא מכירים את הגיבורים שלנו, נעים להכיר: ארוקנימון- היא הבת היחידה בחבורת הגיבורים ובעידן פמיניסטי כזה היא למעשה המנהיגה,אף אחד לא ממש בחר אותה אבל כולם יודעים שהיא קיימת ושהיא הכוח שמלפני האחרים... מיוטיסמון- ארוקנימון והוא ניהלו פעם רומן סוער, בגלל אירועים שאני לא רוצה לפרט כרגע הרומן נקטע עוד בתחילתו אך הם החליטו "הבה ונישאר ידידים", מיוטיסמון שתדעו הוא ערפד-דיג´ימוני חתיך ובלונדיני למדיי,שזה לא יטעה אתכם הוא חזק כמו שהוא יפה... דמידווימון- יש לו כמה פיצולי אישיות כמו דווימון קרח,ליידי דווימון...ולעולם אין לחזות מראש באיזו צורה הוא יופיע,אישית לא הייתי ממליצה להסתבך איתו ביום של שיעמום. מומימון- הוא המחזר של ארוקנימון ויש לו אחלה התקפת תכריכים ואחרון בחבורה המעלפת והקטלנית שלנו הוא אימפמון- הוא סגול ויש לו קול שטיחי מיוחד במינו, והוא אולי נראה כמו קוף חביב אך מבחינתו כולם הן חוליות חלשות(שלום!...),בדאבומים גרוסים ורצון לרצות להקיא ושוב להקיא ושוב כמה מפתיע להקיא... באותו יום חורפי ומשעמם כשארוקנימון ישבה רגל על רגל בזמן שכל השאר טאטאו את המחסן הישן והמשעמם וכמובן גיהצו ושטפו את הבגדים והרצפה מיוטיסמון החליט לעלות רעיון ואמר למה אנחנו יושבים פה רגל על רגל{הערה זאת הייתה מכוונת לארוקנימון} למה שלא נציל את העולם מידי כל האנשים המתוקים שבו. ארוקנימון סקרה את מיוטיסמון במבטה ואמרה זה נשמע רעיון טוב איזה מזל שחשבתי על זה... דמהדווימון החליף מבטים עם מיוטיסמון ושניהם החליטו לצאת לנשום קצת אוויר קר...לפתע עברה מולם ילדה מתוקה עם קוקיות וקפצה להנאתה בתוך השלוליות של אתמול,דמהדווימון ומיוטיסמון הסתכלו לעברה והחליטו להתחיל להפעיל את התוכנית הזדונית לפועל, אימפמון יצא לפתע מהדלת והצטמרר לפתע מהסתכלות בילדה המתוקה הוא התקרב אליבה טיפטיפונת ואז באדבום הוא תקף אותה הילדה המסכנה ברחה כל עוד רוחה בה..מיוטיסמון אימפמון ודמהדווימון התגלגלו מצחוק... "חחחחח, איזה קטעים היו לנו קודם" אמר מיוטיסמון והחזיק את בטנו הערפדית "פפאף" הצטרף דמידווימון "ממש בדאבווווםםםם גרוס" תרם אימפמון את דעתו "עכשיו תחזרו לעבודה" פקדה ארוקנימון כמו מנהיגה- כי היא המנהיגה... השלושה הביטו חסרי אונים, הרגע הם גרמה לילדה מתוקה בעלת קוקיות קופצניות מתוקות לברוח כול עוד רוחה בה וככה ארוקנימון מגיבה?איפה התודה? "ארוקנימון יקירתי" פנה אליה מומימון בקול מתחנחן "מה?" "אפשר לגהץ לך את הבגדים?, ומה לגביי פדיקור וגילוח שערות הרגליים שלך?" "מטומטם אחד!אני צריכה את כול אחת משערותיי!איך יהיה לי נשק בלעדיהן?יא עתיק!" עכשיו ארוקנימון ממש רתחה, וזה לא מומלץ להיות בטווח הרדיוס שלה כשהיא מגיעה למצב הזה... "זה לא נראה טוב" מלמלו אימפמון,דמידווימון ומיוטיסמון, בליבם ידעו כי עליהם לעצור אותה בטרם יהיה מאוחר!!! "ארוקנימון...אני מצטער" ניסה מומימון את מזלו... "אתה לא מצטער אתה מפגר!" "אולי נלך לגרוס בבדאבומים כמה מתוקים?זה יעשה לך טוב ארוקי..."(ככה הם כינו אותה בחברותם המצומצמת...) "אני מוכן לנשוף בצוואר ולמצוץ את דמם של המתוקים" הוסיף מיוטיסמון פנינה משלו... לפתע נשמע קול מתוק של שירה וילדים... "אני חושב שההזדמנות שלנו הגיעה מהר יותר משחשבנו" אמר דמידווימון וחיוך זדוני החל להתנוסס על פני חברי החבורה... ארוקנימון וחבורתה התגנבו אל מקהלת הילדים, הם היו קטנים, משהו כמו 10 ילדים בני 6. על פי אות, כולם קפצו מהשיחים על הילדים המסכנים... מיוטיסמון נשך, מומימון כרך, ארוקנימון קשרה, דמיווימון הבהיל ואימפמון התקיף!!! כולם ברחו בבעתה מחבורת הרשעים האהובים עלינו... (אנחנו רעים?! בושה וחרפה!). החמישה צחקו צחוק מתגלגל ופנו ללכת לכיוון המחסן אז מה עושים עכשיו שאל אימפמון הולכים להבהיל עוד ילדים מתוקים?? הציע דמהדווימון,זה נשמע נחמד אמרה ארוקנימון ובזאת אישרה{וחתמה..} סופית את העניין. הולכים לחסל את כל האנשים המתוקים שבעולם אמר מומימון והחל לשיר ולרקוד...מיוטיסמון הסתכל עליו במבט מוזר.. החמישה יצאו לדרך כל הדרך(לא שהם ידעו לאן הם הולכים)הם שתקו עד שמומימון ניגש לארוקנימון ו"אולי נלך לעיר הגדולה""שתוק מטומטם,אולי נלך לעיר הגדולה(כאילו שהיא שואלת אותם)"ענתה לו ארוקנימון "בסדר רעיון טוב,איי זה היה הרעיון שלי" אמר מומימון וחיכה לתשובה אבל היא לא הגיעה. כל השאר גם הסכימו,בדרכם אל העיר הגדולה הם ראו קבוצת ילדים גדולה מאוד גדולה(3 במיספרם)ששיחקה בדילגיות,"תנו לי תנו לי להפחיד אותם"היתחנן אימפמון ארוקנימון הנידה בראשה לחיוב והוא רץ על הילדים ה"מתוקים" כשהוא יתכרב הלהם הוא יבאת לעצמו את הפרצוף שיהיה יותר מפחיד ו"בוווווווווו"אימפומון ניסה להפחיד את הילדים אבל בלי הצלחה הילדים היסתכלו עליו(סליחה מדבוט שאני גנבת)עם עניים לבנות(כמו חבורת נושכי הקרסולים)ואמרו ביחד"אתה מאיים על חבורת מלקקי העצמות(לא יודעת מאיפה הקרצתי את השם הזה)" השלושה התחילו ליצחוק צחוק שקצת הפחיד את אימפמון ואז השלושה הוציאו רובים שניראו קצת שונה אימפמון היה מוכא תדהמה ואז התחיל ליצחוק"חה חה חה אתם מאמים עלי עם רובה מים עלוב" בדבום!!!!! ולפני שהילדים הספיקו להבין מה קרה להם הישבן שלהם התחיל ליבעור הילדים התחילו ליצרוח וליבכות החבורה היתפקעה מיצחוק "אני יספר עליכם לאמא שלי היא היא וואהההההההההההההההההההההההה"אמר אחד מהילדים והשלושה נעלמו בהופק ורק סמני עשן(מהישבן שלהם הם לא רצים כזה מהר) ניראו. החבורה המשיכה ללכת ובדרכם לעיר הם פגשו את........... העכבר ג´וני שהוא בעצם עכבר קנדי שבטעות עלה על אוניה והגיעה לפה אבל העכבר כבר לא איתנו דווימון היתגלה כאוהב עכברים(לא ללטף אותם וכזה אלה לאכול אותם) פה ושם הם ראו ענפים מיתגלגלים ברוח וחול מיתעופף(כמו במערב הפרוע) ולא ראו עוד אנשים בדרך אל העיר. כשהם הגיעו לעיר הם ראו כל מיני עצים עם מנורות, סוכריות, אנשים עם כובעים אדומים, וילדים שצועקים "סנטה קלאוס" או "הו הו הו!!!"... הם הגיעו בחג המולד!!!!!! נראה שלחבורע (בכוונה) שלנו תהיה עבודה מאוד מאוד קשה... הם החליטו להתחיל מבית הספר,הרשעים שלנו הלכו לכיוון ביצפר, כאשר המתיקות הסובבת אותם גורמת להם בחילה. "אני הולך להקיא.." שמעו הדיג´ימונים קול, ואחרי זה הוא הקיא. "שמעתם את זה?" שאל מיוטיסמון. "כן... מה זה?" שאלה ארוקנימון. הם הלכו לעבר השיחים, צעד אחר צעד, אינצ´ אחר אינצ´. הם הדפו את השיחים וראו "3 ילדים מתוקים?!" קראו הדיג´ימונים פה אחד "לא!! 3 ילדים ששונאים מתיקות!! צעקה הילדה. "זה למה שהוא הקיא!!" המשיך ילד אחד. "שליט דיג´ימון?" שאלה ארוקנימון בשמחה "ארוקנימון" אמר השליט, "תכירי: זה ימאטו (מאט) אישידה, הוא יכול להיות דיכאוני רק מלהריח את ריח המתיקות (הערת מחברת: איכס!! ריח מתיקות). זאת שליטת דיג´ימון, אחותי, יאמאטו (שימו לב לשינוי בשם) איצ´יוצ´י" הציג שליט (קן) הדיג´ימון. ארוקנימון וכולם הסתכלו עליהם בהערצה, בני אדם שהם לא מתוקים, איזה אושר!! הם היו כל כך מאושרים, עד שהם הרגישו את השימחה של הילדים. "בואו נלך להפחיד את ה.. מ.. מ.. מתוקים האלה" אמרה יאמאטו. וכולם הפחידו את הילדים המתוקים מהביצפר.
