עדכון...
שלום לכולן,
אני ממעטת להיות כאן, לא כי לא אכפת לי מהפורום (הפורום הזה היווה בית עבורי במשך הרבה מאוד שנים...) אלא פשוט כי ברמה המעשית אני עמוסה בצורה שלא זוכרת מתי היה ככה...
אני עסוקה עם הפרויקט שלי סביב השעון...(וזה עוד בנוסף ללימודים) אז למחשב כמעט שאינני מגיעה...
חשבתי לפרוש מהניהול כי אני רואה שאני לא מצליחה להיות נוכחת כאן...בטח שלא במידה שהיתי רוצה...אבל לא רואה מי הייתה רוצה או מסוגלת לעשות את זה במקומי...
אז בינתיים אני כאן... מדיי פעם... רק כשיכולה... גם עכשיו עייפה באופן קריטי אבל נכנסתי לפה בכל זאת...
לכל הכותבות הוותיקות, בבקשה תשמרו על המקום הזה בזמנים שאין לי יכולת (מבחינת זמן) להיכנס לפה...
אני עוברת תקופה משמעותית ביותר עבורי...אני לא יודעת לאן זה יתפתח... לא יכולה בגלל אווטינג להסביר יותר, אבל יש לי פרפרים בבטן... לפעמים החשש הזה מה'מה ייקרה' יכול לטמטם את המוח...וגם החשש של ה'מה יגידו' ו'איך יגיבו'...
יש אנשים שחושבים שאני אמיצה...אבל אני לא מרגישה כזאת...לפעמים הפחד מכישלון חזק ממני...מכירות את ההרגשה הזאת?
לבשה.
שלום לכולן,
אני ממעטת להיות כאן, לא כי לא אכפת לי מהפורום (הפורום הזה היווה בית עבורי במשך הרבה מאוד שנים...) אלא פשוט כי ברמה המעשית אני עמוסה בצורה שלא זוכרת מתי היה ככה...
אני עסוקה עם הפרויקט שלי סביב השעון...(וזה עוד בנוסף ללימודים) אז למחשב כמעט שאינני מגיעה...
חשבתי לפרוש מהניהול כי אני רואה שאני לא מצליחה להיות נוכחת כאן...בטח שלא במידה שהיתי רוצה...אבל לא רואה מי הייתה רוצה או מסוגלת לעשות את זה במקומי...
אז בינתיים אני כאן... מדיי פעם... רק כשיכולה... גם עכשיו עייפה באופן קריטי אבל נכנסתי לפה בכל זאת...
לכל הכותבות הוותיקות, בבקשה תשמרו על המקום הזה בזמנים שאין לי יכולת (מבחינת זמן) להיכנס לפה...
אני עוברת תקופה משמעותית ביותר עבורי...אני לא יודעת לאן זה יתפתח... לא יכולה בגלל אווטינג להסביר יותר, אבל יש לי פרפרים בבטן... לפעמים החשש הזה מה'מה ייקרה' יכול לטמטם את המוח...וגם החשש של ה'מה יגידו' ו'איך יגיבו'...
יש אנשים שחושבים שאני אמיצה...אבל אני לא מרגישה כזאת...לפעמים הפחד מכישלון חזק ממני...מכירות את ההרגשה הזאת?
לבשה.