עדכון...
המשך מההודעה הזו.
אז מה חדש? אנחנו כבר נשואים וסוף סוף אזרתי אומץ לדבר איתו עליה.
הוא באמת לא דיבר איתה הרבה לאחרונה ואמר שהוא גם ככה מדבר איתה פעם בכמה ימים, לא להרבה זמן, אז מה הבעיה?.
אמרתי לו שכל הקשר הזה לא נראה לי תקין, שעצם העובדה שיש אישה (אמנם נשואה) שאומרת לו בשיחת טלפון: "בעלי מספר אחת, אתה מספר שתיים" זה ממש לא תקין. (זה משהו ששמעתי ממש ממש במקרה, לא מצוטטת לשיחות שלו, דבר כזה רק היה מעצבן אותי יותר).
הוא אמר שהוא לא מבין מה פסול במה שהיא אמרה ושזה בסך הכל אומר שהוא חבר טוב. אמרתי לו שלא מדרגים חבר טוב באותה משבצת של בן זוג, בן זוג כבודו במקומו מונח. ואם מישהו היה אומר לי "אשתי מספר אחת, את מספר שתיים" הוא היה מתחרפן. הוא טוען שהוא לא היה.
אמרתי לו שזה נשמע מהצד שהוא מפלרטט איתה, הוא כמובן נפגע מאוד ולא הבין איך אני יכולה להגיד דבר כזה בכלל.
רבנו ממש שעות, עד לשלב שנמאס לי. אמרתי לו שהבעיה היא בי, שהוא לוקח אותי כמובן מאליו, שהוא רגיל לכך שאני כל הזמן זמינה אליו. אז אהיה אדישה יותר אליו ופשוט אהיה פחות בבית, כך הוא גם יוכל לנהל איתה שיחות מבלי שזה יפריע לי (כי זה מפריע לי גם אם הוא מדבר איתה בחדר אחר). הוא לא אוהב את הרעיון, אבל לא רואה שום פיתרון אחר. האמת, גם אני לא.
מה לדעתכם אפשר עוד לעשות או שפשוט להיות פחות בבית יפתור את העניין? ("יפתור" הכוונה לפחות יפריע לי)
תודה
המשך מההודעה הזו.
אז מה חדש? אנחנו כבר נשואים וסוף סוף אזרתי אומץ לדבר איתו עליה.
הוא באמת לא דיבר איתה הרבה לאחרונה ואמר שהוא גם ככה מדבר איתה פעם בכמה ימים, לא להרבה זמן, אז מה הבעיה?.
אמרתי לו שכל הקשר הזה לא נראה לי תקין, שעצם העובדה שיש אישה (אמנם נשואה) שאומרת לו בשיחת טלפון: "בעלי מספר אחת, אתה מספר שתיים" זה ממש לא תקין. (זה משהו ששמעתי ממש ממש במקרה, לא מצוטטת לשיחות שלו, דבר כזה רק היה מעצבן אותי יותר).
הוא אמר שהוא לא מבין מה פסול במה שהיא אמרה ושזה בסך הכל אומר שהוא חבר טוב. אמרתי לו שלא מדרגים חבר טוב באותה משבצת של בן זוג, בן זוג כבודו במקומו מונח. ואם מישהו היה אומר לי "אשתי מספר אחת, את מספר שתיים" הוא היה מתחרפן. הוא טוען שהוא לא היה.
אמרתי לו שזה נשמע מהצד שהוא מפלרטט איתה, הוא כמובן נפגע מאוד ולא הבין איך אני יכולה להגיד דבר כזה בכלל.
רבנו ממש שעות, עד לשלב שנמאס לי. אמרתי לו שהבעיה היא בי, שהוא לוקח אותי כמובן מאליו, שהוא רגיל לכך שאני כל הזמן זמינה אליו. אז אהיה אדישה יותר אליו ופשוט אהיה פחות בבית, כך הוא גם יוכל לנהל איתה שיחות מבלי שזה יפריע לי (כי זה מפריע לי גם אם הוא מדבר איתה בחדר אחר). הוא לא אוהב את הרעיון, אבל לא רואה שום פיתרון אחר. האמת, גם אני לא.
מה לדעתכם אפשר עוד לעשות או שפשוט להיות פחות בבית יפתור את העניין? ("יפתור" הכוונה לפחות יפריע לי)
תודה
