עדכון

[שירוני]

עדכון

בננו בן העשר כבר נוטל כחודש פריזמה ונמצא בטיפול פסיכולוגי אחת לשבוע..הוא עדיין לא חזר לביה"ס וגם לא מביע רצון לחזור, מדי פעם אומר שמתגעגע..ההתפרצויות הקשות של הבכי נעלמו אך הוא עדיין שם.. כל היום מבקש חיבוקים, מבקש סליחה מאה פעמים ביום, מנשק חפצים ומבקש מהם סליחה (זה חדש..) לא רוצה לגדול..
הפסיכיאטר הציג את הכדורים כאילו הם יחזירו אותו לבית הספר והיה לי ברור מההתחלה שלא יהיו כאן קסמים..
נכנסנו לשיגרה מסויימת איתו בבית שאולי נעימה לו מדי..ועכשיו אין שגרה בכלל..שני הילדים בבית מחוץ למסגרות..אזעקות כל היום..
מהצד השני אחיו הצעיר בן ה-5 שאמור להתחיל טיפול בעזרת בעלי חיים..מוגלי ילד הג'ונגל, חסר מנוחה, חסר גבולות ואני מתחילה להיות מוטרדת מההתאקלמות לכיתה א'..אני מרגישה שאני לא רוצה שעוד ילד ישבר לי, לא יצליח להשתלב במערכת.. כולם אמרו שזה לא זמן נכון לעבור מסגרת חינוכית ומצד שני זה מרגיש לי הכי נכון, חושבת לבקר בביה"ס הפתוח ברחובות..זה רחוק לנו כל כך..
מרגישה תקועה..סתם שחרור קיטור..

 

[גובלינית]

הי שרוני

אנחנו כאן כדי לשחרר קיטור ואולי

גם נוכל לעזור קצת, אם תוכלי להרחיב קצת את התמונה...

איפה אתם גרים ואיך הגדול מגיב לאזעקות?
האם הגדול מדבר על הרגשות / חרדות כלשהן?
האם הגדול מקבל טיפול התנהגותי / רגשי כלשהו מעבר לטיפול התרופתי?
האם הקטנצ'יק נמצא במעקב של התפתחות הילד?
האם יצא לכם לקבל הדרכה הורית?

 

[annipk]

פריזמה

שרוני,

הבן שלי לוקח פריזמה כבר מספר חודשים. לקח חודשיים עד שהתחילו בכלל לראות שינוי. זה כמובן מאוד אינדבידואלי אבל צריך סבלנות עם התרופות הללו.

היום אני יכולה להגיד לך שזה עשה שינוי מאוד משמעותי.

בהצלחה ותחזיקו מעמד.
אני