עדכון
כמו שאתם יודעים חזרתי לתחנה . לפני שחזרתי לשם הצבתי לעצמי מטרה שהפעם אני חייבת להיות אחראית משמרת על מנת לקבל קביעות. אחד העובדים שנגמר לו החוזה המנהל הציע לו להשאר אך הוא סירב והוא אמר שזה הסיכוי היחיד שלי לקבל קביעות-לדרוש להיות אחראית משמרת. עכשיו סיפרתי לכם גם על הקטע הבטיחותי למה המנהל לא רוצה שאני יהיה אחמשית (אני מסתמכת על מידע זה מעובד שסיפר לו עליי והמנהל אמר שרק הבנים אחראי משמרת מסיבה בטיחותית-שודים שהיו בתחנה בלילות ). חושנני שזה גם בגלל שאני קצת עפיפונית ואני כן . מה שהכי מצחיק הוא שלמרות שיש רגעים שאינני מרוכזת בחיים אבל בחיים טפו טפו לא עשיתי קוקטייל -ערבוב דלקים והרוב כן עשו בתחנה והיו כאלה שהגיעו גם ל3 קוקטיילים שזה נזק של מאות שקלים כל קוקטייל (צריך להזמין גרר וכאלה -סיפור). עכשיו העובד החדש אמר לי ככה סתם סלי שום כוונה בשיא התמימות שבראיון העבודה הוא אמר שהוא מגיע לעשות רק מועדפת . המנהל אמר לו שהוא יכול לעבוד עד 11 חודשים, עד 11 אני שוב מדגישה ובמידה ירצה להמשיך הוא יוכל. אני הייתי בהלם טוטאלי!! בתחנה יש חוזה שאני הסתכלתי שוב ורשום "עד 9 חודשים עבודה" בלי התוספת שהיה רשום פעם "באישור המנכ"ל" באותו הרגע קיבלתי קריזה אבל מה זה קריזה שחבל"ז והבנתי שזה באמת הסיכוי היחיד שלי להישאר. יכול להיות שהסיבה שהמנהל סירב זה הקטע של חוסר ריכוז אצלי יכול להיות והאמת אני יוכל להבין אותו. אני לא אסרטיבית בגרוש אבל אני יכולה להציב לעצמי אתגר ולהיות מורעלת הקטע שאני כזה מרגישה מוזר. נתתי לתחנה הזאת את כל הלב , התמסרתי ואני מתמסרת ולא נותנים לי קביעות. בתחנה אצלניו הכל השתנה . עכשיו רוב העובדים פוטרו החודש , 2 מהם עשו קוקטייל . עובדי בלאי כאלה-ככה לפחות אני חושבת . הם לא עובדים רציניים ומסורים לתחנה. אחד בגלל שיש לו ביטחון עצמי קצת מופרז מרשה לעצמו לא לעבוד שבתות כי הוא בליין וכרגע לו מתאים לו לעבוד שבתות אולי קצת בחורף כשאנשים יעדיפון להיות בבית ולא לצאת. אני יודעת שלמנהל חסר אחמש מסור, אני יכולה להיות כזאת הקטע שאני לא מאמינה בעצמי כ"כ. העובד שעוזב אמר לי ומדרבן אותי להילחם להיות אחמשית בניגוד לחברו שפוטר אחרי 9 חודשים -עשה 3 קוקטיילים אומר שאם הוא היה המנהל הוא היה נותן לי להיות אחמשית, במה אני שונה משאר האחמשיםאם לא יותר טובה. ככה אמר לא במילים המדוייקות אבל זה המסר. אז מצד אחד אני מורעלת ורוצה להיות אחמשית זה די מאתגר אותי להרגיש חשובה ולקבל קביעות , אך מצד שני אני כן מתחילה לחשוב על לימודים למרות שאין לי מושג מה בא לי ללמוד ולאן פניי מועדות. בכל מקרה אני יתחיל ללמוד. הבנתי שבתחנה הזאת אני מוגבלת ביצירת קשרים חברתיים. פתאום נהיו זוגות בתחנה וקשה להתחבר איתם כשכל היום פוצ'י מוצי בטלפון וקשה לי למצוא שם חברים. אולי אם אני ילך ללמוד אני אמצא אהבה , חברות. כן מפריע לי שאני חושבת לימודים לא כאל עתיד שאני רוצה בשבילי אלא כאל חיי חברה אבל לפחות אני כן חושבת על הכיוון ולפני כמה חודשים הייתי אנטי מוחלט והייתי נעולה על התחנה הזאת. יכול להיות שאני לא יחכה לרגע שבו הםיפטרו אותי ואלך ללמוד בחודשים הקרובים נראה , כרגע אני מעדיפה כמה שיותר משמרות ולעשות חושבים . אז אני קצת מהססת וחוששת לפנות למהל בבקשה להיות אחמשית . הייתי רוצה שיתן לי צאנס ויתן לי לעבוד בשבות בקרים . לא יודעת למה אבל משהו עוצר בי לפנות אליו אולי כי אני יודעת שהוא יודע מה המניעים שלי. למה אני כל כך רוצה להיות אחמשית זה כל כך שקוף. ולמרות הכל עליי להתגבר על הפחד ולעשות את הצעד הזה. אני גם חוששת מסירוב שלו ושבמקום להילחם אני ירים ידיים מה דעתכם?
כמו שאתם יודעים חזרתי לתחנה . לפני שחזרתי לשם הצבתי לעצמי מטרה שהפעם אני חייבת להיות אחראית משמרת על מנת לקבל קביעות. אחד העובדים שנגמר לו החוזה המנהל הציע לו להשאר אך הוא סירב והוא אמר שזה הסיכוי היחיד שלי לקבל קביעות-לדרוש להיות אחראית משמרת. עכשיו סיפרתי לכם גם על הקטע הבטיחותי למה המנהל לא רוצה שאני יהיה אחמשית (אני מסתמכת על מידע זה מעובד שסיפר לו עליי והמנהל אמר שרק הבנים אחראי משמרת מסיבה בטיחותית-שודים שהיו בתחנה בלילות ). חושנני שזה גם בגלל שאני קצת עפיפונית ואני כן . מה שהכי מצחיק הוא שלמרות שיש רגעים שאינני מרוכזת בחיים אבל בחיים טפו טפו לא עשיתי קוקטייל -ערבוב דלקים והרוב כן עשו בתחנה והיו כאלה שהגיעו גם ל3 קוקטיילים שזה נזק של מאות שקלים כל קוקטייל (צריך להזמין גרר וכאלה -סיפור). עכשיו העובד החדש אמר לי ככה סתם סלי שום כוונה בשיא התמימות שבראיון העבודה הוא אמר שהוא מגיע לעשות רק מועדפת . המנהל אמר לו שהוא יכול לעבוד עד 11 חודשים, עד 11 אני שוב מדגישה ובמידה ירצה להמשיך הוא יוכל. אני הייתי בהלם טוטאלי!! בתחנה יש חוזה שאני הסתכלתי שוב ורשום "עד 9 חודשים עבודה" בלי התוספת שהיה רשום פעם "באישור המנכ"ל" באותו הרגע קיבלתי קריזה אבל מה זה קריזה שחבל"ז והבנתי שזה באמת הסיכוי היחיד שלי להישאר. יכול להיות שהסיבה שהמנהל סירב זה הקטע של חוסר ריכוז אצלי יכול להיות והאמת אני יוכל להבין אותו. אני לא אסרטיבית בגרוש אבל אני יכולה להציב לעצמי אתגר ולהיות מורעלת הקטע שאני כזה מרגישה מוזר. נתתי לתחנה הזאת את כל הלב , התמסרתי ואני מתמסרת ולא נותנים לי קביעות. בתחנה אצלניו הכל השתנה . עכשיו רוב העובדים פוטרו החודש , 2 מהם עשו קוקטייל . עובדי בלאי כאלה-ככה לפחות אני חושבת . הם לא עובדים רציניים ומסורים לתחנה. אחד בגלל שיש לו ביטחון עצמי קצת מופרז מרשה לעצמו לא לעבוד שבתות כי הוא בליין וכרגע לו מתאים לו לעבוד שבתות אולי קצת בחורף כשאנשים יעדיפון להיות בבית ולא לצאת. אני יודעת שלמנהל חסר אחמש מסור, אני יכולה להיות כזאת הקטע שאני לא מאמינה בעצמי כ"כ. העובד שעוזב אמר לי ומדרבן אותי להילחם להיות אחמשית בניגוד לחברו שפוטר אחרי 9 חודשים -עשה 3 קוקטיילים אומר שאם הוא היה המנהל הוא היה נותן לי להיות אחמשית, במה אני שונה משאר האחמשיםאם לא יותר טובה. ככה אמר לא במילים המדוייקות אבל זה המסר. אז מצד אחד אני מורעלת ורוצה להיות אחמשית זה די מאתגר אותי להרגיש חשובה ולקבל קביעות , אך מצד שני אני כן מתחילה לחשוב על לימודים למרות שאין לי מושג מה בא לי ללמוד ולאן פניי מועדות. בכל מקרה אני יתחיל ללמוד. הבנתי שבתחנה הזאת אני מוגבלת ביצירת קשרים חברתיים. פתאום נהיו זוגות בתחנה וקשה להתחבר איתם כשכל היום פוצ'י מוצי בטלפון וקשה לי למצוא שם חברים. אולי אם אני ילך ללמוד אני אמצא אהבה , חברות. כן מפריע לי שאני חושבת לימודים לא כאל עתיד שאני רוצה בשבילי אלא כאל חיי חברה אבל לפחות אני כן חושבת על הכיוון ולפני כמה חודשים הייתי אנטי מוחלט והייתי נעולה על התחנה הזאת. יכול להיות שאני לא יחכה לרגע שבו הםיפטרו אותי ואלך ללמוד בחודשים הקרובים נראה , כרגע אני מעדיפה כמה שיותר משמרות ולעשות חושבים . אז אני קצת מהססת וחוששת לפנות למהל בבקשה להיות אחמשית . הייתי רוצה שיתן לי צאנס ויתן לי לעבוד בשבות בקרים . לא יודעת למה אבל משהו עוצר בי לפנות אליו אולי כי אני יודעת שהוא יודע מה המניעים שלי. למה אני כל כך רוצה להיות אחמשית זה כל כך שקוף. ולמרות הכל עליי להתגבר על הפחד ולעשות את הצעד הזה. אני גם חוששת מסירוב שלו ושבמקום להילחם אני ירים ידיים מה דעתכם?