עדכון קטן לגבי...
טוב, אז הרבה זמן לא שיתפתי אתכם במה שקורה לי... אז... סוף סוף, אני מרגישה שאני נמצאת בשליטה על מה שקורה לי, ואיכשהו במעורפל גם על הרגשות. הקשר הזה שנמשך עם האקס! כולכם בטח זוכרים... (נו, טוב, קיטרתי המון...) - ובכן, ישנתי אצלו הלילה. בפעם האחרונה. מבט אחרון על הדירה המקסימה שלו. הפגישה האחרונה. הנשיקה האחרונה. חיבוק אחרון. סוף לקשר הנפלא (כן, זה היה) שנגמר, ועכשיו באופן סופי. ואני מרגישה בסדר. כמובן, זה עצוב לדעת שלא ניפגש יותר (חוץ מבעבודה, מה לעשות...), ואני לא אזכה להנות איתו יותר, ללטף, לחבק ולגעת. אבל אני בסדר. את המשבר הגדול עברתי כבר, זוכרים? (טוב, חלקכם לא יכולים לשכוח....
), אז אני לא נשברת שוב. עצוב קצת בפנים. וזה טבעי, אני חושבת. אבל זהו. לו היה את הכוח לסיים מה שלי לא היה. את הסוף שנמשך ונמשך, ויצר מן מערכת יחסים נוספת גם בלי להתכוון. זה הקשה על שנינו להמשיך הלאה. הרגשתי שאני בוגדת בו כשניסיתי לצאת עם מישהו אחר. גם הוא הרגיש אותו הדבר. גם עליו זה הקשה. אז יש לו רגשות עדין. כנראה גם הוא עוד אוהב. ולכן זה היה צריך להיפסק. אז אני רק יכולה להגיד לו תודה על שהפסיק מה שאני לא יכולתי (כבר הבנתם שאני מושכת את הסופים...). אז אתמול דיברנו. הוא אמר שהוא חושב שזה הכי טוב לשנינו (כמה שהוא צודק), ואחרי יום כיפור (כן, כן, היינו יחד) הוא הרגיש שזה חייב להיפסק. אז הפגישה של אתמול היתה מעין סגירת מעגל. להרגיש אותו ולהיות איתו ולהנות איתו בפעם האחרונה, לפני שמכבים את האורות במערכת היחסים הזאת. והיה כיף! וזה קשה. לשנינו. אבל אני בסדר. כי אני יודעת שזה הכי טוב. כי אני יודעת שעכשיו זה אני. ואני סוף סוף מתחילה להשלים עם העובדה. וזה בסדר. אז אני הולכת לחפש משהו אחר. ועכשיו אני כבר לא "אבגוד" באף אחד, ועוד כמה זמן אני אהיה פנויה, גם ריגשית, לבמישך הלאה לגמרי. ואני מרגישה שאני שוב שולטת. כבר לא נאחזת באשליות שחוזרות ומתנפצות. ואני יודעת שאכפת לו. ואני יודעת שהוא מרגיש המון. אני גם יודעת שאני. אבל זו ההחלטה הנכונה. והנה, אני כאן. לא שבורה, כן, קצת מתגעגעת, אבל הרבה בסדר. וזה מה שחשוב, לא? וואוו, שפכתי. תודה שקראתם. רק רציתי שתדעו. סיון
טוב, אז הרבה זמן לא שיתפתי אתכם במה שקורה לי... אז... סוף סוף, אני מרגישה שאני נמצאת בשליטה על מה שקורה לי, ואיכשהו במעורפל גם על הרגשות. הקשר הזה שנמשך עם האקס! כולכם בטח זוכרים... (נו, טוב, קיטרתי המון...) - ובכן, ישנתי אצלו הלילה. בפעם האחרונה. מבט אחרון על הדירה המקסימה שלו. הפגישה האחרונה. הנשיקה האחרונה. חיבוק אחרון. סוף לקשר הנפלא (כן, זה היה) שנגמר, ועכשיו באופן סופי. ואני מרגישה בסדר. כמובן, זה עצוב לדעת שלא ניפגש יותר (חוץ מבעבודה, מה לעשות...), ואני לא אזכה להנות איתו יותר, ללטף, לחבק ולגעת. אבל אני בסדר. את המשבר הגדול עברתי כבר, זוכרים? (טוב, חלקכם לא יכולים לשכוח....
