עדכון עצוב
אז היום עשיתי אולטרסאונד. אני אמורה להיות בשבוע 6+5 (למרות שאני מוחה נגד החישוב הזה, כי הביוץ היה אחרי איזה 21 יום כך שאני אמורה להיות שבוע 5+5, לדעתי. זה תמיד מחרפן אותי למה בטיפולים הולכים לפי ווסת כשיודעים מועד מדויק של ביוץ וגיל הריון מדויק. מילא). לענייננו- שק ההריון ריק.
זה היה די צפוי לאור הבטא המעפנה וגם שההורמונים האחרים לא ממש זינקו. אבל בכל זאת מאכזב מאוד. כבר היו לי ממש סימפטומים של הריון שזה הכי מייאש- הגוף רץ בכל הכוח על ריק. כאילו כואב לי גם על הגוף שלי, שכלכך מחויב לזה שהוא ממש מחזיק את ההריון בכוח.
אני בלי תמיכה ואין לי דימומים. בנתיים ההוראה היא לחכות שבוע ולתת לגוף הזדמנות להפלה טבעית. אם לא, אצטרך לקחת ציטוטק.
על הדרך בעלי (שהוא בדרך כלל הריאלי ביננו) ביקש לשאול את הרופא אם יש סיכוי שעוד שבוע יהיה משהו בתוך השק. עוד לא קיבלנו תשובה אבל אני כבר משערת שהיא תהיה שלילית.
אוף.
אני יודעת שזה מאוד שכיח, רבע מההריונות כך אומרים...ושזה מלכחתחילה לא היה תקין וכו' וכו', וכמעט לכל חברה שלי היתה הפלה/שק ריק/לא היה דופק או משהו כזה. אבל זה רק הופך אותנו לחלק מאחווה מאוד עצובה.
וגם זה לא הוגן. לנו, בנות הטיפולים, צריכה להיות איזשוהי הגנה מהסטטיסטיקה הזו. לא הוגן שאנחנו נופלות גם כאן וגם כאן.
אני יודעת שזה ילדותי אבל אני מרשה לעצמי לקום ולצעוק שזה לא פייר.
אז היום עשיתי אולטרסאונד. אני אמורה להיות בשבוע 6+5 (למרות שאני מוחה נגד החישוב הזה, כי הביוץ היה אחרי איזה 21 יום כך שאני אמורה להיות שבוע 5+5, לדעתי. זה תמיד מחרפן אותי למה בטיפולים הולכים לפי ווסת כשיודעים מועד מדויק של ביוץ וגיל הריון מדויק. מילא). לענייננו- שק ההריון ריק.
זה היה די צפוי לאור הבטא המעפנה וגם שההורמונים האחרים לא ממש זינקו. אבל בכל זאת מאכזב מאוד. כבר היו לי ממש סימפטומים של הריון שזה הכי מייאש- הגוף רץ בכל הכוח על ריק. כאילו כואב לי גם על הגוף שלי, שכלכך מחויב לזה שהוא ממש מחזיק את ההריון בכוח.
אני בלי תמיכה ואין לי דימומים. בנתיים ההוראה היא לחכות שבוע ולתת לגוף הזדמנות להפלה טבעית. אם לא, אצטרך לקחת ציטוטק.
על הדרך בעלי (שהוא בדרך כלל הריאלי ביננו) ביקש לשאול את הרופא אם יש סיכוי שעוד שבוע יהיה משהו בתוך השק. עוד לא קיבלנו תשובה אבל אני כבר משערת שהיא תהיה שלילית.
אוף.
אני יודעת שזה מאוד שכיח, רבע מההריונות כך אומרים...ושזה מלכחתחילה לא היה תקין וכו' וכו', וכמעט לכל חברה שלי היתה הפלה/שק ריק/לא היה דופק או משהו כזה. אבל זה רק הופך אותנו לחלק מאחווה מאוד עצובה.
וגם זה לא הוגן. לנו, בנות הטיפולים, צריכה להיות איזשוהי הגנה מהסטטיסטיקה הזו. לא הוגן שאנחנו נופלות גם כאן וגם כאן.
אני יודעת שזה ילדותי אבל אני מרשה לעצמי לקום ולצעוק שזה לא פייר.
