עדכון מצב מגזרת שלוותה
שלום כולם. אני חוזרת עכשיו מהגוזל אשר נמצאת שוב ביחידה לצורך השגחה והסתכלות. שלשום היה יום פעילות/ ניסיון נוסף בפנימייה אליה היא מיועדת. היא אמרה שהיה יום טוב, מבחינתם נמסר שהיו כמה בעיות התנהגות. אתמול רבה איתי ועם הצוות במשך רוב שעות היום. הייתי אצלה באיזה שהוא שלב סילקה אותי ואני הסתלקתי. אחרי כשעה וחצי התקשרו אלי ומסרו שהגוזל כרכה לעצמה את כבל המטען של הפלאפון לצוואר ואת הצד השני לסורגים, שהיא כרגע ביחידה ורק מודיעים לי את המצב. אני חשבתי ששוב היא עשתה "כאילו" אבל לא באמת קשרה. היום כשהגעתי נחרדתי לראות סימני שטף דם על צווארה.שאלתי אותה מה היה (איש מהצוות של אתמול לא היה ולא ידעו לתת לי הסבר ב ד י ו ק מה קרה). הגוזל סיפרה שאכן כרכה את הכבל לצווארה בקשר בריטי (אמא: מה זה קשר בריטי? גוזל: קשר שאי אפשר לפתוח אותו אחרי שנמתח. אמא: מאיפה את יודעת ומכירה את זה ? גוזל: למדתי, מה זה משנה ?) ובכן, הכבל נמתח והגוזל החלה להחנק. כאשר הגיעה למצב של קושי בראיה והרגשת נמלים בגוף, התחרטה וניסתה לפתוח את הקשר - אבל... זה קשר בריטי! אי אפשר לפתוח אותו (הרי למדנו זאת ...). אח מהצוות שהיה בסיבוב חדרים ראה אותה ככה, רץ אליה, ניסה לפתוח, לא הצליח (כמובן) אבל כנראה מהלחץ של המצב הצליח לקרוע (!!!) בידיו את הכבל. הגוזל נבהלה מאוד ממה שקרה, בבכי, יסוריים ואולי גם קצת הבנה של מעשיה נכנסה ליחידה המוגנת ללא בעיות ושם היא שוהה כעת. בדרך כלל אחרי מקרים של חתכים וכאלו יש לה כמה ימים של אנטי והתמרדות ועצבים, אולם היום היא מאוד שקטה, משתפת פעולה, מתנצלת על מעשיה, מדברת על הערכה כלפי, ומחכה שיסמכו עליה וייתנו לה לצאת שוב למחלקה. אני לא כל כך יודעת איך לאכול את זה...(לה דרך אגב קשה לאכול או לשתות בגלל כאבים בגרון כתוצאה מהחנק) מצד אחד הגוזל יכלה באותה קלות גם להתעלף, לאבד הכרה, להיות צמח, או למות והיא בהחלט חצתה קווים אדומים. מצד שני היא מבינה מה עשתה, מתחרטת לגמרי, כבר לא רוצה למות, בעלת מוטיבציה לשתף פעולה ולהתקדם.... אני לא יודעת אם לבכות או לצחוק או שניהם יחד... מצב טוב או מצב לא טוב ??? מעז יצא מתוק ??? שרית
שלום כולם. אני חוזרת עכשיו מהגוזל אשר נמצאת שוב ביחידה לצורך השגחה והסתכלות. שלשום היה יום פעילות/ ניסיון נוסף בפנימייה אליה היא מיועדת. היא אמרה שהיה יום טוב, מבחינתם נמסר שהיו כמה בעיות התנהגות. אתמול רבה איתי ועם הצוות במשך רוב שעות היום. הייתי אצלה באיזה שהוא שלב סילקה אותי ואני הסתלקתי. אחרי כשעה וחצי התקשרו אלי ומסרו שהגוזל כרכה לעצמה את כבל המטען של הפלאפון לצוואר ואת הצד השני לסורגים, שהיא כרגע ביחידה ורק מודיעים לי את המצב. אני חשבתי ששוב היא עשתה "כאילו" אבל לא באמת קשרה. היום כשהגעתי נחרדתי לראות סימני שטף דם על צווארה.שאלתי אותה מה היה (איש מהצוות של אתמול לא היה ולא ידעו לתת לי הסבר ב ד י ו ק מה קרה). הגוזל סיפרה שאכן כרכה את הכבל לצווארה בקשר בריטי (אמא: מה זה קשר בריטי? גוזל: קשר שאי אפשר לפתוח אותו אחרי שנמתח. אמא: מאיפה את יודעת ומכירה את זה ? גוזל: למדתי, מה זה משנה ?) ובכן, הכבל נמתח והגוזל החלה להחנק. כאשר הגיעה למצב של קושי בראיה והרגשת נמלים בגוף, התחרטה וניסתה לפתוח את הקשר - אבל... זה קשר בריטי! אי אפשר לפתוח אותו (הרי למדנו זאת ...). אח מהצוות שהיה בסיבוב חדרים ראה אותה ככה, רץ אליה, ניסה לפתוח, לא הצליח (כמובן) אבל כנראה מהלחץ של המצב הצליח לקרוע (!!!) בידיו את הכבל. הגוזל נבהלה מאוד ממה שקרה, בבכי, יסוריים ואולי גם קצת הבנה של מעשיה נכנסה ליחידה המוגנת ללא בעיות ושם היא שוהה כעת. בדרך כלל אחרי מקרים של חתכים וכאלו יש לה כמה ימים של אנטי והתמרדות ועצבים, אולם היום היא מאוד שקטה, משתפת פעולה, מתנצלת על מעשיה, מדברת על הערכה כלפי, ומחכה שיסמכו עליה וייתנו לה לצאת שוב למחלקה. אני לא כל כך יודעת איך לאכול את זה...(לה דרך אגב קשה לאכול או לשתות בגלל כאבים בגרון כתוצאה מהחנק) מצד אחד הגוזל יכלה באותה קלות גם להתעלף, לאבד הכרה, להיות צמח, או למות והיא בהחלט חצתה קווים אדומים. מצד שני היא מבינה מה עשתה, מתחרטת לגמרי, כבר לא רוצה למות, בעלת מוטיבציה לשתף פעולה ולהתקדם.... אני לא יודעת אם לבכות או לצחוק או שניהם יחד... מצב טוב או מצב לא טוב ??? מעז יצא מתוק ??? שרית