עדכון ביטויים

[perhay]

עדכון ביטויים

שלום לחברי הפורום החשוב הזה: ברצוני לשאול האם היה אי פעם נסיון כלשהו לעדכן ביטויים שאבדו את המשמעות לאורך השנים. לדוגמה: "ירד לו האסימון". יש מצב שילדים ובני נוער לא יבינו את המשמעות, כי בחיים לא ראו אסימון, ועוד פחות מזה לא ראו אסימון בפעולה. אם הייתם מופקדים לשנות את הביטוי הזה, איזה ביטוי תחליפי הייתם מציעים? ועוד משהו אחר. הילדים הם מחדשי שפה יוצאים מן הכלל. היו נסיונות בעיקר מסופרות לתעד את שפת הילדים כמו בספר "לשונות קטנים". ואתן דוגמה מנכדי ששאל את אמו אם היא תלך להפגש עם הלקוחים שלה. הילד הוא בן 4 וטוען שלקוחות זה בנות, ולקוחים זה בנים. האם במסגרת האקדמיה לשפה העברית יש התייחסות לשפת הילדים? האם אתם מכירים מקרה שהתקבל לשפה מילה שהומצאה על ידי ילדים? תודה מראש פנינה

 

[sailor]

"ירד האסימון"

יש שתי אפשרויות: 1. הבטוי ישאר גם אם המשתמשים בו לא מבינים את משמעותו המקורית. 2. הבטוי יעלם, כמו הרבה בטויים שנעלמו מחוסר רלונטיות. מי היום יודע מה פרוש "לקשור את החמור" או "הלך להביא"? מישהו משתמש בהם? (אולי בכנס הפלמ"ח שלא יארך הזמן ולא יהיו לו משתתפים).

 

[Mits Petel]

שפת ילדים זה משהו שנחקר הרבה בבלשנות

לא נראה לי שהאקדמיה לשפה העברית מתעסקת בזה. חוקרים את זה באוניברסיטאות בחוגים לבלשנות. יש על זה אין ספור תזות, עבודות דוקטורט, מאמרים וספרים (רובם המכריע באנגלית). יש ספר שכתב הבלשן סטיבן פינקר בשם The language instinct שתורגם לאחרונה לעברית (לא זוכר באיזה שם). בין יתר הנושאים שהספר עוסק בהם הוא עוסק גם ברכישת שפת אם ע"י פעוטות ובשפה של ילדים קטנים.

 

[perhay]

ועוד דוגמה של שפת ילדים

המקור: נכד בן ה-4 שהזכרתי קודם. יום אחד הוא אמר לאמו: שמתי את הבגד במרטב meratev למה הוא התכוון? אם למכשיר שמייבש כביסה קוראים "מייבש כביסה", אז למכשיר שמרטיב כביסה (דהיינו מכונת הכביסה) ראוי לקרוא לו מרטב. הגיון בריא, נכון?

 

[Mits Petel]

זאת דוגמה יפה לכך שילדים לא רוכשים

שפת אם סתם ע"י חיקוי השפה של המבוגרים, אלא באופן לא מודע מפנימים חוקים ועקרונות לשוניים מה שמאפשר להם להיות יצירתיים.

 

[miriam19]

הייתי אומרת את זה כך:

הילדים יצירתיים, וזה מה שמאפשר להם להפנים חוקים ועקרונות לשוניים.

 

[Mama Maya]

אפשר לשתף בדוגמא מהילדונת שלי?

שלושים-אפס: הרי אם 31 זה שלושים ואחד, ו-32 זה שלושים ושתיים, אז 30 צריך להיות 30 ואפס בהחלט הגיון בריא

 

[perhay]

ילדונת נבונה!

 

[trilliane]

גם אנחנו השתמשו ב"עשרים ואפס" וכו'

אם כי במכוון, כהומור (בגיל מבוגר יותר).

 

[trilliane]

אה, ויותר שימושי – עשרים ועשר

השיטה להדחיק את החלפת הקידומת...

 

[perhay]

שם הספר בעברית הוא...

האינסטינקט הלשוני : כיצד המוח יוצר שפה, הוצתא שלם, ירושלים, 2011. זה נשמע ספר מאד מעניין. תודה על שחשפת אותו לפני.

 

[Mits Petel]

בשמחה!

 

[trilliane]

לא חסרות מטאפורות שחוקות שאנשים משתמשים בהן

בלי לדעת מה עומד מאחוריהן (לא רק ניבים, גם מילים בודדות). כיום יש אין ספור השקות למוצרים חדשים, למשל; אבל כמה אנשים יודעים שהשקה קשורה לספינות? (משיחות שהיו לי עד כה עם תלמידי חטיבה ותיכון: אפס). כמה אנשים (שאינם מקורבים לדת) יודעים מה המבוקר של "הגיעו לעמק השווה"? ויש עוד אין ספור דוגמאות... באשר לשפת ילדים – יש מחקרים וספרים שעוסקים בנושא, אכן. לא ידוע לי שהאקדמיה מתייחסת באופן מיוחד לשפת ילדים, זה לא ממש רלוונטי לתחומי העיסוק שלה; אני בטוחה שהם מודעים לקיומה ואולי בתשובות לשאלות שעולות מהציבור או באיגרות לתלמידים שהיא מוציאה יש מדי פעם גם התייחסות לכך (אבל לא מדובר בקביעות אקדמיה אלא בפרסומים מסוגים שונים). איתמר בן אב"י, בנו של אליעזר בן יהודה המציא לא מעט מילים בילדותו. בשליפה אני זוכרת רק את הפועל "לסבן" ואת "סביבון" (שדחק את "כרכר" שהציע ביאליק). גם שיבושים חינניים כמו "קלבת שבת" נקלטו לא רע, ועיריית חיפה מקיימת בנמל אירועי "קלבת שבת" בימי שישי אחה"צ בחודשי הקיץ.

 

[ציקימינגו]

חידוש ששמעתי לאחרונה .מבלי לפגוע חלילה.

חוּבַּתנִיק=חולוני בת-ימי.

 

[sailor]

חוני המעגל

לפני 20 שנה, אולי יותר, זה היה סלנג. אח"כ היה גם חור"בתניק - חולון רישון בת-ים-ניק. בערך בעשר השנים האחרונות לא ראיתי ולא שמעתי לא זה ולא זה.

 

[Mits Petel]

אצלנו אמרו "חו"בתי" וזה היה לפני 25 שנה

אח"כ לתקופה קצרה גם היה חי-בר (חולון, יפו, בת-ים, ראשון)

 

[sailor]

חי-בר לא שמעתי

וכששחזרתי ממי שמעתי לראשונה חוב"ת, זה בערך 30 שנה, חור"בת להערכתי כ-25 שנה. בסביבות שנת 2000 השתמשו בזה לפעמים בפורומים, אח"כ זה נעלם.

 

[trilliane]

גם אצלנו השתמשו בחוב"ת/י ובחי-בר.

 

[trilliane]

חידוש?

זה סלנג בן עשרים שנה לפחות...

השתמשנו בו כשהייתי בתיכון, לא שמעתי אותו כבר שנים רבות; בכל מקרה, זה לא ניב וגם לא שפת ילדים, אז לא ממש ברור לי הקשר לשרשור...

 

[Desslok of Gamilon]

לדעתי השתמשו בזה כשאבא שלי היה בתיכון והוא היום בן 64.