עדכון ביטויים

perhay

New member
עדכון ביטויים

שלום לחברי הפורום החשוב הזה: ברצוני לשאול האם היה אי פעם נסיון כלשהו לעדכן ביטויים שאבדו את המשמעות לאורך השנים. לדוגמה: "ירד לו האסימון". יש מצב שילדים ובני נוער לא יבינו את המשמעות, כי בחיים לא ראו אסימון, ועוד פחות מזה לא ראו אסימון בפעולה. אם הייתם מופקדים לשנות את הביטוי הזה, איזה ביטוי תחליפי הייתם מציעים? ועוד משהו אחר. הילדים הם מחדשי שפה יוצאים מן הכלל. היו נסיונות בעיקר מסופרות לתעד את שפת הילדים כמו בספר "לשונות קטנים". ואתן דוגמה מנכדי ששאל את אמו אם היא תלך להפגש עם הלקוחים שלה. הילד הוא בן 4 וטוען שלקוחות זה בנות, ולקוחים זה בנים. האם במסגרת האקדמיה לשפה העברית יש התייחסות לשפת הילדים? האם אתם מכירים מקרה שהתקבל לשפה מילה שהומצאה על ידי ילדים? תודה מראש פנינה
 

sailor

New member
"ירד האסימון"

יש שתי אפשרויות: 1. הבטוי ישאר גם אם המשתמשים בו לא מבינים את משמעותו המקורית. 2. הבטוי יעלם, כמו הרבה בטויים שנעלמו מחוסר רלונטיות. מי היום יודע מה פרוש "לקשור את החמור" או "הלך להביא"? מישהו משתמש בהם? (אולי בכנס הפלמ"ח שלא יארך הזמן ולא יהיו לו משתתפים).
 

Mits Petel

New member
שפת ילדים זה משהו שנחקר הרבה בבלשנות

לא נראה לי שהאקדמיה לשפה העברית מתעסקת בזה. חוקרים את זה באוניברסיטאות בחוגים לבלשנות. יש על זה אין ספור תזות, עבודות דוקטורט, מאמרים וספרים (רובם המכריע באנגלית). יש ספר שכתב הבלשן סטיבן פינקר בשם The language instinct שתורגם לאחרונה לעברית (לא זוכר באיזה שם). בין יתר הנושאים שהספר עוסק בהם הוא עוסק גם ברכישת שפת אם ע"י פעוטות ובשפה של ילדים קטנים.
 

perhay

New member
ועוד דוגמה של שפת ילדים

המקור: נכד בן ה-4 שהזכרתי קודם. יום אחד הוא אמר לאמו: שמתי את הבגד במרטב meratev למה הוא התכוון? אם למכשיר שמייבש כביסה קוראים "מייבש כביסה", אז למכשיר שמרטיב כביסה (דהיינו מכונת הכביסה) ראוי לקרוא לו מרטב. הגיון בריא, נכון?
 

Mits Petel

New member
זאת דוגמה יפה לכך שילדים לא רוכשים

שפת אם סתם ע"י חיקוי השפה של המבוגרים, אלא באופן לא מודע מפנימים חוקים ועקרונות לשוניים מה שמאפשר להם להיות יצירתיים.
 

miriam19

New member
הייתי אומרת את זה כך:

הילדים יצירתיים, וזה מה שמאפשר להם להפנים חוקים ועקרונות לשוניים.
 

Mama Maya

New member
אפשר לשתף בדוגמא מהילדונת שלי?

שלושים-אפס: הרי אם 31 זה שלושים ואחד, ו-32 זה שלושים ושתיים, אז 30 צריך להיות 30 ואפס בהחלט הגיון בריא
 

trilliane

Well-known member
מנהל
גם אנחנו השתמשו ב"עשרים ואפס" וכו'

אם כי במכוון, כהומור (בגיל מבוגר יותר).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אה, ויותר שימושי – עשרים ועשר

השיטה להדחיק את החלפת הקידומת...
 

perhay

New member
שם הספר בעברית הוא...

האינסטינקט הלשוני : כיצד המוח יוצר שפה, הוצתא שלם, ירושלים, 2011. זה נשמע ספר מאד מעניין. תודה על שחשפת אותו לפני.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא חסרות מטאפורות שחוקות שאנשים משתמשים בהן

בלי לדעת מה עומד מאחוריהן (לא רק ניבים, גם מילים בודדות). כיום יש אין ספור השקות למוצרים חדשים, למשל; אבל כמה אנשים יודעים שהשקה קשורה לספינות? (משיחות שהיו לי עד כה עם תלמידי חטיבה ותיכון: אפס). כמה אנשים (שאינם מקורבים לדת) יודעים מה המבוקר של "הגיעו לעמק השווה"? ויש עוד אין ספור דוגמאות... באשר לשפת ילדים – יש מחקרים וספרים שעוסקים בנושא, אכן. לא ידוע לי שהאקדמיה מתייחסת באופן מיוחד לשפת ילדים, זה לא ממש רלוונטי לתחומי העיסוק שלה; אני בטוחה שהם מודעים לקיומה ואולי בתשובות לשאלות שעולות מהציבור או באיגרות לתלמידים שהיא מוציאה יש מדי פעם גם התייחסות לכך (אבל לא מדובר בקביעות אקדמיה אלא בפרסומים מסוגים שונים). איתמר בן אב"י, בנו של אליעזר בן יהודה המציא לא מעט מילים בילדותו. בשליפה אני זוכרת רק את הפועל "לסבן" ואת "סביבון" (שדחק את "כרכר" שהציע ביאליק). גם שיבושים חינניים כמו "קלבת שבת" נקלטו לא רע, ועיריית חיפה מקיימת בנמל אירועי "קלבת שבת" בימי שישי אחה"צ בחודשי הקיץ.
 

sailor

New member
חוני המעגל

לפני 20 שנה, אולי יותר, זה היה סלנג. אח"כ היה גם חור"בתניק - חולון רישון בת-ים-ניק. בערך בעשר השנים האחרונות לא ראיתי ולא שמעתי לא זה ולא זה.
 

Mits Petel

New member
אצלנו אמרו "חו"בתי" וזה היה לפני 25 שנה

אח"כ לתקופה קצרה גם היה חי-בר (חולון, יפו, בת-ים, ראשון)
 

sailor

New member
חי-בר לא שמעתי

וכששחזרתי ממי שמעתי לראשונה חוב"ת, זה בערך 30 שנה, חור"בת להערכתי כ-25 שנה. בסביבות שנת 2000 השתמשו בזה לפעמים בפורומים, אח"כ זה נעלם.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
חידוש?
זה סלנג בן עשרים שנה לפחות...

השתמשנו בו כשהייתי בתיכון, לא שמעתי אותו כבר שנים רבות; בכל מקרה, זה לא ניב וגם לא שפת ילדים, אז לא ממש ברור לי הקשר לשרשור...
 
למעלה