אם יהיה לך זמן... אני מכור!
ומההיילייטס של הסיכום- הדברים שקרעו אותי: הפרק מתחיל, כרגיל, בתמונות של נחשים אקראיים זוחלים בנחת על דשא משהו כמו הפאואור ריינג'רס שמתאחדים לפאואר ריינג'ר ענק, רק עם חבלים. ליל משתחררת ראשונה מהידיים, כי היא רגילה לקינקיות של בעלה לוני . ג'ון מוצא את המפתח ראשון ונכנס לכלא. ג'ף עושה פרסומת לא כל כך סמויה של כמה דקות בשביל הרכב, שהוא, אגב, שילוב מנצח של מכונית, רכב שטח ומשאית הם מגיעים לחורבה שנגזרה והודבקה בעריכה, סנדרה מרגיעה אותה ואומרת שיש לה יותר סיכוי לנצח אותה ואת דארה בחסינות האחרונה, מאשר את ברטון. אלא אם כן, כמובן, מדובר במשהו שקשור במציאת כיוונים, חפירה, דייג, שחייה, צלילה, כל דבר שמצריך מחשבה, ובכלל, כל מה שהוא לא בישול סנאים שנדרסו על הכביש המהיר דארה אומרת לה "ת'אנק פוסאטאב", שזה מיסיסיפית ל"תחשבי חיובי ליל - אני מקווה שיש לכם הנג-אובר! 1 ג'ון - למה נראה לך שהתחרמנו?!?! 1 ליל - סנדרה מוכנה ללכת, היא לא מדברת איתנו. *קורצת לדארה* 1 דארה - נכון מאוד ליל. היא שמחה שהיא הגיעה עד כאן והיא מוכנה לעוף! *מצחקקת* 1 ברטון - היא לא ניסתה לתכנן משהו? 1 ליל, קוראת משליפים על היד - לתכנן? מה זה לתכנן? 1 ברטון - היא לא אמרה משהו עלינו? 1 ליל - לא. היא רק אמרה שהיא קמורה. 1 דארה, ממרפקת את ליל - גמורה. 1 ליל - גמורה. סנדרה נשבעת בילדים שלה, ובלב אומרת "חי חי, בשין קוף ריש! במועצת הדין ג'ף שואל כמה שאלות וג'ון מודה שהוא מעריץ את הנשים שנשארו, ולא רק שהוא מעריץ את הנשים שנשארו הוא אפילו לא חשב אף פעם על ברטון בצורה כזאת ובכלל הוא גבר שבגברים.
