עדיין זוחלת

[יטבה לביא]

עדיין זוחלת../images/Emo53.gif

שמי יטבה ואני אמא לשרון בת השנה ועשרה חודשים. שרון נולדה בשבוע 29 במשקל 715 גרם. היא היתה בפגיה שלושה חודשים שמחציתם בטיפול נמרץ (בגלל משקלה הזעיר). כיום היא עדיין לא שוקלת 9 קילו אך היא אוכלת יפה, ישנה לילות שלמים, מדברת המון, וללא בעיות שמיעה או ראיה. אך, לא הכל פסח עלינו: ההתפתחות המוטורית שלה איטית מאוד (גם לגילה המתוקן - שנה ושבעה חודשים). היא עדיין לא הולכת ולא נראה שתחיל ללכת בחודשים הקרובים. הרופאים טוענים שאין לה בעיה פיזית ושהכל נובע מהיותה פג. גם אני בטוחה שבסוף היא תלך אך, הבעיה היא לשלוח אותה למעון בספטמבר הקרוב. כל הילדים הולכים והיא תהיה היחידה שזוחלת. האם יש משהו בפורום זה שנתקל בבעיה דומה? אשמח להחליף רשמים.​

 

[נירית של עידודנה]

איך לא הפנו אתכם עד היום לפזיו´?

גם אם הרופאים אומרים שאין שום דבר, בשל העיכוב בהתפתחות הם היו אמורים להפנות אתכם לפזיוטרפיה. וסתם תהיה - מה לדעתם גורם לעיכוב בהתפתחות? מה הכוונה "נובע מהיותה פג"? הרי יש פגים (רובם בעצם) שהתפתחותם תקינה לחלוטין. אני ממש לא מכירה את הבת שלך, אבל התשובה של הרופאים על פניה נשמעת לי מאוד חפיפניקית, ולא הגיונית. לגבי שילוב ילדה זוחלת במעון עם הולכים - אני עשיתי את זה במשפתחון שהיו בו עד 10 ילדים, ומטפלת עם המון סבלנות. היה נהדר.

 

[יטבה לביא]

אולי לא הבהרתי את עצמי

שרון מטופלת ב"מכון להתפתחות הילד" מגיל שלושה חודשים אך עדיין קצב ההתפתחות שלה מאוד מאוד איטי. לפני שלושה חודשים בדק אותה נוירולוג-ילדים שקבע שאין לה בעיה נוירולוגית ושיש לה את יכולת התנועה, ושהפיגור המוטורי נובע מהיותה פגית "קשה" (כהגדרתו).​

 

[אמא של בת אל]

היא גם תלך...

בתי (היום בת 3.5 שנים) הייתה פגית "כבדה" 485 ג"ר. (ראי הסיפור המלא בסיפורי הלידה) התחילה ללכת בגיל 1.9 מתוקן. אם אתם במעקב וטיפול - אז אני מאמינה שיהיה בסדר. צריך הרבה סבלנות ואורך רוח, ולהיות אופטימיים (אני יודעת שקשה). בקשר למשפחתון- מציעה שתמצאי מסגרת קטנה עם מטפלת חמה. מעון עם קבוצה של 20 ילדים לא נראה לי מתאים. בהצלחה.

 

[shirar1]

הילדים שלי בני שנה ועשרה חודשים

מתוקן (שנתיים וחודש כרונולוגי). נטע התחילה ללכת לבד רק לפני חודש, וגל עדיין לא הולך - ברור שיילך בעתיד כי אין לו בעיה מוטורית, אבל במסגרת כל העיכובים גם בזה הוא מתעכב (מטופל בפיזיו). מה שבטוח זה שצריך המון סבלנות והשקעה. יש ילדים שכמעט שום דבר לא בא אצלהם בקלות ולא כמו אצל כולם, אבל הפלוס הוא שבסוף מעריכים יותר כל דבר, לא? לגבי השאלה על הגן - ההליכה היא אחת הסיבות העיקריות שלא הכנסנו אותם לגן עם המון ילדים. במקום זה הם הולכים מאז אפריל למשפחתון של 8 ילדים - ומה זה מאושרים!!! הם מקבלים את כל התשומת לב שהם צריכים, בתוספת המון גירויים והזדמנות לחקות ילדים "רגילים", וזה גרם להם לקפיצה ענקית בכל התחומים. לנטע זה גרם להתחיל ללכת, וגם את גל זה מעודד בכיוון. אגב, הוא לא כל היום זוחל. בגלל שכל השאר כבר הולכים, הוא פשוט דוחף עגלה. גם קוגניטיבית אני מרגישה שהם נתנו קפיצה, גם ברמת המשחק, גם בדיבור, וגם באוכל. בקיצור, ממליצה בחום. צריך פשוט למצוא גננת שמוכנה לתת מעצמה קצת יותר ולהשקיע את מה שצריך בפגים לשעבר, כי מגיע להם. הם הרוויחו את זה ביושר!

 

[דורית ובניה]

מצטרפת לדעת קודמיי

גם עומר החל ללכת רק בגיל שנה ועשרה חודשים כרונולוגי (שנה וחצי מתוקן). בנוסף לזה שהכנסתי אותו למסגרת עם מעט ילדים, הכנסתי אותו גם למסגרת של יותר קטנים ממנו כדי שלא ייחשב חריג. הוא נכנס לגן בגיל שנתיים וחודש והיה עם קבוצת גיל של בני שנה וחודשיים עד שנתיים ובעצם הוא היה הכי גדול. בטח כבר אמרו לך בפזיוטרפיה שהשלב החשוב מבחינה מוטורית הוא הזחילה ולא ההליכה ולכן חשוב מאוד שיזחלו הרבה זמן ובעצם למועד תחילת ההליכה אין כל משמעות. סבלנות, הכל יגיע.

 

[anat30g]

לא הכנסתי לגן עד שלא הלכו יציב

התאומים הלכו אחד בגיל שנה וחצי והשני בשנה ושמונה (כרונולוגי) - אני לא הכנסתי אותם לגן עד שלא הלכו יציב ובטוח... ובעצם הם נכנסו לגן בגיל שנתיים בול (הם ילדי 30 באוגוסט). הסיבה - רציתי גן שהוא גן, לא משפחתון ולא מעון עם קבוצה קטנה של ילדים. הגן שרציתי עבורם הוא גן של 30 ילד וחשבתי שלמסגרת כזאת אי אפשר להכניס ילדים שאינם הולכים. במסגרת קטנה וחמה ילד שזוחל לא ידרס על ידי ילדים אחרים. כמו כן - רצוי שהגננת תהיה כזאת שיש לה ניסיון עם ילדים עם בעיות מוטוריות - בגן של ילדי יש שני ילדים עם בעיות מוטוריות - אחד מהם הוא ילד CP - והגננת והצוות מלווים את הטיפולים ומסייעים ומתרגלים גם בגן את מה שהילדים הללו צריכים לעשות, וגם ההכוונה של הילדים האחרים בגן לסבלנות מול הילדים הללו שקשה להם בתחום שמאוד קובע בחברת הילדים.