עדויות ממקור ראשון על מלחמת העולם ה
- פותח הנושא שמר2
- פורסם בתאריך
הרביעית היא "קורלנד"
בכל זאת, היה צריך לספק למתנדבים (המאוד מסורים) האלה שם שישרת גם את האגו שלהם. אכן הדיוויזיות האלה היו נאמנות מאוד ולחמו גם בקרבות האחרונים והאבודים מראש. מה שכן (לפי החומר שליקט אנטוני ביוור) רבים מהם ניצלו את הדרכונים הזרים שלהם, ואת הבורות של חיילי הצבא האדום בזיהוי אנשי SS, וחמקו מהשבי בחזרה לארצותיהם. כמו שרשמתי, היום הם מושא להערצה בקרב חלק מהצעירים, כלוחמים ותיקים למען האינטרסים של העולם המערבי.
בכל זאת, היה צריך לספק למתנדבים (המאוד מסורים) האלה שם שישרת גם את האגו שלהם. אכן הדיוויזיות האלה היו נאמנות מאוד ולחמו גם בקרבות האחרונים והאבודים מראש. מה שכן (לפי החומר שליקט אנטוני ביוור) רבים מהם ניצלו את הדרכונים הזרים שלהם, ואת הבורות של חיילי הצבא האדום בזיהוי אנשי SS, וחמקו מהשבי בחזרה לארצותיהם. כמו שרשמתי, היום הם מושא להערצה בקרב חלק מהצעירים, כלוחמים ותיקים למען האינטרסים של העולם המערבי.
ה'אינטרסים' הללו היו פרופוגנדה
ידועה של ה-ס.ס - כאשר חשו שהסוף קרב (כבר בקיץ 44'), הם החלו לטעון שהם הבלם השומר על המערב מפני הקומוניזם הכובש. לכן הם החלו לגשש באותה תקופה לעבר המערב (נסיונות מצד הימלר וגם העיסקה של קסטנר עם אייכמן, ואולי גם מוכנותו של באך-צלבסקי להיכנס למשא ומתן עם הפולנים בוארשה), ולהעביר את קו המחשבה הזה לפקודים.
ידועה של ה-ס.ס - כאשר חשו שהסוף קרב (כבר בקיץ 44'), הם החלו לטעון שהם הבלם השומר על המערב מפני הקומוניזם הכובש. לכן הם החלו לגשש באותה תקופה לעבר המערב (נסיונות מצד הימלר וגם העיסקה של קסטנר עם אייכמן, ואולי גם מוכנותו של באך-צלבסקי להיכנס למשא ומתן עם הפולנים בוארשה), ולהעביר את קו המחשבה הזה לפקודים.
את זה הם עשו הרבה לפני 44.
הטיעון שהם מגנים על המערב מפני הקומוניזם היה בשימוש הנאצים מאז ומעולם ואני מניח שהם באמת האמינו כך (גרסה נוספת היתה הגנה על התרבות המערבית מפני הברברים האסייתים). גם במערב זו היתה גישה מקובלת יחסית, הרבה פוליטיקאים, בעלי הון ושאר אנשים משפיעים גרסו שצריך לתמוך בהיטלר, ולו רק כרע במיעוטו, כהגנה מפני הקומוניזם. הטיעון הזה יצא מהאופנה כשהמלחמה התחילה. אחרי המלחמה, לעומת זאת, אנשי אס.אס. ומנגנונים נאציים אחרים גוייסו לשירותי מודיעין מערביים כדי לסייע במלחמה נגד האיום הקומוניסטי כפי שהוא נתפס על ידם בזמן המלחמה הקרה.
הטיעון שהם מגנים על המערב מפני הקומוניזם היה בשימוש הנאצים מאז ומעולם ואני מניח שהם באמת האמינו כך (גרסה נוספת היתה הגנה על התרבות המערבית מפני הברברים האסייתים). גם במערב זו היתה גישה מקובלת יחסית, הרבה פוליטיקאים, בעלי הון ושאר אנשים משפיעים גרסו שצריך לתמוך בהיטלר, ולו רק כרע במיעוטו, כהגנה מפני הקומוניזם. הטיעון הזה יצא מהאופנה כשהמלחמה התחילה. אחרי המלחמה, לעומת זאת, אנשי אס.אס. ומנגנונים נאציים אחרים גוייסו לשירותי מודיעין מערביים כדי לסייע במלחמה נגד האיום הקומוניסטי כפי שהוא נתפס על ידם בזמן המלחמה הקרה.
שיקולי זכויות היוצרים מונעים ממני
לפרט, אסתפק רק בסיכום. המתנדבים המוסלמים נחשבים לישות על-לאומית מאוחדת. זאת משום שגיוסם לכוחות הגרמניים התבצע על בסיס הדת שלהם, שהיא אחת הן בסביבה הערבית, הן בבלקאנים, הן בשטחי ברה"מ הכבושים. את היסוד האידאולוגי לגיוס המוסלמים סיפק חאגז'-אמין אל-חוסייני שישב בברלין. הוא גם מינה כהני דת בכל יחידות המוסלמיות. בין 1941 ל-1945 שירתו בכוחות המזוינים הגרמניים בין 415 ל-440 אלף מתנדבים מוסלמים: ערבים, הודים, בלקאנים ואזחרי ברה"מ. לשם השוואה, בזמן למלחמת העולם השנייה שירתו בכוחות הגרמניים כ-195 מתנדבים ממערב וצפון-מערב אירופה (140 אלף בוורמאכט ואס.אס., 54.5 אלף ביחידות עזר HIWI). ממזר ודרום-מזרח אירופה התנדבו כ-300 אלף (50 אלף בוורמאכט, 44 אלף באס.אס., 180-170 במשטרת-סדר, 25-20 אלף ב-HIWI), אך זה כולל 185-175 מוסלמים מהבלקאנים. לכן המתנדבים הלא-מוסלמים ממזרח אירופה היוו 185-175 אלף - בערך כמו במערב אירופה. רבים מכולם היו המתנדבים הזרים מאזרחי ברה"מ - כ-1.5 מיליון (390-385 אלף בוורמאכט, 85 אלף באס.אס., 400-390 אלף במשטרת-סדר, 675-665 HIWI). מספר זה כולל כ-300 אלף מוסלמים, ז"א כמעט כמו רוסים (310 אלף) ויותר מאוקראינים (250 אלף), לאטבים (88 אלף), קאזאקים (70 אלף) ואסטונים (69 אלף).
לפרט, אסתפק רק בסיכום. המתנדבים המוסלמים נחשבים לישות על-לאומית מאוחדת. זאת משום שגיוסם לכוחות הגרמניים התבצע על בסיס הדת שלהם, שהיא אחת הן בסביבה הערבית, הן בבלקאנים, הן בשטחי ברה"מ הכבושים. את היסוד האידאולוגי לגיוס המוסלמים סיפק חאגז'-אמין אל-חוסייני שישב בברלין. הוא גם מינה כהני דת בכל יחידות המוסלמיות. בין 1941 ל-1945 שירתו בכוחות המזוינים הגרמניים בין 415 ל-440 אלף מתנדבים מוסלמים: ערבים, הודים, בלקאנים ואזחרי ברה"מ. לשם השוואה, בזמן למלחמת העולם השנייה שירתו בכוחות הגרמניים כ-195 מתנדבים ממערב וצפון-מערב אירופה (140 אלף בוורמאכט ואס.אס., 54.5 אלף ביחידות עזר HIWI). ממזר ודרום-מזרח אירופה התנדבו כ-300 אלף (50 אלף בוורמאכט, 44 אלף באס.אס., 180-170 במשטרת-סדר, 25-20 אלף ב-HIWI), אך זה כולל 185-175 מוסלמים מהבלקאנים. לכן המתנדבים הלא-מוסלמים ממזרח אירופה היוו 185-175 אלף - בערך כמו במערב אירופה. רבים מכולם היו המתנדבים הזרים מאזרחי ברה"מ - כ-1.5 מיליון (390-385 אלף בוורמאכט, 85 אלף באס.אס., 400-390 אלף במשטרת-סדר, 675-665 HIWI). מספר זה כולל כ-300 אלף מוסלמים, ז"א כמעט כמו רוסים (310 אלף) ויותר מאוקראינים (250 אלף), לאטבים (88 אלף), קאזאקים (70 אלף) ואסטונים (69 אלף).
אנקדוטה-הציניות הגרמנית
כשנאמר להיטלר שהמופתי העריץ שלו ומבקש להפגש אתו, הוא השיב שאין לו כוונה להפגש עם אדם הנראה כמו איש דת יהודי.... בסוף המלחמה הועלתה הצעה לעבות את הכוחות ההודיים-פקיסטניים, היטלר השיב בבוז, שאין בכך תועלת ושההוקים יעדיפו למות ולא להרוג כינה... אם "דיפדוף דפי תפילה" היה סוג של נשק, אז היו אלה הלוחמים הטובים בעולם...
כשנאמר להיטלר שהמופתי העריץ שלו ומבקש להפגש אתו, הוא השיב שאין לו כוונה להפגש עם אדם הנראה כמו איש דת יהודי.... בסוף המלחמה הועלתה הצעה לעבות את הכוחות ההודיים-פקיסטניים, היטלר השיב בבוז, שאין בכך תועלת ושההוקים יעדיפו למות ולא להרוג כינה... אם "דיפדוף דפי תפילה" היה סוג של נשק, אז היו אלה הלוחמים הטובים בעולם...
זה שהמוסלמים נחשבים ליישות בינ"ל
מאוחדת זה בסדר. הבעיה שלי היא שעושים השוואה בין דברים שלא מוגדרים לפי אותן קטגוריות. זה כמו להגיד, לדוגמא, שבמושב X הדבר שמגדלים הכי הרבה זה ירקות. ירקות-10 טון ענבים-8 טון תפוחים-6 טון שזיפים- 4 טון גבינת עיזים- 2 טון. אם רוצים לעשות השוואה בין דברים שלא נספרים באותם קטגוריות, צריך לבסס ולנמק את הקטגוריות השונות וגם את הלגיטימיות של ההשוואה לפני שמביאים את המספרים. אין לי ויכוח עם הטענה שלך (כי לא בדקתי את הנושא בעצמי), מה שמפריע לי הוא שימוש במספרים בלי הסבר מספק. מספרים תמיד עושים רושם של משהו מדוייק מדעי ואובייקטיבי, אבל קל מאוד להציג עובדות סטטיסטיות בצורה מסויימת כדי לחזק טענה מסויימת. לדוגמא, אם מציגים התפלגות שכר לפי ממוצע זה נראה כאילו יש עליה באיכות החיים, אם מציגים את אותם הנתונים לפי החציון רואים שזה בסך הכל כמה מיליונרים שמושכים את הממוצע למעלה. כשמציגים את ההתפלגות לפי עשירונים מקבלים חום.
מאוחדת זה בסדר. הבעיה שלי היא שעושים השוואה בין דברים שלא מוגדרים לפי אותן קטגוריות. זה כמו להגיד, לדוגמא, שבמושב X הדבר שמגדלים הכי הרבה זה ירקות. ירקות-10 טון ענבים-8 טון תפוחים-6 טון שזיפים- 4 טון גבינת עיזים- 2 טון. אם רוצים לעשות השוואה בין דברים שלא נספרים באותם קטגוריות, צריך לבסס ולנמק את הקטגוריות השונות וגם את הלגיטימיות של ההשוואה לפני שמביאים את המספרים. אין לי ויכוח עם הטענה שלך (כי לא בדקתי את הנושא בעצמי), מה שמפריע לי הוא שימוש במספרים בלי הסבר מספק. מספרים תמיד עושים רושם של משהו מדוייק מדעי ואובייקטיבי, אבל קל מאוד להציג עובדות סטטיסטיות בצורה מסויימת כדי לחזק טענה מסויימת. לדוגמא, אם מציגים התפלגות שכר לפי ממוצע זה נראה כאילו יש עליה באיכות החיים, אם מציגים את אותם הנתונים לפי החציון רואים שזה בסך הכל כמה מיליונרים שמושכים את הממוצע למעלה. כשמציגים את ההתפלגות לפי עשירונים מקבלים חום.
הערה.
במשפט "זה שהמוסלמים נחשבים לישות בינ"ל מאוחדת" התכוונתי להגיד שמדובר בטענה לגיטימית על המוסלמים שנלחמו בצד הנאצי. זה לא אומר שאני מקבל אותה בגלל שהידע שלי בנושא לא מספיק בשביל לקבוע עמדה. זה גם לא אומר שהמוסלמים הם באופן כללי ישות על לאומית מאוחדת. יש נטייה לראות אותם בצורה כזאת, חלקם רואים את עצמם בצורה כזאת ורבים מהם מתייחסים למערב בדיוק בצורה כזאת. מה שחשוב לזכור הוא שכשאנחנו משמיעים טענה כזאת אנחנו לא מדברים על עובדה שאפשר לאמת או להפריך אלא על הדרך הכי נכונה, לדעתינו, לסווג ולקטלג דברים.
במשפט "זה שהמוסלמים נחשבים לישות בינ"ל מאוחדת" התכוונתי להגיד שמדובר בטענה לגיטימית על המוסלמים שנלחמו בצד הנאצי. זה לא אומר שאני מקבל אותה בגלל שהידע שלי בנושא לא מספיק בשביל לקבוע עמדה. זה גם לא אומר שהמוסלמים הם באופן כללי ישות על לאומית מאוחדת. יש נטייה לראות אותם בצורה כזאת, חלקם רואים את עצמם בצורה כזאת ורבים מהם מתייחסים למערב בדיוק בצורה כזאת. מה שחשוב לזכור הוא שכשאנחנו משמיעים טענה כזאת אנחנו לא מדברים על עובדה שאפשר לאמת או להפריך אלא על הדרך הכי נכונה, לדעתינו, לסווג ולקטלג דברים.
מהלך לא הוגן מצדך: רשימת המזונות
מסיטה את מרבית הדם שלי מהמוח אל הכיבה. המעט שנותר במוח אנסה לשוב ולהסביר, כי איני רשאי להציג את המאמר כולו, כי דב קונטורר שלח לי אותו לעיון בלבד. למספרים שהבאתי קודת תיאור מפורט של היחידות הלוחמות. באין אפשרות להיעזר בקונטורר, אפנה אותך אל המקורות שלו (באנגלית וברוסית) בקובץ WORD המצורף. אם תרצה לכתוב לקונטורר ולבקש ממנו את המאמר - אבקש את אישורו למסור את הדוא"ל שלו.
מסיטה את מרבית הדם שלי מהמוח אל הכיבה. המעט שנותר במוח אנסה לשוב ולהסביר, כי איני רשאי להציג את המאמר כולו, כי דב קונטורר שלח לי אותו לעיון בלבד. למספרים שהבאתי קודת תיאור מפורט של היחידות הלוחמות. באין אפשרות להיעזר בקונטורר, אפנה אותך אל המקורות שלו (באנגלית וברוסית) בקובץ WORD המצורף. אם תרצה לכתוב לקונטורר ולבקש ממנו את המאמר - אבקש את אישורו למסור את הדוא"ל שלו.
אולי הוא לא איש ממש חריף
ואני מניח שמי שמתעניין בדיוק בנושא הזה, לא יצליח להוציא ממנו הרבה עובדות עם בשר, למרות כנותו של העד. אני לא בא לדון באופי או צדקת המעשים, אלא ביכולת שלנו למצוא עדים שידברו בכנות סבירה או בדיוק היסטורי סביר, על דברים שהתרחשו. בהחלט יכול להיות גם שדווקא בצבא האדום, לא מעט מחיילי החזית, היו אנשים פשוטים וחסרי המניע הפנימי לראות בעדותם משהו חשוב. סבא שלי, איש משכיל חריף וגם סא"ל בצבא האדום, היה עסוק בזיקנתו בלספור את הכדורים שהוא בלע בלי הכרה, ומאוחר יותר בקצב טפטוף האינפוזיה. הוא ממש לא התעניין באירועים בעלי החשיבות העצומה בהם הוא אישית נטל חלק. משברי סיפורים שהוא נידב, ובעיקר מקריאת ההיסטוריה של היחידות והחזיתות בהן הוא לחם (כקצין מבצעים ולכן כאדם שראה וידע), התברר לי שהוא לחם בסביבות אוושויץ, נטל חלק בקרבות האחרונים בהחלט במלחמה נגד קבוצת הארמיות של שרנר, והיה קרוה מאוד למקום בו נילכד הגנרל ולאסוב (ובטוח ידע על זה משהו). בכל זאת הוא אף פעם לא נידב מידע. היה לו נוח מאוד לדבר בכלילות ובגוף שלישי על מה שהיה - שיטה נפוצה מאוד גם אצל קשישים גרמנים וגם אצל הרוסים.
ואני מניח שמי שמתעניין בדיוק בנושא הזה, לא יצליח להוציא ממנו הרבה עובדות עם בשר, למרות כנותו של העד. אני לא בא לדון באופי או צדקת המעשים, אלא ביכולת שלנו למצוא עדים שידברו בכנות סבירה או בדיוק היסטורי סביר, על דברים שהתרחשו. בהחלט יכול להיות גם שדווקא בצבא האדום, לא מעט מחיילי החזית, היו אנשים פשוטים וחסרי המניע הפנימי לראות בעדותם משהו חשוב. סבא שלי, איש משכיל חריף וגם סא"ל בצבא האדום, היה עסוק בזיקנתו בלספור את הכדורים שהוא בלע בלי הכרה, ומאוחר יותר בקצב טפטוף האינפוזיה. הוא ממש לא התעניין באירועים בעלי החשיבות העצומה בהם הוא אישית נטל חלק. משברי סיפורים שהוא נידב, ובעיקר מקריאת ההיסטוריה של היחידות והחזיתות בהן הוא לחם (כקצין מבצעים ולכן כאדם שראה וידע), התברר לי שהוא לחם בסביבות אוושויץ, נטל חלק בקרבות האחרונים בהחלט במלחמה נגד קבוצת הארמיות של שרנר, והיה קרוה מאוד למקום בו נילכד הגנרל ולאסוב (ובטוח ידע על זה משהו). בכל זאת הוא אף פעם לא נידב מידע. היה לו נוח מאוד לדבר בכלילות ובגוף שלישי על מה שהיה - שיטה נפוצה מאוד גם אצל קשישים גרמנים וגם אצל הרוסים.
כמו שמארק סולונין ציין בהרצאתו
*עשויות* היו להיכתב עדויות, וידוע גם שנכתבו, אבל לא היה מקום שניתן לפרסם אותן בתקופת המשטר הקומוניסטי. למעשה רק בזמנו של חרושצ'וב נודעו כמה דברים, ואחרי ימיו עוד דברים, וכן הלאה עד הגלאזנוסט ופתיחת שערי הארכיונים, שהסתיימה מוקדם מהצפוי. באשר לאנשים שפשעו - כמו שניתן להניח, מעטים מהם יסכימו להגדרתם ככאלה ויביעו חרטה (הגרמנים למשל מעולם לא הביעו). אני מניח שניתן לחפש אותם ולבדוק מי הם היו, אבל זה עדיין לא נעשה. אני חושב שכל מי שחוקר בתחום, חש לעיתים תיסכול מהמידע החסר על תקופה כה קרובה, לעומת מה שידוע על תקופות רחוקות יותר.
*עשויות* היו להיכתב עדויות, וידוע גם שנכתבו, אבל לא היה מקום שניתן לפרסם אותן בתקופת המשטר הקומוניסטי. למעשה רק בזמנו של חרושצ'וב נודעו כמה דברים, ואחרי ימיו עוד דברים, וכן הלאה עד הגלאזנוסט ופתיחת שערי הארכיונים, שהסתיימה מוקדם מהצפוי. באשר לאנשים שפשעו - כמו שניתן להניח, מעטים מהם יסכימו להגדרתם ככאלה ויביעו חרטה (הגרמנים למשל מעולם לא הביעו). אני מניח שניתן לחפש אותם ולבדוק מי הם היו, אבל זה עדיין לא נעשה. אני חושב שכל מי שחוקר בתחום, חש לעיתים תיסכול מהמידע החסר על תקופה כה קרובה, לעומת מה שידוע על תקופות רחוקות יותר.
לגבי חרטה, זה תלוי בגאוגרפיה
הרבה גרמנים עזבו את גרמניה אחרי 1945, ועברו לארה"ב, קנדה, דרום אפריקה ואוסטרליה, ואני לא מדבר על פושעים שנמלטו לדרום אמריקה מסיבות אחרות - הילד מנוער היטלר שנראה בסרט האחרון שבו היטלר צולם, ושבו היטלר צובט את לחיו, חי בארה"ב כאמריקאי, והוא לא מתבייש להביע חרטה. יש עוד לא מעט מקרים דומים של גרמנים שהודו בגלוי על חלקם המעשי זוועה (כמו הוצאה להורג של אסירים או שבויים בימי המלחמה האחרונים), ויש את בנו של הנס פראנק (המושל הכללי של הגנרל גוברנמן) שלא מתבייש להוקיע את אביו. כל החברה האלה נמצאים מחוץ לגרמניה, ואין עליהם לכן לחץ חברתי. בפורום בחו"ל קראתי פעם שרשור בדיוק על זה. גולשים גרמנים צעירים (ורחוקים מאוד מכל סימפטיה לנאציזם או הכחשת פשעי גרמניה) סיפרו על הסבים שלהם - חלק נכבד מאלה היו חיילים/אנשי ואפן SS. לטענת הגולשים הסבים שלהם המשיכו לדבר בטבעיות על "הימים הטובים ההם" כאשר היו בבית או בחברת בני דורם. הם לא הביעו שום חרטה, וחלק אפילו חיבבו מאוד "בדיחות שואה". לא מעטים היו בשבי הרוסי במשך 10 שנים, איבדו חברים ואחים ועריהם נהרסו, מה שלא שינה את דעתם. לדברי הגולשים, מקרים כאלה נפוצים מאוד בערי שדה ובעיירות, שם זה נראה טבעי מאוד. במרכזים גדולים, זקנים כאלה (שלא היו זקנים לפני 20 שנה) משתדלים להסתיר את דעותיהם כשהם לא בסביבה תומכת, אבל עדין חושבים כך). זה המצב בגרמניה עצמה. אני מניח שהמצב דומה מאוד ברוסיה - רוסי שחי מחוץ למדינה יוכל ביתר קלות להעיד ממקור ראשון ללא השלכות חברתיות.
הרבה גרמנים עזבו את גרמניה אחרי 1945, ועברו לארה"ב, קנדה, דרום אפריקה ואוסטרליה, ואני לא מדבר על פושעים שנמלטו לדרום אמריקה מסיבות אחרות - הילד מנוער היטלר שנראה בסרט האחרון שבו היטלר צולם, ושבו היטלר צובט את לחיו, חי בארה"ב כאמריקאי, והוא לא מתבייש להביע חרטה. יש עוד לא מעט מקרים דומים של גרמנים שהודו בגלוי על חלקם המעשי זוועה (כמו הוצאה להורג של אסירים או שבויים בימי המלחמה האחרונים), ויש את בנו של הנס פראנק (המושל הכללי של הגנרל גוברנמן) שלא מתבייש להוקיע את אביו. כל החברה האלה נמצאים מחוץ לגרמניה, ואין עליהם לכן לחץ חברתי. בפורום בחו"ל קראתי פעם שרשור בדיוק על זה. גולשים גרמנים צעירים (ורחוקים מאוד מכל סימפטיה לנאציזם או הכחשת פשעי גרמניה) סיפרו על הסבים שלהם - חלק נכבד מאלה היו חיילים/אנשי ואפן SS. לטענת הגולשים הסבים שלהם המשיכו לדבר בטבעיות על "הימים הטובים ההם" כאשר היו בבית או בחברת בני דורם. הם לא הביעו שום חרטה, וחלק אפילו חיבבו מאוד "בדיחות שואה". לא מעטים היו בשבי הרוסי במשך 10 שנים, איבדו חברים ואחים ועריהם נהרסו, מה שלא שינה את דעתם. לדברי הגולשים, מקרים כאלה נפוצים מאוד בערי שדה ובעיירות, שם זה נראה טבעי מאוד. במרכזים גדולים, זקנים כאלה (שלא היו זקנים לפני 20 שנה) משתדלים להסתיר את דעותיהם כשהם לא בסביבה תומכת, אבל עדין חושבים כך). זה המצב בגרמניה עצמה. אני מניח שהמצב דומה מאוד ברוסיה - רוסי שחי מחוץ למדינה יוכל ביתר קלות להעיד ממקור ראשון ללא השלכות חברתיות.
מעייני היחידה1
New member
קיימת גם הדחקה פסיכולוגית
יש בספרות שני מנגנונים פסיכולוגיים ידועים במצבים כאלה. מנגנון פסיכולוגי אחד של שחרור ע"י סיפורים חוזרים ונשנים של ארועים טראומטיים. מנגנון פסיכולוגי שני הוא של הדחקה. אני חושבת שבמקרים של פשעי מלחמה יפעלו מנגנונים של הדחקה והתכחשות. אני לא בטוחה שבברית המועצות ישנם מחקרים. השלטון הקומוניסטי הכחיש שנעשו פשעי מלחמה באזרחים תוך כדי לחימה. אני לא בטוחה שהשלטון חקר את המעורבים ואני לא חושבת שהיו מחקרים באוניברסיטאות. בתקופתו של סטלין ויורשיו נעשו פשעים נוראים נגד אזרחים. השלטון הקומוניסטי לא היה סמל לדאגה לזכויות אדם. השיטה הטובה היא לפרסם מודעות ברוסית לווטרנים הרוסיים ולהתחיל לראיין אותם. חלק מהווטרנים רוצים לספר. הם מנסים לספר בעברית מגומגמת על גבורתם מול הצבא הנאצי. כמה ווטרנים ניסו לספר לי על לחימתם הקשה. מכיוון שאני לא מכירה את הנושא הינהנתי בנימוס וניסיתי להפסיק את השיחה. הם רוצים לספר וישמחו לספר לך על ההיסטוריה שלהם אבל אני לא חושבת שתשמע על מעשי הרג באזרחים או על פשעי מלחמה. במקרים האלה יש מנגנוני הדחקה פסיכולוגיים.
מעייני
יש בספרות שני מנגנונים פסיכולוגיים ידועים במצבים כאלה. מנגנון פסיכולוגי אחד של שחרור ע"י סיפורים חוזרים ונשנים של ארועים טראומטיים. מנגנון פסיכולוגי שני הוא של הדחקה. אני חושבת שבמקרים של פשעי מלחמה יפעלו מנגנונים של הדחקה והתכחשות. אני לא בטוחה שבברית המועצות ישנם מחקרים. השלטון הקומוניסטי הכחיש שנעשו פשעי מלחמה באזרחים תוך כדי לחימה. אני לא בטוחה שהשלטון חקר את המעורבים ואני לא חושבת שהיו מחקרים באוניברסיטאות. בתקופתו של סטלין ויורשיו נעשו פשעים נוראים נגד אזרחים. השלטון הקומוניסטי לא היה סמל לדאגה לזכויות אדם. השיטה הטובה היא לפרסם מודעות ברוסית לווטרנים הרוסיים ולהתחיל לראיין אותם. חלק מהווטרנים רוצים לספר. הם מנסים לספר בעברית מגומגמת על גבורתם מול הצבא הנאצי. כמה ווטרנים ניסו לספר לי על לחימתם הקשה. מכיוון שאני לא מכירה את הנושא הינהנתי בנימוס וניסיתי להפסיק את השיחה. הם רוצים לספר וישמחו לספר לך על ההיסטוריה שלהם אבל אני לא חושבת שתשמע על מעשי הרג באזרחים או על פשעי מלחמה. במקרים האלה יש מנגנוני הדחקה פסיכולוגיים.
מעייני היחידה1
New member
אולי אפשר לפרסם מודעה בעיתון ברוסית
אפשר לכתוב שלצורך מחקר היסטורי מעוניינים לראיין ווטרנים שהיו בקרבות חשובים ויודעים על התקופה. אני חושבת שהם יסכימו לספר. חלקם אוהבים לספר על ההיסטוריה שלהם.
מעייני
אפשר לכתוב שלצורך מחקר היסטורי מעוניינים לראיין ווטרנים שהיו בקרבות חשובים ויודעים על התקופה. אני חושבת שהם יסכימו לספר. חלקם אוהבים לספר על ההיסטוריה שלהם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.