עבר כבר ה מ ו ן זמן ...

[אמא כפול 2]

עבר כבר ה מ ו ן זמן ...

משום מה בשנתיים האחרונות לבעלי "לא בא..." , כן כן כבר שנתיים שלא היינו ביחד במיטה, ולא משנה כמה התחננתי בהתחלה.. עכשיו גם אני כבר לא מתקרבת או מנסה.. תמיד היה לו תירוץ של עייף או כאלה מן סיפורים.. לא נעים שבעלך דוחה אותך שוב .. ושוב.. ושוב.. לא יודעת מה לעשות, לא יודעת עם יש לו מישהי או שבאמת סתם "לא בא לו.." הוא לא מוכן ללכת לשום טיפול או ייעוץ ואני כבר מיואשת ואתם יודעים.. זקוקה .. צריכה .. רוצה ... אם יש לו מישהי אחרת ? לא נראה לי. אבל אי אפשר לדעת. האם זו סיבה לגירושים ? אנחנו חיים באותו בית כמו שותפים לא כמו זוג נשוי, הוא חי את חיים שלו ואני את החיים שלי (ושל הילדים). עוצו לי עצה.. מיואשת

 

[blue4u2]

אמא כפול 2 מיואשת יקרה ../images/Emo140.gif

איזה עולם זה.....אם תקראי למטה יש כאן מישהי שכותבת בדיוק ההיפך ומתארת מצב שבעלה רוצה ורוצה ורוצה מין ואילו לה אין לעתים את הכוחות לזה והיא לא רוצה לעשות זאת ליד תינוקם.... עולם הפוך ומוזר, מה?!?!?!?

בכל אופן, לשאלותייך. את מתארת מצב לא קל בו יש הרבה בעיות בזוגיות ובמערכת היחסים המינית. אין מין, אין חיים משותפים, אין זוגיות בכלל! בשביל לחיות כמו שותפים בדירה, כשכל אחד גר בבית בלי צורך בשני אלא לשם חלוקת תשלומי הוצאות הבית, לא היית צריכה חופה וקידושין... נכון שהזוגיות משתנה כשהמשפחה מתרחבת ובונה את עצמה אבל להגיע לניתוק שכזה, זה לא עסק

את מדברת על אי רצון של בן זוגך ללכת לטיפול, וזה בדיוק מה שרציתי להציע לכם עם תחילת קריאתי את דברייך. טיפול אינו דבר קל, גם לאדם שחפץ בו, הוא דורש הרבה כוחות נפשיים, רצון בשינוי, יוזמה ושיתוף פעולה. אני מבינה את הצורך שלך במין, למי אין?!?!? וזה מעלה אצלי תהיות, כמו שאצלך עלו, האם יש מישהי מהצד שממנה הוא מגיע לסיפוק, שהרי שנתיים זה המון, אבל המון המון זמן

... את שואלת אם זו סיבה לגירושים, ואני בטוחה שאף אחד כאן לא יגיד לך משפט כמו של וורדה ב - 103fm: "תזרקי אותו....", את זה את/אתם צריכים להחליט יחד/לחוד, לבחון את כל מה שקורה בבית ולהגיע למסקנה: "האם זה מה שאני מייחלת לעצמי"?, "האם ילדיי סובלים מזה גם כן"?, "האם יש עוד אפשרות לשינוי בעתיד"?..... האופציה לפני פירוק החבילה היא לנסות לדבר עם אדם מקצועי ולקבל ייעוץ, אולי תפני לבד ואח"כ הוא יתרצה ויצטרף אלייך?????? ליבי ליבי אלייך

 

[אמא כפול 2]

תודה על הסימפטיה ...

רוצה להגיד לך תודה.. לא סיפרתי לאף אחד עד היום ותמיד אני רק מראה את הצד הוורוד שבבית לכל הסובבים אותי.. אבל קשה כן, קשה לי .. לא אין לי בעיה לפרק את החבילה.. כי זו לא החבילה שחשבתי עליה .. ואני מאמינה שלילדים יכול להיות טוב רק אם בבית טוב ואם בבית האווירה היא לא נעימה אז לילדים לא נעים. אנחנו לא רבים ולא מתווכחים כי בדרך כלל אנחנו בכלל לא מדברים.. רק דברים כלליים..ואני עדיין מנסה ומנסה להגיע .. אבל הוא פשוט מתרחק והולך.. והמצחיק (או עצוב) שהיום שמצאתי את האומץ לכתוב כאן ולדבר על זה בפעם הראשונה.. פתאם מתקשרים אלי חברים לספר לי שהם ראו אותו בעבודה ב"אילת" כן, הוא עבד סוף שבוע אבל ממש לא באילת לא שאני ידעתי מזה בכל אופן.. עכשיו אני מאמינה שיותר מתמיד מתקרב לו הסוף.. תודה על התמיכה אפילו שהיא רק כתובה..

 

[blue4u2]

אמאאאאאאא ../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif

אם יכולתי לתת לך כעת את החיבוק החזק ביותר דרך המסך, הייתי עושה זאת. אני קוראת את דברייך שוב ושוב והם כל כך כואבים. הקושי הראשוני הוא להסוות את המצב, להגיד לכולם "אצלנו הכל טוב", כשזה כל כך לא נכון.... אבל כל הכבוד שמצאת את האומץ לבוא ולפתוח את הדברים, זה אומר שיש לך כוחות להתמודד ואת רוצה לפתור את המצב הזיפתי הזה בחייך. אני מכירה המון זוגות ש"מטאטאים את הכל מתחת לשטיח", סוחבים איתם ככה את השנים ומפחדים לעמוד אל מול המציאות, והשנים...הן עוברות בלי הנאה אישית ומשותפת ובסופו של דבר קמים יום אחד ומגלים שהחיים עברו ביעף.... אין ספק, כמו שציינת, שגם הילדים שחווים את האווירה הזו בבית, נפגעים בסופו של דבר, לעתים זה בולט בשטח מיידית ולעתים ההשפעות מתגלות בהמשך השנים. חוסר התקשורת הזה בבית משווע וכואב, כל כך כואב! את מדברת כעת על איזשהו משבר נוסף שהתגלה לך כרגע, עניין של "בגידה" כנראה וזה עונה לך על השאלות והתהיות שהעלית בהודעה הראשונה שלך כאן. תראי, אני מאמינה שיש לך את הכוחות ואת צריכה/מוכרחה לאסוף את עצמך, זה לא פשוט, אני בטוחה

אבל חשוב שלא תשקעי וגם אם את מחליטה שזה הסוף, אז קחי את עצמך (אפילו לבד) לטיפול. יש המון דברים שנראה מהדברים שאת כותבת והצורה שבה הם נכתבים שיש לך לפתור וכל השנים האלו של השתיקה לא מועילות לנפש (אני מכירה את זה מתחום אחר בחיי האישיים, לא לדבר ולהכניס ולהכניס ולהכניס, רק מתפוצץ בסוף וחבל....). טיפול עושה פלאים, האמיני לי

. בלי קשר - אנחנו תמיד תמיד כאן, רוצים לעזור, אל תהססי להתלבט, לשתף, גם לבכות כשבא לך איתנו

, גם אם לא ניתן פתרונות של ממש, הרי שתמיד נקשיב לך (אני מדברת בשמי ובטוחה שמנהל הפורום והקבועים האחרים יסכימו איתי...) ואגב...התמיכה ה"כתובה" באה מכל ה

, באמת

סיפורך נגע לליבי

 

[qt1]

שלום לאמא של השניים.

לפעמים נדמה לי שרק אני מדברת על הדברים , כמו שהם בלי שטיחים ובלי מטאטא!!! אם את יכולה בלי הקשר הזה , אם הקשר הזה מבוסס על דיבורים שחייבים , אם הקשר הזה נגמר מהסיבות שהוא נגמר. אם האיש שגר איתך לא מוכן לנסות ולשפר את הקשר בטיפול זוגי אז אולי את צריכה להמשיך בלעדיו? אני לא רואה את הטרגדיה שבלהגיד לך לעזוב אותו. רע לך? רע לילדים שלך? את יכולה להתמודד כלכלית? אז מה מחזיק אותך איתו? שנתיים בלי סקס ואת לא ידעת כלום? קשה לי להאמין , אני חושבת שלא רצית לדעת וזה - זה הבדל גדול מאוד! מה שהכי הפריע לי בהודעה שלך היה השורה שכתבה שהוא לא רוצה לטפל בזוגיות , זה אומר לא מעט על המצב , זה עצוב אבל את צריכה להמשיך בחיים שלך. אני מצטרפת לכל המילים היפות והחכמות שכתבה לך בלו , וגם אני שנמצאת במצבך כבר המון שנים רק עם גיוונים לכאן ולשם... מחבקת אותך ומקווה שתמשיכי לכתוב לנו איך את מרגישה , ביחוד ביום כואב כל-כך . איתך.......... QT

 

[רק רגש]

זה נשמע מאד לא טוב.

אם תסכימי לחיות כמו היום זה בסדר. לא פרטת מה מידת התלות הכלכלית בינכם. לפי דעתי אחוז גבוהה שלבעלך יש מישהי. אולי זה יגמר ואז הוא יחזור אליך. את יכולה לברר זאת ללא כל קושי. אבל לפני שאת מבררת תחליטי מה לעשות אם כן. ישנה עוד אפשרות אבל היא לא בשבילך.

 

[אמא כפול 2]

למה הכוונה ישנה עוד אפשרות אבל היא

לא בשבילך .. מה האפשרות ? אני תמיד אוהבת לשמוע.. ואיך אפשר לברר אם לא לשאול ישירות ?

 

[רק רגש]

לחיות כל אחד את חייו......

יחד כלכלית ולמען הילדים והיתר כל אחד בדרכו מוצא את סיפוקו.

 

[blue4u2]

באופן אישי, לא הייתי הולכת על דרך

חיים שכזו....אבל כל אחד זכאי לעשות את החלטותיו שלו בחיים....מי שמציע את המיטה, הוא שיישן בה.....