עבר חתול

[mor mor]

עבר חתול ../images/Emo54.gif

אני ובעלי בתקופה האחרונה, מאז מלאה שנה לנישואין.... קצת במריבות שטוטיות. האמת שאני הבעייתית, אני זאת שעושה לא טוב למערכת הזוגית שלנו. מתעצבנת על כל דבר, חסרת סבלנות, .... הוא טוען שאני לא אמיתית, אני עושה דברים שאני לא רוצה...אלא רק שהסביבה תמצא חן... צבועה לחיים....משחקת משחקים...... לפני כמה ימים הוא אמר לי...אם לא תשני את התנהגותך "מתגרשים". בנוסף לכל אני בטיפולי פוריות אז סף העצבים והלחץ שלי גדולים יותר, ואני לוחצת עליו מתי לקיים יחסים כי הכל מחושב בגלל ימי הביוץ..... הוא אמר לי לפני כמה ימים, בואי נעצור הכל...דיי עם הלחץ הזה.... עכשיו הכל תלוי בי, אני לא אשתנה הוא עוזב.... החלטתי שאני הולכת לטיפול פסיכולוגי.....

 

[dvoriz]

הי מור מור!../images/Emo28.gif../images/Emo142.gif../images/Emo39.gif

את נשואה רק שנה, ועדיין צעירה,לא צריך להלחץ בנושא הפוריות! עדיף להקדיש זמן לזוגיות. לדעתי, תקחי את הטיפולים באיזי, אל תלחצי כ"כ,

חישבי: ילך, ילך, לא ילך, לא נורא.יש לך עוד זמן. תני לבעלך את האחריות לקיום יחסי מין בזמן הביוץ, אמרי לו מתי, והוא כבר יתכנן, כך לא תלחצי עליו, והוא מעצמו ייזום. נסי להיות אישה טובה יותר, מלאי רצון בעלך,כבדי אותו וכך הוא יכבדך. המון המון בהצלחה!!! ושבוע טוב ופורה לכולנו!!!

 

[mor mor]

אני יודעת

אבל כלכך כואב לי שאני זו שיוזמת בעניין ימי הביוץ.... ומרגישה תמיד לוחצת בעניין זה. הביוץ שלי היה ביום חמישי,שישי,שבת... שכבנו ביום חמישי,ושישי...ובשבת הרגשתי כאבים בצד, חשבתי שזה ביוץ, אז אמרתי לו ?"נראה לי שהיום זה הביוץ" אמר לי: אני לא מרגיש טוב, אין לי חשק...... וכלכך התעצבנתי אפילו בכיתי....חצי לילה. אני לוקחת כדורים, מתנפחת, עושה בדיקות......והוא לא מרגיש טוב...

 

[dvoriz]

נכון מור מור , זה באמת כואב../images/Emo10.gif

גם אצלי זה כך, אבל תחשבי שיום אחרי יום,הזרע פחות טוב, ולכן עדיף יום כן יום לא, על מנת שהזרע יהיה יותר טוב, ושלבעל לא יהיו תירוצים. זה באמת נורא עצוב, גם אני בכיתי ע"כ לילות

, את לא לבד, הרבה בעלים כך, פתאום מרגישים לא טוב ועוד כאלה תירוצים. היה לילה אחד, שבכיתי בלילה, באיזה שהוא שלב כבר לא יכולתי לישון, קמתי, בעלי קם אחרי, וחיבק אותי

, והבטיח לנסות, ניסינו ולא הצלחנו, לא תמיד שמנסים בכח יוצא. אבל לפחות הייתי רגועה שהוא ניסה. תדעי, שאם החודש את צריכה להיות בהריון- מספיק השתדלות של קיום יחסים פעם אחת/ פעמיים, 3 זה כבר מעבר להשתדלות. אשמח גם לעוד עיצות על התמודדות עם בעל עקשן שמסרב מתי שצריך.

 

[תקווה לנצח]

מור יקירה ../images/Emo141.gif

אתמול בדיוק דיברנו אני ובעלי על טיפולים וזוגיות והגענו למסקנה הטיפולים לא משאירים את הזוגיות עדישה- הם עושים משהו שם, לטוב ולרע, עליות ומורדות. ההורמונים והלחץ לא הופכים אותנו לנשים נינוחות במיוחד

ועל הבעל להבין שבתקופה הזו צריך הרבה סבלנות

. מצד שני, עליך להיות מודעת שאולי באמת הכל השפיע עליך קצת לרעה ופסק זמן כדי להשקיע בזוגיות זה דווקא רעיון טוב

. תחשבי על זה ככה- חשוב שהזוגיות שלך תישמר כדי להביא ילד לעולם. מה יעזור לך להיכנס להריון אם הזוגיות שלך במשבר

פסיכולוג זה רעיון מעולה ואני מאחלת לך שהזוגיות שלך תחזור לדרך המלך

ותלווה במהרה בהריון יפה

 

[mor mor]

בעלי רוצה להצטרף אליי...

לפסיכולוגית, הוא רוצה להיות שותף.... הוא אמר לי אתמול: אני אעשה הכל למענך ולמען הקשר, אבל את חייבת להשתנות!!

 

[פּוֹנְג]

ללכת ביחד לא להצטרף. לעשות הכל למען

זה גם לקחת בחשבון שאולי גם הוא יצטרך להשקיע באיזה שינוי קטן בלשמוע אותך אומרת את הדברים שלך ואולי יהיו לך אי אלו תלונות כלפיו. אני לא אוהבת את הגישה ש"את חייבת להשתנות" כי כמו שכתבתי קודם, זוגיות זה שניים, לא יכול להיות שרק אחד הוא לא בסדר בעוד שהשני טלית שכולה תכלת. בהצלחה רבה.

 

[mor mor]

הוא אומר שגם לא יש בעיה

ושלא יישמע שרק אני מזיקה לקשר, גם הוא מושלם....אבל אני הבעייתית...ושנינו יודעים.. הוא רגוע ואני מתחילה את המריבות תמיד

 

[had3]

אין דבר כזה שרק צד אחד אשם!

בזוגיות יש שני אנשים ולשניהם יש אחריות על מה שקורה בקשר! בשביל מריבה צריך שני צדדים ושניהם צריכים לעבוד קשה בשביל זוגיות טובה. ההכרה של שניכם בכך שלא את אשמה היא מאוד חשובה. בכלל לדעתי חיפוש האשם הוא ילדותי ולא יעיל. השאלה היא לא "מי אשם" אלא "איך שנינו ביחד יכולים לתקן?" גם לנו היה משבר במהלך הטיפולים, והגענו לייעוץ זוגי, לא טיפול לאחד מאיתנו אלא טיפול לשנינו ביחד כזוג, אחרי פגישה אחת יצאנו מחוברים כפי שלא היינו קודם מעולם, משום שהבנו שקודם כל אנחנו אוהבים ורוצים לחיות ביחד ועכשיו השאלה היא רק מה כל אחד מאיתנו מוכן לעשות בשביל זה. אגב- המילה גירושין לא באה בחשבון בביתינו מאז. זו לא אופציה. גירושין זה לא פיתרון לשום דבר, זה הרס וחורבן. מטרתנו היא לבנות ביחד ולא להרוס, אם אנחנו מדרדרים למריבה אז כל אחד צריך לחשוב איך לנהוג ולהגיב בשביל לבנות ולא להרוס, למען שנינו. קצת עצות לשיפור המצב: גיליתי שעם כל הקושי (ואני אדם מאוד אימפולסיבי ודי עתבנית) לפעמים דוקא כשאני כועסת, לדעת לעצור ולומר : אני מאוד אוהבת אותך וזקוקה לך ומוכנה לותר, זה בבת אחת מפשיר את היחסים. גם לכתוב דברים שרובצים על הלב במקום להטיח אותם בפרצוף, זה מאוד עוזר, בעיקר אם משתדלים להדגיש את הרגשות החיוביים כלפי בן הזוג לפני שכותבים את מה שמעיק... הכי חשוב זה לזכור: הטיפולים יעברו יום אחד, בע"ה בקרוב, אבל החיים ביחד ממשיכים, חייבים להשקיע בזוגיות ובאהבה בשביל איכות החיים והאושר שלכם ושל ילדיכם בעתיד. אהבה היא דבר שבונים כל החיים, וזה לא נהיה קל יותר. תירוצים למה זה קשה לי מדי, יהיו לנו תמיד... השאלה היא: כמה אני מוכן (כל אחד מבני הזוג) ללכת לקראת בן זוגי ולמחול על דרישותי. האמיני לי ששניכם רק תרויחו מכך! ייעוץ זוגי מומלץ ביותר, ותפסיקו להאשים אותך, אין בזה שום תועלת. העיקר הוא למצוא דרך משותפת לאהבה! בהצלחה!

 

[mor mor]

תודה,תודה,תודה

קבענו לשנינו פגישה עם הפסיכולוגית בשבוע הבא.... אני כבר רואה שדברים מתחילים להסתדר, אני מאוד קשובה לעצמי וזה הכי חשוב מבחינתי.... אעדכן אתכן בהמשך. אוהבת

 

[בוליקי]

מור מור יקירתי, ../images/Emo24.gif

אוי, כמה קשה להיות בתקופת הטיפולים במערכת יחסים שאינה יציבה... אני חייבת להודות שזה תמיד היה הפחד הכי גדול שלי. יש לי חברה שהתגרשה במהלך הטיפולים, ואני יודעת שזה דבר שכיח ומוכר בסיטואציה הזו. בנוסף לכל, אתם באמת עדיין נחשבים זוג צעיר. השנה הראשונה לנישואין גם ככה נחשבת לשנה קשה, מלאה בהסתגלויות חדשות ושינוי בתפיסות והתנהגויות. להוסיף לזה את הטיפולים זה כבר ממש להוסיף קושי על קושי. אני לא מכירה אותך ואת הזוגיות שלך, אבל נשמע מדברייך שחסרה לכם שיתופיות והדדיות. נראה כאילו הטיפול הוא "שלך", וכאילו הוא "הקורבן" בבית. אני יודעת על עצמי שמרגע שביקשתי מבעלי שיהיה חלק מהטיפול (זה בא ביחד עם הגילוי שלנו כי מעבר לביוץ הנעלם שלי, גם הוא סובל מזרע לא מושלם), הכל הפך הרבה יותר קל ונכון, והיחסים ביננו עלו כיתה (ממש כמו הטיפולים). לצערי, אין לי תשובות קונקרטיות בשבילך, אבל טיפול פסיכולוגי זה תמיד דבר בריא ונכון. אתם יכולים גם לשקול טיפול זוגי (כי כמו שאמרתי, אולי זה לא רק את "אשמה" במצב). הייתי ממליצה לשקול גם פסק זמן בטיפולים כדי להספיק לשקם את הנישואין וליהנות מעט מחיי הנישואין הטריים. בכל החלטה שתחליטי, קבלי ממני לחיזוק-

 

[ל א ו]

מור מור תראי

אומרים שהשנה הראשונה לנישואין היא הכי קשה, אבל אף אחד לא אמר שיהיו עוד תקלות שנמשכות לתוך השנים הבאות של הנישואין. אני מציעה לך באמת ללכת לייעוץ לך ואולי גם לבעלך, כי אנחנו עוברות תקופה לא קלה, סערה של רגשות, לונה פארק קטן שמסתובב לנו בתוך המוח וגורם לנו לעשות דברים שלא בשליטתנו. חשוב שהפרטנר לידינו יהיה חזק ותומך אם הוא קצת חלש אז מילא, כבר הבנו שאנחנו המין החזק ואנחנו צריכות להיות העמוד התומך אבל אם הוא לא תומך, אז זו קצת בעיה וחייבים לסדר את זה לפני שעוברים לדברים הגדולים. שיהיה לכם הכי הרבה בהצלחה. {לאו, ששבוע שעבר רצתה לשלוח את הבעל שלה לתיקון}

 

[liraziv]

היי מור מור...

תנסי להוריד קצת את הדוושה מהגז... ההורמונים האלו שאנחנו דוחפות לעצמנו משבשות לנו את כל החשיבה ההגיונית ואת השליטה העצמית. תאמיני לי אני יודעת על מה את מדברת, לי יש פתאום ללא שום אזהרה מוקדמת התקפי זעם

, שתוך ושניות יכול להפוך לצחוק גדול

, ככה שאני ממש מתחרפנת. אבל אין ברירה, את חייבת לשלוט בעצמך, אם לא לבד אז אולי באמת בעזרת פסיכולוג. אני חושבת שזה יעשה לך רק טוב. לגבי בעלך, אני ממש מבינה אותו כי הוא צריך להיות התומך והאוהב וזה מאוד קשה לו כשאין לו תמיכה מבת זוגתו. תנסי להבין גם את הצד שלו, והכי חשוב זה לדבר על כל הדברים שמציקים לכם ושמפריעים לכם - ולא לשתוק! ואת יודעת מה אומרים - שהשנה הראשונה של הנישואים היא הכי קשה...

 

[mor mor]

אנחנו מדברים

כל הזמן מדברים.... דיבורים לא עוזרים, מעשים עוזרים... ואני פשוט לא עושה כלום כדי לשנות את המצב. ולא, אני לא רוצה להפסיק את המרוץ לילדים....אני עוברת כלכך הרבה, לא נראה לי כדאיי להפסיק פתאום הכל...

 

[liraziv]

לא לא להפסיק...

זו לא הייתה הכוונה שלי. התכוונתי שתורידי הילוך מכיוון היחסים שלכם. תצאו לטיול ביחד, תעשו יום פינוק, תסעו לסוף שבןע קצר בחו"ל או בארץ. את חייבת לפנות קצת זמן לעצמכם במירוץ הזה אחר התינוק...

 

[happymt3]

הייתי שם...

עצה אחת: אל תשתני בשבילו אלא רק בשביל עצמך!!!

 

[נערה בלי עגיל פנינה]

השנה הראשונה גם אצלנו הייתה קשה

ובלי הלחצים של הטיפולים והכיף של ההורמונים. ממליצה לך לקחת הפסקה, לקחת חופש ולצאת לטיול. בתקופה שאנחנו חשבנו על פירוק הזוגיות, החלטנו לתת צאנס נוסף וליסוע לחופשה של כשבועיים באיטליה. החופשה הזו שינתה לחלוטין את מערכת היחסים שלנו. ממליצה על איטליה כמגשרת מדהימה.

 

[טוליקי]

../images/Emo24.gif

נשמע כמו התפרצות שקשורה ללחץ אחר(טיפולים) רק ש"מתגרשים" זה באמת די קיצוני גם אני בעד הפסקה (אני יודעת כמה קשה להפסיק) את חייבת להתאושש בעצמך ולתת לבעלך להירגע ובמקביל טיפול פסיכולוגי זה מצויין גם ככה קשה עם כל הטיפולים האלה והתמיכה מאוד חשובה שיהיה טוב

(והערה קטנה: יש לי בבית

יפהפיה ומקסימה שעושה הרבה מזל טוב

)

 

[מ י ט ל ב מ]

פחות או יותר מזדהה איתך

אמרתי פחות או יותר כי בחודשים הראשונים של הנסיונות אני כל הזמן אמרתי מתי צריך וכמה צריך ובדיוק בעלי עבד בשיפוץ של הבית שלנו היה מתחיל את העבודה שלו בבוקר ואחר כך מגיעה לדירה שלנו ועובד עד הלילה בשבילנו בשביל הפינה שלנו ואני הייתי לוקחת איקקלמין ככה 3 חודשים הלכו פרש הוא היה עייף שבור ואני הייתי כועסת בוכה כל לילה ומתעצבנת נורא זה הגיע לרמות של ריבים, החלטנו לקחת איזה פרק זמן קצר ובאמת עבר לו רק חודש והוא זה שבא ואמר מצטערת אבל תביני ומאז החלטנו שלכל פגישה עם הרופא הוןא מגיע איתי שיהיה מעורב יותר שיבין את הדברים שיראה כמה התרוצציות זה דורש ועכשיו שהזרקתי לעצמי הוא היה עומד לידי ומחזק ואומר מי גיבורה נכון אנחנו נתונות למצבי רוח משוגעים ומה שלא נעשה הם מחיים אבל בחיים לא יבינו את הרצון העז לילד את כל הבדיקות ההנפחויות המצבי רוח. מור מור אם הזוגיות שלך חשובה לך תני לדברים לקרות מעצמם ותאמיני שמה שצריך לקרות יקרה הכל מלמעלה. תרפי, תורידי הילוך תחזקי את הזוגיות שלך ולכי תדעי אולי תופתעי ??

 

[ro1ro1]

תוספת קטנה שלי...בשבילך מור..

היות ואני מאד מכירה את את מה שדיברת עליו,וגם אני חוויתי לילה אחד או שנים, די מכוערים ש "היינו צריכים "..ועוז זכור לי שאח"כ , אחרי הנסיון שאיכשהו צלח....חשבתי לעצמי... הלוואי שלא קלט כתוצאה מהיסים היום, כי לא ככה אני ארצה לזכור את הלילה ,שנוצר העובר ".. בכל מקרה,מה שאני למדתי מזה..שאני יותר לא משתפת אותו בתחושות שלי..מתי נופל בדיוק יום הביוץ ,על מנת לא להלחיץ אותו .וזה עובד.. הרי אנחנו בסופו של דבר יותר מפולפלות וכל מה שנדרש לפעמים זה פתיון קטן

והופס.. הוא שלך..בסבבה... בלי שיום קשר..טיפול פסיכולוגי תמיד כדאי !! הרבה הצלחה !!