עבר המון זמן (ט?)
מאז שהייתי כאן.
עזבתי את המעקב אחרי שהפסיכולוגית שלי עזבה ולא ראיתי טעם.
אני לא יודעת כבר המון זמן כמה אני שוקלת.
נקודה חיובית- לא אכפת לי ממשקל וקלוריות.
נקודה שלילית- אני שונאת את הגוף שלי יותר מאי פעם.
סותר? מסתבר שלא.
אני מרגישה מאד לבד. אפילו החברות שלי מתקופות האשפוזים לא יודעות כלום.
המחשבות המפחידות חוזרות. כאילו לא עברה שנה. כאילו לא עבדתי כ"כ קשה כדי להרחיק אותן.
אני מפחדת. אני לא רוצה לחזור אחורה. לא עכשיו, כשהכל היה כבר כ"כ טוב.
מאז שהייתי כאן.
עזבתי את המעקב אחרי שהפסיכולוגית שלי עזבה ולא ראיתי טעם.
אני לא יודעת כבר המון זמן כמה אני שוקלת.
נקודה חיובית- לא אכפת לי ממשקל וקלוריות.
נקודה שלילית- אני שונאת את הגוף שלי יותר מאי פעם.
סותר? מסתבר שלא.
אני מרגישה מאד לבד. אפילו החברות שלי מתקופות האשפוזים לא יודעות כלום.
המחשבות המפחידות חוזרות. כאילו לא עברה שנה. כאילו לא עבדתי כ"כ קשה כדי להרחיק אותן.
אני מפחדת. אני לא רוצה לחזור אחורה. לא עכשיו, כשהכל היה כבר כ"כ טוב.
