שאלות רבות שאלת ותשובות?....
מה שנכון לאחד לא בהכרח נכון וטוב לשני, השאלה שצריכה להשאל אם ההורים נפרדו כידידים/נפרדו מתוך איבה, במקרה הראשון לילדים המצב החדש "קל יותר", אומנם.. הם מטלטלים בין שני בתים, אך עד מהרה הם לומדים את המציאות החדשה, ואם נזין אותם נכון, הם ילמדו טוב יותר מרוב המבוגרים, הם ימצאו שני הורים שמחים יותר, רגועים יותר, קשובים יותר, מבלים איתם כול אחד בנפרד הרבה יותר, ויותר טוב............ במקרה השני שלצערי קורה לרוב..........בני הזוג מנהלים קרבות השמצות הדדיים, כאן הילדים ירצו/לא ירצו, הם כמו חיילים בשדה קטל,הם מרותקים לדינמיקה המסוכסכת של המשפחה, וזה כמובן בא על חשבון הצלחה בתחומים אחרים............ אין תשובות נכונות למצבים קבועים,אנו צריכים להיות ערניים ללמוד את המתרחש, לפתח תגובות, לתרגם את הדברים לילדים, לשגות, לא לפחד לשגות ולתקן את השגיאות. אנו צריכים להיות מוכנים שנמצא פיתרון למצב מסויים, ומיד תצוץ בעיה חדשה, תלוי גם בגילם של הילדים, לתת להם לשאול שאלות, לא להתחמק ממתן תשובות אמיתיות.לא ליצור אשליה של שמחה, ולא של דיכאון, הדברות טובה עם ההורה המשומרן מקילה על המציאות החדשה, חשוב להסביר זאת לצד השני, טובת טובת הילדים, צריכה לעמוד לנגד עיננו בראשונה, איפוא שאפשר להתגמש, לבוא לקראת, לעזור, להקל, הרי לשני בני- הזוג יש מטרה אחת! טובת הילדים, אושרם, בריאותם, הצלחתם. ולשאלה איך להתמודד עם הלבד? לבד זה מצב יחסי, אפשר להיות המון רב של אנשים ולחוש בודד, לא צריך לפחד מהלבד,אנו לא בעיה שזקוקה לפיתרון, אנו לא בהמתנה, אנו יכולים לעשות לעצמנו, ברגע שנהיה שלמים מאושרים יותר, אנו מקרינים זאת על הסביבה, ואז?............... השמים הם הגבול. לקחת את הזמן, צעד, צעד. בכדי לרומם את החיים, ראשית החשיבה על החיים, מה אנו רוצים להשיג? לאן פנינו מועדות מכאן ועכשיו?מה אנו רוצים שיהיה לנו? הרי אי- אפשר לחשוב על הכול בבת אחת, צעד, צעד, אין במה להאיץ, לחיים יש קצב משלהם, אי אפשר לרןץ........... צריך לתת לנפש לעבד את הפירוד, ישנם כאלו שיוצאים החוצה, ורוצים לטרוף את כול העולם, יוצאים המון, שותים, מחפשים בכול יום פירורי אהבה במקום אחר....מחפשים בכול יום חום תשומת לב, ואז מה קורה? נופלים שבוזים............ סיבה אחת יש לדבר, לא נתנו לעצמם את הזמן, את העיבוד של הכאב על המציאות החדשה, לא ישבו לנתח "מה בעצם היה שם"?...... לא צריך לחפור ולחפור מידי בנפש, אך לקחת קצת, הפסקה מהחיים, להבין מה היה חלקנו גם!..... איך נגיע לקשר חדש, אם לא הבנו מה היה שם? עם הזמן, אנו מקבלים תובנות אחרות, מה שהיה חשוב ובעל יעבור בקשר הקודם,מתרכך מתגמש קצת, לא בכדי לרצות, לא בכדי לא להיות לבד, אנו לא מבטלים את עצמנו/רצונותינו, הרי למען כך התגרשנו לא?.............אך אנו מבינים שמה שהיה חשוב פעם, עקרונות אפשר לקרוא לכך, מוכרים את רובם, אין ארובה לכך, שקשר חדש לא יכשל, אומנם אנו בוגרים יותר, מבינים יותר, מוותרים יותר, סולחים יותר, אך אנו רוצים גם משהו אחר, משהו שונה, ואם הבן- אדם הנכון העומד מולנו, הוא האיש/האישה שאותם אנו רוצים, אנו נעשה הכול כדי שיצליח, כול קשר הוא עוד פרק למידה מחדש, כול אדם שונה במהותו, בדרך התנהגותו.
)) לגבי הדברים שכתבת-נותנת למומחים בפורום להעניק לך תשובות מלאות ומשביעות רצון.
