עברית קשה שפה
או העברית, השפה בה נכתב ספר התנ"ך, השפה היהודית שנשכחה והוחייתה בנס, וכעט השפה הארצישראלית שעוברת כמה שינויים. אין זה סוד שהשפה במהותה מהווה שני דברים , שאולי הם אחד . הראשון הוא הבנת העולם הסובב אותנו. והשני הוא כלי משוכלל להעברת אינפורמציה . בשפת האסקימואים יש כ100 מילים שמתארות שלג על כל סוגיו . כך שתפיסת עולמם מכילה מספר רב של סוגי שלגים , כשאצלנו קיים אחד בלבד והוא "שלג"
השפה מתפתחת ומתעצבת לפי הצרכים של הדוברים בה על פני עידנים ותרביות. וגם העברית שלנו, עברית מודרנית, שהיא בחיתוליה ממשיכה להתעצב ולשנות את צורתה . עם זאת , היום אנו במצב של הידרדרות השפה . או שמא? הדילול השפתי מורגש כל יום , ובני נוער ולא מעט מבוגרים , מקטינים את אוצר המילים שלהם ובכך מקטינים את היכלות שלהם להבין את העולם על גוונו השונים . כמובן שנוצרות מילים חדשות , והסלנג הופך לשפת היומיום (ד.א המדרג הוא: סלנג -> לשון דיבור -> שפה מליצית) שממלא את מקומם של חלק מהמילים . והשאלה שלי היא האם אנו צרכים לשמר את העברית הצחה? לשמור על החוקיות שלה ולשמר את הגוונים השונים בה . או שאנו צרכים , מה שנקרא בשפה היום , לזרום .. להגיד שזהו תהליך טבעי של התעצבות השפה ואלי אנחנו באמת לא צרכים מילים כמו לבלר ואיוושה ושאר מילים . (איני מתכוון למילים כמו כרוכית ונימנומית שהומצאו מטעם האקדמיה(<-לא קצת מוזר?) העברית)
או העברית, השפה בה נכתב ספר התנ"ך, השפה היהודית שנשכחה והוחייתה בנס, וכעט השפה הארצישראלית שעוברת כמה שינויים. אין זה סוד שהשפה במהותה מהווה שני דברים , שאולי הם אחד . הראשון הוא הבנת העולם הסובב אותנו. והשני הוא כלי משוכלל להעברת אינפורמציה . בשפת האסקימואים יש כ100 מילים שמתארות שלג על כל סוגיו . כך שתפיסת עולמם מכילה מספר רב של סוגי שלגים , כשאצלנו קיים אחד בלבד והוא "שלג"
