עבור שיינדי
שיינדי יקרה!!! ראשית. אני רוצה מאד להודות לך על האכפתיות. שנית, אני מאד רוצה להצטרף לחברי הפורום רק שלא יודעת איך. שלישית, אני קצת חדשה בתחום, אז מה זה אי סי קיו, או מה שלא כתבת שם. אם את מתכוונת לאי מייל אז בשמחה! רביעית, האם בצ`ט את מכנה את עצמך שיין? אם כן, אז כבר דברנו. ועכשיו לענין: את כותבת בהמון אמונה ובטחון ואני מעריצה אותך על כך. לא שאני לא מאמינה חלילה, רק את האמון ב``בשרט`` קצת איבדתי. (לפי השם שלך את בוודאי תביני את המושג...) מה שאני מחפשת מאד נדיר במחוזותינו. וכמובן שאני לא יכולה לאמר לשדכנים את האמת, כי אז אני שורפת אותי לגמרי. אני צריכה להשאיר לעצמי את כל האופציות פתוחות. מב שכתבת לגבי בנות חסידיות הוא מאד נכון. הבנות הללו מאושרות והן לא מרגישות שחסר להן משהוא, כי פשוט הן לא מכירות משהוא אחר. וזה לא רע. זו חממה מגינה. אבל בחורה אינטיליגנטית, רחבת אופקים, שקוראת ויודעת שיכול להיות גם אחרת, יכולה לגשת לכך בשתי גישות: 1. להסתפק במה שיש ואפילו לשמוח עם זה. היא חושבת שדברים כאלה אינם שייכים לה. או שהם אסורים, או שפשוט ששיכים לכוכב אחר, כוכב בספרים והאגדות אולי... אבל משהיא שרוצה למצות את כל היופי שבעולם ולחוות דברים בצורה יותר רומנטית וסוחפת - תקועה. ואל תדקלמי לי שאהבה היא דבר נבנה. בודאי שזה נכון. אך לדעתי היא צריכה להיות קיימת בתחילה ולהתעצם עם השנים. אני יכולה לפרט יותר, אבל אני חושבת שהבנת את הנקודה. תודה לך - המבולבלת. נ.ב. יש לי הרגשה שגם מאחורייך מסתתר סיפור כואב. אולי נוכל לעזור אחת לשניה.
שיינדי יקרה!!! ראשית. אני רוצה מאד להודות לך על האכפתיות. שנית, אני מאד רוצה להצטרף לחברי הפורום רק שלא יודעת איך. שלישית, אני קצת חדשה בתחום, אז מה זה אי סי קיו, או מה שלא כתבת שם. אם את מתכוונת לאי מייל אז בשמחה! רביעית, האם בצ`ט את מכנה את עצמך שיין? אם כן, אז כבר דברנו. ועכשיו לענין: את כותבת בהמון אמונה ובטחון ואני מעריצה אותך על כך. לא שאני לא מאמינה חלילה, רק את האמון ב``בשרט`` קצת איבדתי. (לפי השם שלך את בוודאי תביני את המושג...) מה שאני מחפשת מאד נדיר במחוזותינו. וכמובן שאני לא יכולה לאמר לשדכנים את האמת, כי אז אני שורפת אותי לגמרי. אני צריכה להשאיר לעצמי את כל האופציות פתוחות. מב שכתבת לגבי בנות חסידיות הוא מאד נכון. הבנות הללו מאושרות והן לא מרגישות שחסר להן משהוא, כי פשוט הן לא מכירות משהוא אחר. וזה לא רע. זו חממה מגינה. אבל בחורה אינטיליגנטית, רחבת אופקים, שקוראת ויודעת שיכול להיות גם אחרת, יכולה לגשת לכך בשתי גישות: 1. להסתפק במה שיש ואפילו לשמוח עם זה. היא חושבת שדברים כאלה אינם שייכים לה. או שהם אסורים, או שפשוט ששיכים לכוכב אחר, כוכב בספרים והאגדות אולי... אבל משהיא שרוצה למצות את כל היופי שבעולם ולחוות דברים בצורה יותר רומנטית וסוחפת - תקועה. ואל תדקלמי לי שאהבה היא דבר נבנה. בודאי שזה נכון. אך לדעתי היא צריכה להיות קיימת בתחילה ולהתעצם עם השנים. אני יכולה לפרט יותר, אבל אני חושבת שהבנת את הנקודה. תודה לך - המבולבלת. נ.ב. יש לי הרגשה שגם מאחורייך מסתתר סיפור כואב. אולי נוכל לעזור אחת לשניה.