עבודה עם רשמים
אם יש דבר מה שאני יכול לקרוא לו פרקטיקה הרי זו עבודה עם רשמים.
רושם יכול להיות חיצוני או פנימי:
פרח, בן אדם, שמיים, ריח, רוח, צליל, מגע, מחשבה, רגש ותחושה.
אנו מוקפים ברשמים, הדבר היחיד שאנו יכולים לעשות הוא להיות נוכחים – לשים לב לרשמים ולבחור ברשמים שסובבים אותנו.
בדרך כלל האדם מנותק לגמרי מהרשמים.
לא משנה היכן הוא נמצא, במשרד, בבית, בטבע, הוא כל הזמן עסוק בהזדהות ובדמיון, כך הוא מנתק לגמרי את עצמו מהרשמים.
הוא כל כך שקוע בשינה שהוא אפילו לא שם לב לדמיונות ולהזדהויות שלו.
אם ברצוננו להתחיל לעבוד עם רשמים עלינו תחילה לשים לב אליהם!
לשים לב למראות, לריחות, לצלילים ולמגע.
באותו הזמן שאנו מודעים לכל אלה אנו יכולים לנסות לשים לב גם אל הרשמים הפנימיים שלנו:
המחשבות שלנו, הרגשות, התחושות!
פעולה זו נקראת חלוקת תשומת לב.
בזמן שאנו מחלקים תשומת לב, ומודעים לרשמים חיצוניים ורשמים פנימיים, יש עוד דבר מה חשוב שאנו יכולים וצריכים לעשות.
תשומת לב לעצמנו, קשה להסביר זאת במילים, אך זו מין ״הרגשה״ שאני כאן נוכח קיים ומחלק תשומת לב.
כמובן ש״בתרגול״ עצמו אנו נעשה רק את מה שאנו יכולים לעשות ברגע.
זאת אומרת שאם הצלחנו לשים לב רק לרשמים חיצוניים ולא הצלחנו לחלק את תשומת הלב, זה בסדר, המאמץ והניסיון כאן מאוד חשובים.
חשוב לזכור, שאם אתמול הצלחתי להיות נוכח, זה לא אומר שהיום אני בטח גם אצליח, זה לא עובד כך, חסכו מכם את ההלקאה העצמית.
העבודה הזו צריכה להיעשות בחיים עצמם, אנו לא צריכים להקציב לנו איזו פינה וזמן מסוים כמו במדיטציה, ההפך, טוב יהיה אם ננסה ליישם את העבודה בכל מקום ובכל זמן.
בהתחלה הבחנתי בכך, שכאשר אני מנסה לשים לב לרשמים, מהר מאוד המאמץ נפסק ואני שוקע לתוך שינה ודמיון.
לכן יש צורך אחרי ניסיון של 10 שניות, להעביר את תשומת ליבנו לרושם אחר.
אם יש דבר מה שאני יכול לקרוא לו פרקטיקה הרי זו עבודה עם רשמים.
רושם יכול להיות חיצוני או פנימי:
פרח, בן אדם, שמיים, ריח, רוח, צליל, מגע, מחשבה, רגש ותחושה.
אנו מוקפים ברשמים, הדבר היחיד שאנו יכולים לעשות הוא להיות נוכחים – לשים לב לרשמים ולבחור ברשמים שסובבים אותנו.
בדרך כלל האדם מנותק לגמרי מהרשמים.
לא משנה היכן הוא נמצא, במשרד, בבית, בטבע, הוא כל הזמן עסוק בהזדהות ובדמיון, כך הוא מנתק לגמרי את עצמו מהרשמים.
הוא כל כך שקוע בשינה שהוא אפילו לא שם לב לדמיונות ולהזדהויות שלו.
אם ברצוננו להתחיל לעבוד עם רשמים עלינו תחילה לשים לב אליהם!
לשים לב למראות, לריחות, לצלילים ולמגע.
באותו הזמן שאנו מודעים לכל אלה אנו יכולים לנסות לשים לב גם אל הרשמים הפנימיים שלנו:
המחשבות שלנו, הרגשות, התחושות!
פעולה זו נקראת חלוקת תשומת לב.
בזמן שאנו מחלקים תשומת לב, ומודעים לרשמים חיצוניים ורשמים פנימיים, יש עוד דבר מה חשוב שאנו יכולים וצריכים לעשות.
תשומת לב לעצמנו, קשה להסביר זאת במילים, אך זו מין ״הרגשה״ שאני כאן נוכח קיים ומחלק תשומת לב.
כמובן ש״בתרגול״ עצמו אנו נעשה רק את מה שאנו יכולים לעשות ברגע.
זאת אומרת שאם הצלחנו לשים לב רק לרשמים חיצוניים ולא הצלחנו לחלק את תשומת הלב, זה בסדר, המאמץ והניסיון כאן מאוד חשובים.
חשוב לזכור, שאם אתמול הצלחתי להיות נוכח, זה לא אומר שהיום אני בטח גם אצליח, זה לא עובד כך, חסכו מכם את ההלקאה העצמית.
העבודה הזו צריכה להיעשות בחיים עצמם, אנו לא צריכים להקציב לנו איזו פינה וזמן מסוים כמו במדיטציה, ההפך, טוב יהיה אם ננסה ליישם את העבודה בכל מקום ובכל זמן.
בהתחלה הבחנתי בכך, שכאשר אני מנסה לשים לב לרשמים, מהר מאוד המאמץ נפסק ואני שוקע לתוך שינה ודמיון.
לכן יש צורך אחרי ניסיון של 10 שניות, להעביר את תשומת ליבנו לרושם אחר.
