עבודה עבודה...

Maldini Girl

New member
עבודה עבודה...

אז כמו שציינתי, אני משוחררת טרייה. כשהשתחררתי עבדתי במקום מסוים ולאחרונה התפטרתי בגלל יחס לא נעים מצד הבוס שלי (שלא כוון אישית כלפיי אבל אני החלטתי שאני לא מוכנה לספוג את זה)
מאז הלכתי לכמה ראיונות עבודה.
בחיים (הקצרים) שלי עבדתי בכמה מקומות, בעיקר בהדרכה- הדרכה של ילדים, עבודה הדרכתית עם בע"ח, גם בצבא הייתי בתפקיד הדרכה, ואם מותר לי להשתחצן, הייתי טובה בכל אלו.
אבל עדיין כשאני הולכת לראיון עבודה, איכשהו אני קצת חוששת שבעבודה שבה יש עבודה מול לקוחות, יעדיפו לא לקחת אותי בגלל המשקל שלי. (ובהתחשב בכך שאני צעירה, שעוד לא למדה שום מקצוע/ תואר, כמו הרבה צעירים, יש סבירות גבוהה שהעבודה שאהיה בה תהיה קשורה בעבודה עם לקוחות.)
מישהי מבינה? עצות איך להעביר את התחושה?
 

nirity1

New member
אל תלכי לחפש עבודה בקסטרו

אבל אני מושכנעת שיש הרבבה מקומות עבודה שישמחו להעסיק אותך
אם את נהנת בתחום העבודה עם ילדים למה את לא הולכת לחפש עבודה בתחום ?
 

Maldini Girl

New member
זו אחת המחשבות

אבל יש לי העדפות קודמות לפני עבודה עם ילדים
(למשל, בכל תחום הבישול שהוא המועדף עליי.)
 

Maldini Girl

New member
אגב, מצאתי עבודה.

עבודה עם ילדים, בין חינוך לחינוך מיוחד (התנדבתי במשך שנה עם ילדים עם תסמונת דאון אז יש לי קצת ניסיון בנושא)
עבודה שנשמעת לי כיפית, מעניינת ומאתגרת.

הבחורה שראיינה אותי ממש התרשמה ממני וגם לא טרחה להסתיר את זה, אמרה שיהיה לה תשובה יום לאחר הראיון, ובסוף התקשרה אליי עוד באותו ערב, אמרתי לה שהיא מאד שימחה אותי (מה שנכון!) ואני מתחילה לעבוד בראשון בנובמבר, אחרי גיחה קצרה לחו"ל לבקר משפחה
 

CRONE

New member
מידות 38-44

אלה המידות הנפוצות ביותר לנשים בארץ.

זה לא מלא מאוד - זה הסטנדרד.
(כלומר - למי שמוכר בגדים - זה הסטנדרד)
 

CRONE

New member
זה סט המידות בקרטון

וזה הקרטון הנפוץ ביותר
יותר מכפול ממידות 30-36
 
זה לא אומר שאישה במידה 44 לא שמנה.

הסטנדרט בישראל זה נשים שמנות פשוט
או מלאות מאד
 

Maldini Girl

New member
את קצת חיה בסרט

את יודעת, יש לי חברה ממש רזה. ממש. כאילו, מאלו שכשהן הולכות עם בקיני רואים להן את הצלעות. אבל היא מידה 42 במכנסיים. (אגב, בחולצות היא לובשת S או XS) למה? כי הגוף שלה לא פרופורציונלי כ"כ, והאגן שלה מאד רחב- יחסית לשאר הגוף שלה.
מה שנקרא במחוזותינו "מבנה גוף ים תיכוני" שבו החלק התחתון והאגן בפרט רחבים יותר.
סתם לצורך השוואה, אני מידה 42-44 ואמנם אף פעם לא שאלתי אותה כמה היא שוקלת (וגם מזמן לא נשקלתי בעצמי) אבל אני מנחשת שאני כ-30 קילו יותר ממנה...
מה שאומר שאין שום קשר בין מידה לבין שמנה או רזה.

עוד דוגמה,
הכרתי פעם בחורה ממש גבווהה, היא הייתה למעלה מ-1.80. היא לא הייתה שמנה, בטח שקלה בסביבות ה-75-83 קילו שזה הגיוני מאד לגובה שלה. אבל היא אמרה לי שבארץ, אם את גבוהה, אוטומטית המידה שלך גדולה יותר. גם כי הגוף שלה רחב קצת יותר- בהתאם לבחורה גבוהה (היא לא נראתה אחת עם גוף רחב בכלל, אבל שוב, בהתחשב בגובה שלה היא רחבה יותר ממישהי בגובה 1.50) וגם כי לטענתה מתחת למידה 40 המכנסיים פשוט קצרצרות, ונראות עליה תמיד כמו מכנסי 3/4, ורק כשהיא לוקחת מכנסיים במידה 42 ומעלה המכנסיים לא הופכות לה ל"מכנסי ברוגז" כשהיא מתיישבת.
 
אלו היוצאים מן הכלל, וכבר ציינתי שהקביעה שלי

לא מתייחסת לנשים מאד גבוהות.
שמתי לב שהמיוחד במשתתפות פה זה שאתן תעשינה הכל ותסובבנה את המציאות בכל דרך אפשרית, רק בשביל להשתכנע ולשכנע ששמן זה נפלא, בריא, יפה, סקסי, ומי שלא בסדר בעצם זה הבחורות הרזות.
אתן תכעסנה על רופאים שיגידו לכן את האמת- שאתן צריכות לרדת במשקל מסיבות בריאותיות- ואתן תחפשו את הפרצות הכי איזוטריות כדי לטעון שבעצם, העולם דפוק ורק אתן בסדר.
אז מי פה חי בסרט?
 

Maldini Girl

New member
יקירה, את חיה בסרט

אם היית קוראת פה קצת יותר, ולא רק את מה שמתאים לך וכיף לך בשביל לרדת עלינו, היית קוראת למשל שכתבתי על עצמי שבעברי היו לי הפרעות אכילה, הרבה שנים, כי שנאתי את עצמי ואת הגוף שלי. הגעתי למצבים שממש פגעתי בעצמי כדי להתאים לאיזשהו מודל יופי שבניתי לעצמי בראש. הדרך בה בחרתי עכשיו היא דרך שבה אני משלימה עם עצמי, לא שונאת את עצמי, יודעת את היתרונות והחסרונות שלי, ושומרת על עצמי מסכנה. לא רואה סיבה לשנוא את עצמי רק כי אני מידה 44, ולא מידה 32 כמו שקיויתי להיות בעבר.

אם רופא יגיד לי שאני לא בריאה ויתן לי סימוכין, למשל- יראה לי שלחץ הדם שלי גבוה, או שהכולסטרול שלי גבוה, אני אאמין לו, ואנסה לשנות. אבל אין לי לא את זה ולא את זה.
לאבא שלי למשל יש כולסטרול גבוה והוא מאד שמן. לאמא שלי, למשל, יש כולסטרול גבוה והיא מאד רזה, אצלך זה עובד במידות, אז בשבילך,אמא שלי מידה 36.
ואני ברוך השם- בריאה.

אין לי שום בעיה עם בחורות רזות, הן לא עשו שומדבר רע. חלקן יפות,חלקן פחות. כמו שחלק מהבנות השמנות יפות וחלקן פחות. אני לא מנסה לסובב את המציאות, ההבדל היחיד ביני לבינך זה שאני מסוגלת לפתיחות מחשבתית מינימאלית (ובאמת שפה צריך רק מינימאלית) כדי להגיד שליופי יש יותר מהגדרה אחת, ויופי בא ביותר ממידה אחת, וביותר מצבע שיער או עיניים אחד. ההגדרה שלי ליופי יכולה לכלול קצת יותר אנשים מההגדרה צרת האופקים שלך.
כל זה, לאחר שבמשך שנים הגדרת היופי שלי הייתה צרה וקטנה והסתכמה ב"בחורות ממש רזות שרואים להן את העצמות בגוף". היום, ההגדרה שלי רחבה קצת יותר, סלחנית קצת יותר, ואכזרית פחות.

אז כן, אולי בעינייך אני עלובת נפש ופתטית, אבל אני חושבת שאני יפה. ואם להיות כנה, אני בטוחה שאם היית רואה אותי היית חושבת כמוני

אם אני שלמה עם עצמי כל יום כשאני מסתכלת במראה? לא בהכרח. אבל בינינו- איזה אישה כן?

שיהיה בהצלחה.
 
אני חושבת שהנקודה האחרונה שלך

לגבי הקבלה העצמית היא החשובה.

פעם שמעתי משפט שאמר שמה שאנחנו שונאים או לא מוכנים לקבל אצל אחרים הן התכונות שאנחנו בעצם לא מקבלים בעצם אצל עצמנו...
 
בטח שאת בריאה בגיל 20


חכי איזה עשר עשרים שנה, גם זה יעבור לך אם תמשיכי להיות שמנה.
 

Maldini Girl

New member
את רואה, זו בדיוק הסיבה שאין טעם להמשיך

בכלל לדבר איתך, הרי את לוקחת את הדבר היחיד שעליו את יכולה להמשיך "לרדת" עלינו ובכנות, לא ברור לי מה את עושה בפורום הזה, כנראה סתם צורך להוציא אגרסיות וארסיות, אבל בכיף, כל אחד ומה שעושה לו את זה.

יש גם אנשים צעירים לא בריאים. בתיכון שלי כמה שנים מעליי הייתה בחורה שבגיל 15-16 שקלה מעל 100 קילו והרופאים המליצו לה על ניתוח קיצור קיבה, היא עשתה- הוא לא עבד. היא אמרה לי שקשה לה כי היא יודעת שהיא לא בריאה אבל היא לא כל כך מצליחה לשנות.
יש גם אנשים צעירים ורזים לא בריאים, כמו חבר ממש טוב שלי שהוא ספורטאי מצטיין וחולה סרטן. נו, בסדר.
כן, אני בת 21 ובריאה ברוך השם. בגופי ובנפשי.
אם בהמשך השנים אראה שאני לא בריאה ואחליט שאני רוצה להמשיך לחיות- אני בהחלט אדאג לשנות את זה. בין ו אם בדיאטה, או ספורט. אגב, אני עושה ספורט 5 ימים בשבוע. אני פשוט גם מאד נהנית מאוכל :)

אני מאחלת לך להיות מאושרת כמו שאני בתקופה האחרונה ,
אם היית כזו אני בטוחה שלא היית מרגישה צורך להיות פה ולרדת על כולנו.
ובנימה זו הפסקתי להגיב לך, כי באמת שעוברת עליי שבת נחמדה.
 
ואת יודעת מה שוש'קה?

גם מעשנים סובלים מבעיות בריאות, ומסתבר שגם אחרי שהם נגמלים ושומרים על עצמם ולא חוזרים להרגל אפילו במשך שנים - תוחלת החיים שלהם קצרה יותר מאשר של אנשים שלא עישנו מעולם.

אז הנה את רואה - גם את לא מושלמת, ועובדה שגם לך לקח המון שנים להגמל מעישון...
 
למעלה