עדי..
כפי שכתבתי, השאלות אם תצטרכי לעבור מבחן רישוי והאם את המבחן הבסיסי או המתקדם, הן שאלות למועצת ההסמכה וככל שתקדימי לפנות אליהם כן ייטב, אם במקרה יש ניירת שאת צריכה להביא מהארץ, או פשוט כדי להתחיל את המשא ומתן (שאני מקווה מאוד שהם אולי יאפשרו). כאשר תשמעי מהם איזה מבחן את צריכה לעבור, אפשר יהיה לדבר על התכנים במבחן, אבל קודם כל - תצרי איתם קשר.
בנוגע לסיכויים למצוא עבודה... וול...
מצד אחד, שפה מבטא ותרבות אחרת היא חסרון ומצד שני יתרון. לגבי עצמי אני חושבת שהסיבה המרכזית שמצאתי עבודה היתה השפות שלי והמבטא והתרבות האחרת, כי העבודה שלי היא באזור שבו זה יתרון ולא חיסרון. בנוסף, בעיר שהיא כל כך רב תרבותית כמו ניו יורק, בלהיות זר במקצוע שלנו יש אספקטים מסויימים של יתרון, שכן זה מאפדר להבין חוויות של רב תרבותיות וזרות באופנים אחרים באופן מהותי מאשר אמריקאי יבין אותם לעולם. באופן אישי, אני יכולה להגיד שאעדיף ללכת למטפל מהגר (גם אם לא ישראלי) על פני מטפל אמריקאי, שכן חווית ההגירה, השונות והזרות הן חוויות מרכזיות בהוויה שלי כאן. כמובן שמגוון הדעות כמגוון האנשים..
בנוגע למגוון מקומותה העבודה - הוא למעשה גדול יורת מאשר בארץ, באספקט הטיפולי פרופר, שכן טיפול נפשי מכוסה (נכון לעכשיו, יש שינויים באופק) על ידי חברות הביטוח, ועל כן יש הרבה מרפאות לבריאות הנפש ובהן יש עבודה.
יחד עם זאת, השוק הוא קשה ותחרותי, יש הרבה קיצוצים וזה הרבה שאלה של מזל, ושיווק עצמי, וקשרים, ומוטיבאציה ועוד ועוד. בוסטון צודק במה שהוא אומר (הערות ספציפיות אכתוב בקישור להודעה שלו). הגירה היא דבר קשה ובומובנים מסויימים, זה אומר להתחיל מחדש. אני מצטערת על המסר הקשה, אבל זה צעד עצום, שיהיה כרוך בויתורים, בעבודה קשה, סביר להניח שבירידה בסטטוס שלך וכנראה שגם בהכנסה וייתכן מאוד שאכן יקח כמה שנים כדי להתמקם. ייתכן גם שתמצאי את עצמך מיד כאשר תגיעי.. אלוהים גדול..
כפי שכתבתי, השאלות אם תצטרכי לעבור מבחן רישוי והאם את המבחן הבסיסי או המתקדם, הן שאלות למועצת ההסמכה וככל שתקדימי לפנות אליהם כן ייטב, אם במקרה יש ניירת שאת צריכה להביא מהארץ, או פשוט כדי להתחיל את המשא ומתן (שאני מקווה מאוד שהם אולי יאפשרו). כאשר תשמעי מהם איזה מבחן את צריכה לעבור, אפשר יהיה לדבר על התכנים במבחן, אבל קודם כל - תצרי איתם קשר.
בנוגע לסיכויים למצוא עבודה... וול...
מצד אחד, שפה מבטא ותרבות אחרת היא חסרון ומצד שני יתרון. לגבי עצמי אני חושבת שהסיבה המרכזית שמצאתי עבודה היתה השפות שלי והמבטא והתרבות האחרת, כי העבודה שלי היא באזור שבו זה יתרון ולא חיסרון. בנוסף, בעיר שהיא כל כך רב תרבותית כמו ניו יורק, בלהיות זר במקצוע שלנו יש אספקטים מסויימים של יתרון, שכן זה מאפדר להבין חוויות של רב תרבותיות וזרות באופנים אחרים באופן מהותי מאשר אמריקאי יבין אותם לעולם. באופן אישי, אני יכולה להגיד שאעדיף ללכת למטפל מהגר (גם אם לא ישראלי) על פני מטפל אמריקאי, שכן חווית ההגירה, השונות והזרות הן חוויות מרכזיות בהוויה שלי כאן. כמובן שמגוון הדעות כמגוון האנשים..
בנוגע למגוון מקומותה העבודה - הוא למעשה גדול יורת מאשר בארץ, באספקט הטיפולי פרופר, שכן טיפול נפשי מכוסה (נכון לעכשיו, יש שינויים באופק) על ידי חברות הביטוח, ועל כן יש הרבה מרפאות לבריאות הנפש ובהן יש עבודה.
יחד עם זאת, השוק הוא קשה ותחרותי, יש הרבה קיצוצים וזה הרבה שאלה של מזל, ושיווק עצמי, וקשרים, ומוטיבאציה ועוד ועוד. בוסטון צודק במה שהוא אומר (הערות ספציפיות אכתוב בקישור להודעה שלו). הגירה היא דבר קשה ובומובנים מסויימים, זה אומר להתחיל מחדש. אני מצטערת על המסר הקשה, אבל זה צעד עצום, שיהיה כרוך בויתורים, בעבודה קשה, סביר להניח שבירידה בסטטוס שלך וכנראה שגם בהכנסה וייתכן מאוד שאכן יקח כמה שנים כדי להתמקם. ייתכן גם שתמצאי את עצמך מיד כאשר תגיעי.. אלוהים גדול..