עבודה בשבת

[בקעת הירח]

עבודה בשבת

איך מלצרים דתיים מגישים מנות בשבתות בר מצוה? איך אחיות חרדיות עובדות בבתי חולים? איך גבאי בית כנסת עושים את מלאכתם בשבת? כמובן בלי לחלל שבת, ועל כל זה הם מקבלים כסף בשביל זה, הייתכן שזה בעצם נקרא לעבוד בשבת?

 

[אופירA]

מותר לעבוד בשבת...

בסוג העבודות האלה. הבעיה היא כדבריך, שכר שבת. ובכן, הפיתרון הוא להבליע את שכר השבת בשכר ימי החול, כלומר האחיות לא עובדות רק בשבת, אלא במשך החודש בימי החול, ומקבלות משכורת חודשית - ולא שכר שבת ספציפי. כנ"ל המלצרים, וגבאי ביה"כ. גם כאשר העבודה נדרשת רק בשבת, יש פתרונות, כגון לעשות חלק מהעבודה לפני כניסת השבת, ולקבל שכר על הכל ביחד, באופן ששכר השבת מובלע בתוכו.

 

[דניאל בן אליעזר]

אני לא חושב שהוא התכוון לשכר שבת

אלא התבלבל בין איסור מלאכה בשבת לבין המשמעות המקובלת בימינו של המילה "עבודה"...

 

[דניאל בן אליעזר]

תראה

אין איסור לעבוד בשבת, יש איסור לעשות מלאכה בשבת.. ומלאכה זה בעצם 39 מלאכות שונות שהן פעולות מעין-פיזיקליות מכאניות (מוגדרות על פי צורת פעולה מסויימת) בלי קשר למה נחשב עבודה.. אז כל מה שלא מלאכה (ולא אסרו חכמים מסיבות כאלה ואחרות) מותר לעשות בשבת גם אם זה נחשב פרנסה כזו או אחרת. לגבי עבודה בבית חולים גם אם יש בזה מלאכה יש היתר מצד הצלת נפשות (מה שנקרא פיקוח נפש) ולגבי לקבל כסף - יש איסור נוסף (ולא קשור) של חז"ל ליהנות משכר שבת במקרים מסויימים - אבל אני מניח שזה לא שייך לשאלה.. מי שעושה מלאכה בשבת נחשב מחלל שבת בלי קשר למה הוא מקבל בתמורה..

 

[בקעת הירח]

לא התבלבלתי, ואופירה ענתה פחות או יותר

כל מה שצורם לי זה שמקבלים שכר על עבודה בשבת וניהנים מממנו, ולא משנה אם מובלע או לא, אין כאן פיקוח נפש אם אחות עובדת בשבת והיא מקבלת על זה עוד שכר גבוה יותר בגלל השבת, אם היתה עובדת שישה ימים היתה מקבלת 5,000 נניח אבל בגלל שזה שבעה ימים אז זה 6,500, זה כל העניין, תוספת שכר שבת במשכורת.

 

[אופירA]

אתה צודק - ולא צודק

מצד אחד - אתה צודק, כי אתה אומר: המצב הטהור הוא, שאם אתה חייב לעבוד בשבת, אז לפחות אל תיהנה משכר שבת, ובוודאי שלא משכר שבת גבוה יותר. תעבוד בשבת בלית ברירה, ולא כדי ליהנות משכר שבת. ובאותה מידה תטען בצדק: אם אדם עוסק בחסד, אל לו לקבל שכר על התעסקותו, אחרת אין כאן חסד לשם שמיים בצורתו הטהורה, אלא חסד לשם רווחים מהחסד... קשה לנו להעריך אדם העובד בארגון חסד תמורת משכורת. אנו מעריכים את מי שמקדיש את נשמתו, ביתו ואיכות חייו לחסד, עד כדי שחובל קשות בבריאותו כדי לעזור לאנשים... (שהרי ידוע שאנשים הזקוקים לחסד מתנהגים מטבע הדברים כטובע בים המטביע את מי שבא להצילו...) אבל הגישה הזו מתאימה למלאכים. ליצורים שאין להם כלל צרכים אנושיים ויצרים אנושיים... והתורה - לא להם ניתנה, אלא לבשר ודם! וטבעו של בשר ודם - שקודם לכל הוא מוכרח לחיות את הבשר ודם. ותורת האמת לא מתעלמת מכך, אלא להיפך - דורשת שהחיונה לנפש תהיה קודם למצוות (מלבד לייהרג ובל יעבור). שהמלחמה ביצר תהיה ע"י שנותנים לו את הדורון המגיע לו קודם למלחמה! מכירים בזכויותיו של היצר. שהרי אם כדבריך, אף אחות ורופא לא יסכימו לעבוד בשבת. ממילא מצבת האחיות והרופאים תהיה חסרה עוד יותר ממה שהיא היום, וזה פיקוח נפש ברור!!! כך שמניעת פיקוח נפש מראש מצדיקה בהחלט את עבודת האחות בשבת, גם אם כדי לעודד אותה לכך היא תקבל שכר יותר גבוה. אין להלכה כל בעיה עם כך, כי כך ייעשו הדברים, ואחרת - הם לא ייעשו! אם מלצרים יסרבו לעבוד בשבת, ייגרע עונג שבת ללא צורך ואין כל עניין בכך. יש עניין שיהודי יקיים את שמחותיו ברחבות, ולא יצטרך להצטער כאשר השמחה שלו נופלת על השבת! ולשם העניין הזה צריך שהמלצר יסכים לעבוד בשבת (הוא הרי אינו מחלל כלל את השבת!), וצריך לעשות מה שצריך כדי שכדאי יהיה לו לעבוד בשבת. אין לדרוש ממנו להתנדב בחינם עבור שמחה שאינה שלו. וכן כל מעשי החסד - אם אפשר לעשותם בתשלום עדיף, כי כך יהיו הרבה עוסקים בחסד. עדיף שיעסוק אדם בחסד גם אם לא באופן המושלם והטהור כל כולו לשם שמים, אלא חלקו לשם שמים וחלקו למילוי הצורך להתפרנס ולהשתכר, מאשר שלא יעסוק בכלל בחסד, ויהיו עניי הארץ אומללים... לפי תפיסה זו אפילו מי שמחזיק מכולת (ועושה ממנה קופה יפה) עושה חסד עם יהודים, משום שתאר לעצמך שאף אחד לא היה רוצה לעבוד בעבודה השחורה של מכולת... כיצד היינו מביאים לחם לפי הטף גם אם באמתחתנו כסף מספיק? ובוודאי מי שעושה מבצעי הנחה במכולת (אפילו שהוא עושה את זה כי כדאי לו למשוך כך יותר קונים). לכן מה שצורם לך מובן, אבל יסוד המחשבה הזו להסתכל על הדברים עקום הוא בעצת היצר, שרוצה להדיח את החברה האנושית שלא יעשו חסד, ולא יטפלו בחולים, ולא יקיימו שמחות, ולכן הוא מתלבש בשטיימל גדול ואומר לנו: זו צביעות, לא חסד ולא פיקוח נפש! זו עשיית התורה כקרדום לחפור בו! זה לא יהודי להתנהג כך... והאמת היא ההיפך הגמור - זה מאוד יהודי להתנהג כך. אסור ליהודי להיות "בעל חסד" מעבר לדרגתו, אלא בעל חסד במסגרת דרגתו, כשקודם לכן הוא מבטיח את פרנסתו ובטחונו הכלכלי (כדי שלא יוכל היצר להדיחו מלעשות חסד, בתואנות שהוא צריך להתעסק בפרנסתו).

 

[דניאל בן אליעזר]

אני לא מבין מה מפריע לך שאנשים עובדים בשבת

בדברים שאין בהם שום איסור הלכתי - ועוד מקבלים על זה כסף? למה אנשים צריכים לעבוד בחינם? שוב - אין בעיה (מעיקר הדין) לעבוד בשבת (אולי יש בעיה לטרוח יותר מדי לפי דעות מסויימות), האיסור העיקרי הוא על מלאכות.

 

[HOT4Umichael]

לא הבנתי בדיוק...

מה הכוונה של "אין איסור לעבוד בשבת" ??? מה ההדבל בין עבודה למלאכה... אם זה כך אז כל אחד יכול לעבוד ולקבל שכר... אלא אם כן יש לך איזשהי דרך להסביר לי מה ההבדל בין מלאכה לעבודה ואז זה יהיה לי יותר מובן... :/ שבוע טוב.. נ.ב- חדשה פה

 

[דניאל בן אליעזר]

אוקיי

א. מה שאמרתי שאין איסור לעבוד בשבת לא מדוייק אבל אמרתי את זה כך כדי להסביר את ההבל בין עבודה למלאכה, ואסביר בהמשך. ב. איסור שבת הוא בעצם 39 איסורים נפרדים לא קשורים זה בזה (כאילו היו ממש 39 מצוות לא תעשה נפרדות) שכל אחד מהם היא איסור לעשות מלאכה ספציפית - כאשר כל מלאכה מוגדרת על ידי הגדרות פסאודו-מכאניות או פסאודו-פיזיקליות (כך שאין רלוונטיות למאמץ או לטיב העבודה כלומר אם בהתנדבות או בשכר.. העיקר שלא עושים את הפעולה האסורה) - כאשר לכל מלאכה יש גם תולדות (שהן פעולות הדומות לה) אבל נדגים כמה אבות מלאכות (אבות זה המלאכות הראשיות, בניגוד לתולדות) מלאכת בורר - הוצאת פסולת מתוך אוכל... כלומר יש מצב של תערובת בין שני חומרים או דברים ואתה מוציא את מה שאתה לא רוצה ומשאיר את מה שאתה כן רוצה - זה נקרא מלאכת בורר (ולא משנה כמויות וטרחה) מלאכת כותב - כשכותבים לפחות שתי אותיות (במקרים מסויימים גם אות אחת, ואכמ"ל) מלאכת מבעיר - כשעושים כל פעולה שמגדילה אש או גורמת לאש (אש = ככל הנראה מצב של חומר כימי המתחמם בצורה שהוא פולט אור ויש בזה הרבה חילוקים בין הפוסקים איזו תאורה בזמן הזה נחשבת לאש מן התורה) אגב יצירת ניצוץ משני אבנים לא ממש נחשבת הבערה כי זה בכלל לא מתקיים (אבל זה אסור מדרבנן) ג. קיצור, ראינו כמה דוגמאות שמטרתן להסביר שמלאכה זו פעולה מסויימת - אין כאן קשר ללקחת תפקיד או לטרוח או לקבל כסף ... זה איסור על לעשות פעולה. ד. אמנם יש גם מצוות שבתון בשבת ויש כאלה שפירשו (רמב"ן למשל) שיש איסור מן התורה גם לטרוח הרבה בשבת... ויש גם גזרות של חכמים לא לעשות דברים הדומים מלאכה או דברים שיש בהם משום בזיון קדושת השבת, הגם שאין בהם מלאכה... בין היתר אסרו ליטול שכר שבת במקום שאינו מקום מצווה... כמו מלצר למשל.. אמנם במלצר אין מלאכה אסורה ואין שום בעיה להגיש אוכל בשבת, אבל אסרו ליטול בזה שכר - מסיבות של פגיעה בקדושת השבת ואולי מתוך רצון שיהודים לא יעסיקו יהודים אחרים לצרכי שבת מותרים... ולכן יש כל מיני שיטות לשלם שכר עבור שבת (בהבלעה וכו', ואכמ"ל). ה. אבל כל העניין של איסור שבת מעיקר הדין זה איסורי הפעולות וגזרות חכמים - המילה עבודה אין לה משמעות הלכתית בעניין הזה (באופן עקרוני, מעיקר הדין).. אלא יש איסורי מלאכה (ושוב - גזירות חכמים שמונעות טרחה רבה בשבת) ו. כמובן יש גם כמה מצוות שדוחות איסורי שבת כמו פיקוח נפש, דין רודף (הצלת אדם שרודפים אחריו להורגו או לאונסו), ברית מילה, עבודת הקרבנות בבית המקדש לגבי קרבנות שיש להם זמן קבוע ליום אחד מסויים, וקידוש החודש (בזמן שהיו מקדשים את החודש על פי ראיית מולד הלבנה העדים היו רשאים לחלל שבת כדי להגיע לבית הדין).. אז במצוות אלה בתנאים מסויימים גם עוברים על איסורי שבת בלי קשר לאם הן בעבודה או לא בעבודה (בשכר או בהתנדבות) ז. אז בכל עבודה שיש בה מצוות עשה שדוחות/מתירות שבת (מוהל, רופא, חייל - כמובן לצורך) או שאין בה חילול שבת בכלל (כמו מלצר, בלן במקווה, בייבייסיטר) אין בעיה לעבוד בשבת, רק לגבי בייביסיטר או מלצר בגלל שאין בזה מצווה אסור ליטול שכר שבת וזה כאמור הדיון לעיל (שיש מקלים ליטול שכר שבת במקום מצווה כמו בלן וכו', וצריך לשאול פוסקים אולי יש מקום להתיר גם במלצר לסעודת מצווה של רבים שהרי צרכי רבים הם כעין מצווה ואינני פוסק ולכן יש לשאול בהקשר לזה) שבוע טוב

 

[אופירA]

שבוע טוב ומבורך

כפי שהוסבר בתשובה הקודמת, איסורי הפעולות הנחשבות מלאכות ולכן חילול שבת - מסתעפים מ-39 אבות מלאכה בסיסיים שהם הגדרת מלאכה, והם מתארים פעולות של יצירה ושל מלאכת מחשבת - שהן האסורות מדאורייתא. על בסיס אותם 39 אבות נאסרות כל הפעולות המקבילות לפעולות אלו (למשל, על איסור סחיטת ענבים בגת מתבססים כל איסורי הסחיטה, לרבות סחיטת הסמרטוט מהנוזל שנספג בו...), וכן נבנים גם איסורי וגדרות חז"ל לאיסורים הללו, שחז"ל גזרו גם את הפעולות שמביאות בהכרח לפעולות האסורות, אף שהפעולות הללו במקורן לא נאסרו (למשל אסור לקרוא לאור הנר, שמא יטה את הנר..., אסור לשחות בנהר, שמא יבוא לידי סחיטה ולטלטול המים וכו'). לעומת זאת, עבודה כגון לגרור ספסלים מדירה לדירה, או לסחוב ארגזי מזון מהקייטרינג לקומה הרביעית, שזו עבודת סבלות לא קלה כלל - מותרת לחלוטין אם היא נצרכת לשבת. ואם אינה נצרכת אסורה רק מפני שאסור לטרוח בשבת, ולא מפני שפעולה זו אסורה. כך שאם אדם יש לו תחביב לסחוב ספסלים מהכא להתם, ומכך בא לו עונג עצום משום מה, אז מותר לו לעשות זאת גם אם אינו מוכרח לעשות זאת... ובתנאי שלא יגרור אותם על החול ויעשה חריץ בקרקע - שזו מלאכה אסורה. ואם שכרו אותו לעשות זאת בשבת שלא לצורך השבת - כגון עבור אירוע שיתקיים במוצ"ש, או עבור חילול שבת - אז הגם שאין בעבודה זו עצמה חילול שבת, אסור לו לעשותה ולקבל שכר בעבורה אפילו באופן המותר לקבל שכר - כיוון שעבודה זו אינה לצורך השבת. עבודה כגון לשטוף את הכלים של 150 איש שסעדו בשמחה של מצווה (כיוון שזקוקים לכלים הללו עבור הסעודה השנייה של השבת) מותרת בהחלט, למרות שהיא לוקחת שעות רבות ואינה קלה כלל... ובתנאי שלא ישתמש בספוג וסקוטש או בסבון משחה, אלא במים ובסבון נוזלי בלבד, ובכל חומר שאינו גורם לסחיטה, כגון פיסת ניילון או פלסטיק דק וכו'. וכן בתנאי כלומר מקפיד שלא לחלל את השבת. ויש עוד עניינים כאן: הדברים אמורים בתנאי שאי אפשר היה לעשות עבודות אלו קודם השבת, שהרי כל מה שאפשר לעשות לפני שבת חייבים לעשות לפני השבת גם אם זו עבודה שמותרת לעשות בשבת, כדי להקטין את טורח השבת ככל שאפשר. למשל מותר להציע את המצעים למיטות האורחים בשבת - לפרוש הסדינים, לצפות השמיכות והכריות וכו'. אבל אם היה סיפק בידו לעשות זאת קודם השבת - חובה לעשות זאת קודם השבת גם אם זו פעולה מותרת. ואת ארגזי המזון סוחבים רק בתנאי שלא היה מקום במקרר שבדירה שבה נערכת השמחה, ונאלצו לאחסנם בדירה אחרת, ולסחוב לפני הארוחה לדירה בה יושבים המסובים. ובנוסף לעניין איסורי השבת יש מצוות עונג שבת, והיא אין לה שיעור, כלומר כ"א מקיימה כפי כוחותיו ודרגתו וטבעו. לכן מי שמהדר במצוות עונג שבת מאוד, לא יעבוד בשבת גם בעבודות המותרות, אלא אם אין ברירה, כגון שמקצועו הוא רופא, ומטבע תפקידו בביה"ח הוא נאלץ להשתתף במשמרות הרופאים גם בשבתות ובחגים. יש בנות שיימנעו בכל מקרה לעשות בייביסיטינג בשבת, למרות שמותר, כי הן רוצות למלא את השבת בתוכן אחר, ואינן מעוניינות בשכר על עבודה בשבת, ויש בנות שלא יימנעו מכך, כי לדרגתן הרוחנית זה לא מפריע, ואז מה טוב לעשות חסד עם מי שמעוניין לצאת וזקוק לשמירה על ילדיו.

 

[HOT4Umichael]

תודה רבה לך..וגם לדניאל

תודה תודה...באמת עזרתם לי מאוד בתשובתכם.. +אהבתי את הקטע של הבייביסיטר כי באמת זה היווה עבורי מעיין בעיה ותהיתי לגבי הנושא. תודה רבה ושבוע טוב נטלי