עבדו עלי.
זה לא שעבדו עלי כמו שהסתירו ממני את האמת. זה לא קל להיות סטודנט.. זה מתחיל בעובדה שצריך ללכת להרצאות, זה ממשיך במושג "ביבליוגרפיה" והשיא הוא תקופת המבחנים. בין לבין, המפגש עם פקידי האוניברסיטה, מצליח להוציא אותי מדעתי. מסתבר שלקחת ספר מהספרייה, זאת פרוצדורה של שעתיים, במהלכה יש 4 טפסים למלא (אחד מהם בשלושה עותקים), כשבסופה עלייך להשאיר כפיקדון תעודת סטודנט, מספר כרטיס אשראי, וכלייה. לצלם ספר, זאת בכלל פעולה מחתרתית. בספרייה עצמה אסור לצלם ספרים, יש איזשהו חוק הגנת יוצרים. המצלמות הנסתרות עלו עלי כשניסיתי בכל זאת לצלם את הספר המתפורר על הטיפולוגיה של קרנות רחוב בצפון איטליה, והשומרת/ספרנית/תליינית בשעות הפנאי, תפסה אותי בצאווארון והשליכה אותי החוצה עם צו הרחקה לחודש. למזלי יש מכוני העתקות, בהם מותר לצלם ספרים, בתנאי שאינך מצלם יותר מ 15% מהספר. יש להציג תעודה מזהה, טלפון בבית ובמשרד, ולהשאיר טביעות אצבע של יד ימין. אבל ברצינות, להשיג את הביבליוגרפיה למבחן זה משחק ילדים לעומת לגלות מתי בעצם המבחן. המרצה שולח אותך לאינטרנט, באינטרנט מופיעים שמונה מועדים, שלושה מהם לסטודנטים מסוג T, שלושה לסטודנטים מסוג D, ועוד שניים כמועדי ב' לסטודנטים משנה שעברה. בלית ברירה הלחטי למקום שממנו איש עוד לא חזר עם תשובות - המזכירות. לסטודנטים זרים יש מזכירות משלהם, שפתוחה בין 12:00 ל- 12:35 בימים אי זוגיים, ולא בשבוע האחרון של החודש. שלא תחשבו לרגע בטעות שאם מדובר במזכירות לזרים, הפקידים שם ידעו לדבר שפה אחרת חוץ מהשפה הרשמית של המדינה. להיפף, לא רק שאם לא דוברים את השפה הרשמית, הם דוברים רק את הניב המקומי, שבו ה SH מתחלף ב- CH ה- K הופך ל- KH וזמן עתיד מתחלף בזמן הווה מתמשך, (ולא, אני לא בסומליה, אני לומדת באחת הערים הגדולות במרכז אירופה.) אם זה לא ברור, גם בשפה הרשמית אני לא יותר מידי בקיאה. אחרי שעתיים עם הפקיד תוך שימוש בשיחון מילונית וטלפונים לסטודנטים ותיקים יותר, הצלחתי להבין שההרשמה לבחינה הסתיימה, שאסור לי להיבחן, אבל שאני יכולה לערער לדיקן (תיקן), הוא מחוייב לענות לי תוך 30 ימים. "אבל הבחינה בעוד 3 ימים!!!!" אחרי שארבתי למרצה במשך 56 שעות רצופות ליד המשרד שלו (בזמן הזה הספקתי לקרוא את "שימושים בכותרות העמוד היווני, באדריכלות הקלאסית והמודרנית" את "מבוא למתמטיקה דיפרנציאלית, וישומים בחיי היום יום" והחביב עלי "שינויים בתפיסה הפילוסופית של בתי קברות בצפון ארה"ב") המרצה הסכים שאגש למבחן ושהציון יוקפא עד להחלטת הדיקן. (חשוב לי להדגיש שלא השתמשתי בשום שיטת שכנוע מינית!) אותו סרט חוזר בכל אחד מהמקצועות, ויש לי 7 כאלה (כי שבע זה בובה של מספר) אז זהו, עכשיו רק נשאר לי ללמוד למבחנים, ותסמכו עלי זה נשמע הרבה יותר פשוט ממה שזה, משום מה כל הספרים רשומים בשפה המקומית..
זה לא שעבדו עלי כמו שהסתירו ממני את האמת. זה לא קל להיות סטודנט.. זה מתחיל בעובדה שצריך ללכת להרצאות, זה ממשיך במושג "ביבליוגרפיה" והשיא הוא תקופת המבחנים. בין לבין, המפגש עם פקידי האוניברסיטה, מצליח להוציא אותי מדעתי. מסתבר שלקחת ספר מהספרייה, זאת פרוצדורה של שעתיים, במהלכה יש 4 טפסים למלא (אחד מהם בשלושה עותקים), כשבסופה עלייך להשאיר כפיקדון תעודת סטודנט, מספר כרטיס אשראי, וכלייה. לצלם ספר, זאת בכלל פעולה מחתרתית. בספרייה עצמה אסור לצלם ספרים, יש איזשהו חוק הגנת יוצרים. המצלמות הנסתרות עלו עלי כשניסיתי בכל זאת לצלם את הספר המתפורר על הטיפולוגיה של קרנות רחוב בצפון איטליה, והשומרת/ספרנית/תליינית בשעות הפנאי, תפסה אותי בצאווארון והשליכה אותי החוצה עם צו הרחקה לחודש. למזלי יש מכוני העתקות, בהם מותר לצלם ספרים, בתנאי שאינך מצלם יותר מ 15% מהספר. יש להציג תעודה מזהה, טלפון בבית ובמשרד, ולהשאיר טביעות אצבע של יד ימין. אבל ברצינות, להשיג את הביבליוגרפיה למבחן זה משחק ילדים לעומת לגלות מתי בעצם המבחן. המרצה שולח אותך לאינטרנט, באינטרנט מופיעים שמונה מועדים, שלושה מהם לסטודנטים מסוג T, שלושה לסטודנטים מסוג D, ועוד שניים כמועדי ב' לסטודנטים משנה שעברה. בלית ברירה הלחטי למקום שממנו איש עוד לא חזר עם תשובות - המזכירות. לסטודנטים זרים יש מזכירות משלהם, שפתוחה בין 12:00 ל- 12:35 בימים אי זוגיים, ולא בשבוע האחרון של החודש. שלא תחשבו לרגע בטעות שאם מדובר במזכירות לזרים, הפקידים שם ידעו לדבר שפה אחרת חוץ מהשפה הרשמית של המדינה. להיפף, לא רק שאם לא דוברים את השפה הרשמית, הם דוברים רק את הניב המקומי, שבו ה SH מתחלף ב- CH ה- K הופך ל- KH וזמן עתיד מתחלף בזמן הווה מתמשך, (ולא, אני לא בסומליה, אני לומדת באחת הערים הגדולות במרכז אירופה.) אם זה לא ברור, גם בשפה הרשמית אני לא יותר מידי בקיאה. אחרי שעתיים עם הפקיד תוך שימוש בשיחון מילונית וטלפונים לסטודנטים ותיקים יותר, הצלחתי להבין שההרשמה לבחינה הסתיימה, שאסור לי להיבחן, אבל שאני יכולה לערער לדיקן (תיקן), הוא מחוייב לענות לי תוך 30 ימים. "אבל הבחינה בעוד 3 ימים!!!!" אחרי שארבתי למרצה במשך 56 שעות רצופות ליד המשרד שלו (בזמן הזה הספקתי לקרוא את "שימושים בכותרות העמוד היווני, באדריכלות הקלאסית והמודרנית" את "מבוא למתמטיקה דיפרנציאלית, וישומים בחיי היום יום" והחביב עלי "שינויים בתפיסה הפילוסופית של בתי קברות בצפון ארה"ב") המרצה הסכים שאגש למבחן ושהציון יוקפא עד להחלטת הדיקן. (חשוב לי להדגיש שלא השתמשתי בשום שיטת שכנוע מינית!) אותו סרט חוזר בכל אחד מהמקצועות, ויש לי 7 כאלה (כי שבע זה בובה של מספר) אז זהו, עכשיו רק נשאר לי ללמוד למבחנים, ותסמכו עלי זה נשמע הרבה יותר פשוט ממה שזה, משום מה כל הספרים רשומים בשפה המקומית..