סתם...

סתם...

סתם היה לי סופשבוע שעבר מגעיל והשבוע הזה אפילו שאנחנו רק באמצע הוא יותר ממגעיל ועכשיו אני בבית ואני תאמת לא ממש רוצה להיות פה אבל אין לי הרבה ברירות... בכל מקרה סתם מגעיל לי ונמאס לי מהכל ואני יודעת שאני אומרת את זה הרבה (לא פה אומנם אבל בכל אופן) אבל מה אני יעשה?באמת נמאס לי ויש לי הרגשה של כלום ריקנות ומועקה ענקים בפנים ואני מנסה להסביר אותה או לכתוב אותה וזה לא מצליח כי המילים חלשות מידי קטנות מדי כדי לתאר ולהסביר וזה עוד יותר מתסכל אותי וגורם לי להרגשה רעה...
 

GALI02

New member
נדהמתי לקרוא מה שכתבת

כי אני מרגישה בדיוק אבל ב ד י ו ק אותו דבר. את לא לבד בהרגשה הזאת. וגם אם נדמה לך שכולם מסביבך מאושרים אז את טועה. זאת פשוט תקופה כזאת- גם אם היא נמשכת הרבה זמן. חוסר עניין כזה בשום דבר. אגב בת כמה את? כי אצלי זה התחזק לפני כמה חודשים כשהשתחררתי מהצבא וכיום אני עדיין מרגישה ככה אבל זה מאוד משתנה. כל יום העוצמה של התחושה הזאת משתנה ואני מרגישה שאני בדרך הנכונה. גם אני התחלתי לכתוב וזה כל כך עוזר. אחרי שכתבתי את כל מה שאני מרגישה פתאום הכל התחיל להתבהר. ואת לא סתם ולא "לא חשובה" את עולם ומלואו את רק צריכה למצוא את הפינה הקטנה הזאת שמתאימה לך. אפילו כתבתי הודעה ממש דומה לשלך בפורום אחר לפני כמה חודשים. (אם את מעוניינת אני יכולה להגיד לך בדיוק איפה). לא הרבה השתנה אצלי מאז אבל כמו שאמרתי אני מרגישה שאני בכיוון הנכון. מקווה שעזרתי קצת. אין לי תרופת פלא. נראה לי שאת צריכה להתחיל להציב לעצמך מטרות בחיים ולאט לאט להגשים אותן.
גילי
 
תודה

אני עדין בצבא והדרך שלי בצבא היא עוד מאוד מאוד מאוד ארוכה לפחות עוד שנתיים אלא אם כן אני אשבר באמצע ויוותר בכל אופן לא יודעת עם עזר אבל עזר (אני יודעת שאני מבלבלת וסליחה) לגבי ההודעה אני אשמח לקרוא אותה
 
למעלה