סתם שיתוף נוגע ללב...
שבת שלום לכולם!
סתם רציתי לשתף במשהו קטן, אולי גם אחרים מכירים את ההרגשה...
לפני שנה הייתי בסוג של קשר עם מישהי, שמהתחלה לא הייתה בטוחה והיו לה התלבטויות, ואז היא אמרה שאולי היא צריכה קצת זמן לבד לחשוב על כל העניינים... ומכיוון שאני גר בקיבוץ באיזור המרכז-צפון, והיא בת גרעין בשנת שירות בקיבוץ, יצא לנו עדיין להיפגש לא מעט ואיכשהו למרות שקבענו שנתרחק לקצת זמן, המשכנו לשבת אחד עם השני, ולדבר... בכל מקרה ה"קשר" ארך שלושה חודשים, ואני שם אותו במרכאות כי כל השלושה חודשים האלו כששאלתי אותה מה קורה בינינו? היא לא הגדירה אותנו כזוג...
עכשיו במהלך השלושה חודשים היו שתי פרידות יזומות שלה ושתי חזרות, אחת לאחר יומיים, והשניה אחרי שבועיים.
אני יודע שחלק יחשבו שהייתי צריך לדבר איתה ולהגיד לה שהיא חייבת להחליט וזה לא יכול להימשך ככה, אבל הנה הבעיה: טוב זאת לא ממש בעיה, זאת יכולה להיות מתנה ענקית. אני בן אדם שכל כך רוצה אהבה, אהבה אמיתית, גדולה, ללא תנאים, ואני נקשר מהר, ואני מוכן לתת הכל בשביל האהבה. בשיא הרצינות. לפעמים אני חושב שאני יותר מדי רגיש. ובגלל שאני ביישן התפספסו לי דברים בחיי. (אני בן 24...). ובגלל זה יצא מצב שרוב הקשר שלי איתה הייתי במתח נוראי, כזה שמחסל לך תאבון, וכל מה שאתה רוצה זה רק לשמוע ממנה, כי יצא מצב שלפעמים היא דיברה איתי, ולפעמים הרגשתי שאם אני לא אדבר היא לא תדבר... וכן היא הייתה כנה איתי בקטעים האלו בפרידה, היא אמרה שהיא לא מרגישה שהיא נותנת 100% שלה (ובהחלט שמתי לב, לאור הפגישות הקצרות שלנו, כאילו אנחנו ידידים). והתוצאה היא, אחרי הפרידה האחרונה שברון לב ענקי, כי באמת נקשרתי אליה ואהבתי אותה, שלקח לי שבועיים בערך עד שעבר.
זאת הייתה ההקדמה, עכשיו לעניין, לאחרונה הכרתי מישהי (כן כן גם בת גרעין) אמנם יש בינינו 5 שנים הבדל אבל הגיל לא משנה לי, העיקר זה החיבור, ויש חיבור מעולה, היא מאוד ביישנית כזאת, ובלי קשר שונה לגמרי מהקודמת שהיה לה ניסיון עם גברים לפני, פשוט מושלמת. אנחנו כבר כמעט חודש ביחד, ואין לי כלל את ההרגשה הזאת שהייתה לי בקשר הקודם, אני מרגיש לגמרי שהיא רוצה גם להיות בקשר איתי, ועד עכשיו הכל הולך מעולה, וגם היא אמרה לי שהיא בן אדם שנקשר מהר וזה שימח אותי, ואני באמת התאהבתי בה. עכשיו שימו לב לצלקת הענקית שהשאיר בי הקשר הקודם: לפני יומיים היא באה לבקר אותי בעבודה בערב, וכשסיימתי שלחתי לה הודעה, היא לא ענתה, שלחתי עוד אחת אחרי כמה זמן, היא לא ענתה. והודות לוואצאפ, אתה יכול לראות גם אם היא התחברה או לא, מה שגורם לך עוד יותר לחשוב, כי ראיתי שהיא התחברה שעה ומשהו אחרי. כל הלילה הרגשתי חרא, לא יודע למה, אולי כי אני רגיל שאנחנו נפגשים בערב/לילות תמיד, לפעמים אצלי לפעמים אצלה, וישר עלתה בי ההרגשה הכי נוראית בעולם, באמת לא הייתי מאחל אותה לאף אחד. ההרגשה של הפחד לאבד משהו כל כך יקר לך. בבוקר מסתבר שהיא נרדמה עוד לפני שסיימתי לעבוד, וזה שהיא התחברה אחרי כמה זמן זה מתוך שינה כזה והיא לא זכרה את זה (אני מכיר את זה אצלה חח), והרגשתי שוב טוב והרגשתי מטומטם שבכלל נתתי להרגשה הזאת לעלות. עכשיו אתמול היה משהו בקיבוץ, וראיתי אותה שם והכל היה טוב, ואז אחרי זה אמרתי לה שתדבר איתי אחרי שיסיימו שם. ואז עוד פעם היא לא ענתה להודעה, והבוקר היא גם אמרה לי שהיא נרדמה, ובתכלס זה הגיוני, זה לא שהיא מתחמקת ממני במהלך היום או משהו, אני פשוט מרגיש דפוק לגמרי, שאם פתאום משהו קטן קורה, כזה שמישהו אחר לא היה מתייחס אליו, אני יכול לקחת את זה קשה, וישר לפחד שזה בנוגע לקשר שלנו או משהו. באמת קשה לי עם זה, כי אין מה לעשות, ברגע שאני מתאהב ונקשר, כ לדבר קטן שיכול להיראות כמשהו שלילי (לדוגמה, היא סתם מבואסת מיום שעבר עליה, אני ישר יכול להשליך את זה על הקשר ולחשוב שמשהו לא בסדר), אני אקח את זה הרבה יותר קשה לעומת מישהו אחר שלא יסתכל על זה ככה. אני באמ פשוט מפחד לאבד אותה. בהתחלה חשבתי שזה קשור אולי לעובדה שבלילה שקדם ליומיים האלו שכבנו בפעם הראשונה אבל רק התחלנו כזה, לא המשכנו, עזבו פרטים חח אבל זה לא הפריעה לה או משהו.
בקיצור ולעניין, למי שעקב עד פה- סתם רציתי לשתף בדפקה או פרנאויה שיש לי, אשמח לשמוע עצות מכם אם יש, בעיקר אם אפשר- "תפסיק לחשוב ככה!".
למה אני כזה רגיש?
שיהיה לכם יום נפלא!
שבת שלום לכולם!
סתם רציתי לשתף במשהו קטן, אולי גם אחרים מכירים את ההרגשה...
לפני שנה הייתי בסוג של קשר עם מישהי, שמהתחלה לא הייתה בטוחה והיו לה התלבטויות, ואז היא אמרה שאולי היא צריכה קצת זמן לבד לחשוב על כל העניינים... ומכיוון שאני גר בקיבוץ באיזור המרכז-צפון, והיא בת גרעין בשנת שירות בקיבוץ, יצא לנו עדיין להיפגש לא מעט ואיכשהו למרות שקבענו שנתרחק לקצת זמן, המשכנו לשבת אחד עם השני, ולדבר... בכל מקרה ה"קשר" ארך שלושה חודשים, ואני שם אותו במרכאות כי כל השלושה חודשים האלו כששאלתי אותה מה קורה בינינו? היא לא הגדירה אותנו כזוג...
עכשיו במהלך השלושה חודשים היו שתי פרידות יזומות שלה ושתי חזרות, אחת לאחר יומיים, והשניה אחרי שבועיים.
אני יודע שחלק יחשבו שהייתי צריך לדבר איתה ולהגיד לה שהיא חייבת להחליט וזה לא יכול להימשך ככה, אבל הנה הבעיה: טוב זאת לא ממש בעיה, זאת יכולה להיות מתנה ענקית. אני בן אדם שכל כך רוצה אהבה, אהבה אמיתית, גדולה, ללא תנאים, ואני נקשר מהר, ואני מוכן לתת הכל בשביל האהבה. בשיא הרצינות. לפעמים אני חושב שאני יותר מדי רגיש. ובגלל שאני ביישן התפספסו לי דברים בחיי. (אני בן 24...). ובגלל זה יצא מצב שרוב הקשר שלי איתה הייתי במתח נוראי, כזה שמחסל לך תאבון, וכל מה שאתה רוצה זה רק לשמוע ממנה, כי יצא מצב שלפעמים היא דיברה איתי, ולפעמים הרגשתי שאם אני לא אדבר היא לא תדבר... וכן היא הייתה כנה איתי בקטעים האלו בפרידה, היא אמרה שהיא לא מרגישה שהיא נותנת 100% שלה (ובהחלט שמתי לב, לאור הפגישות הקצרות שלנו, כאילו אנחנו ידידים). והתוצאה היא, אחרי הפרידה האחרונה שברון לב ענקי, כי באמת נקשרתי אליה ואהבתי אותה, שלקח לי שבועיים בערך עד שעבר.
זאת הייתה ההקדמה, עכשיו לעניין, לאחרונה הכרתי מישהי (כן כן גם בת גרעין) אמנם יש בינינו 5 שנים הבדל אבל הגיל לא משנה לי, העיקר זה החיבור, ויש חיבור מעולה, היא מאוד ביישנית כזאת, ובלי קשר שונה לגמרי מהקודמת שהיה לה ניסיון עם גברים לפני, פשוט מושלמת. אנחנו כבר כמעט חודש ביחד, ואין לי כלל את ההרגשה הזאת שהייתה לי בקשר הקודם, אני מרגיש לגמרי שהיא רוצה גם להיות בקשר איתי, ועד עכשיו הכל הולך מעולה, וגם היא אמרה לי שהיא בן אדם שנקשר מהר וזה שימח אותי, ואני באמת התאהבתי בה. עכשיו שימו לב לצלקת הענקית שהשאיר בי הקשר הקודם: לפני יומיים היא באה לבקר אותי בעבודה בערב, וכשסיימתי שלחתי לה הודעה, היא לא ענתה, שלחתי עוד אחת אחרי כמה זמן, היא לא ענתה. והודות לוואצאפ, אתה יכול לראות גם אם היא התחברה או לא, מה שגורם לך עוד יותר לחשוב, כי ראיתי שהיא התחברה שעה ומשהו אחרי. כל הלילה הרגשתי חרא, לא יודע למה, אולי כי אני רגיל שאנחנו נפגשים בערב/לילות תמיד, לפעמים אצלי לפעמים אצלה, וישר עלתה בי ההרגשה הכי נוראית בעולם, באמת לא הייתי מאחל אותה לאף אחד. ההרגשה של הפחד לאבד משהו כל כך יקר לך. בבוקר מסתבר שהיא נרדמה עוד לפני שסיימתי לעבוד, וזה שהיא התחברה אחרי כמה זמן זה מתוך שינה כזה והיא לא זכרה את זה (אני מכיר את זה אצלה חח), והרגשתי שוב טוב והרגשתי מטומטם שבכלל נתתי להרגשה הזאת לעלות. עכשיו אתמול היה משהו בקיבוץ, וראיתי אותה שם והכל היה טוב, ואז אחרי זה אמרתי לה שתדבר איתי אחרי שיסיימו שם. ואז עוד פעם היא לא ענתה להודעה, והבוקר היא גם אמרה לי שהיא נרדמה, ובתכלס זה הגיוני, זה לא שהיא מתחמקת ממני במהלך היום או משהו, אני פשוט מרגיש דפוק לגמרי, שאם פתאום משהו קטן קורה, כזה שמישהו אחר לא היה מתייחס אליו, אני יכול לקחת את זה קשה, וישר לפחד שזה בנוגע לקשר שלנו או משהו. באמת קשה לי עם זה, כי אין מה לעשות, ברגע שאני מתאהב ונקשר, כ לדבר קטן שיכול להיראות כמשהו שלילי (לדוגמה, היא סתם מבואסת מיום שעבר עליה, אני ישר יכול להשליך את זה על הקשר ולחשוב שמשהו לא בסדר), אני אקח את זה הרבה יותר קשה לעומת מישהו אחר שלא יסתכל על זה ככה. אני באמ פשוט מפחד לאבד אותה. בהתחלה חשבתי שזה קשור אולי לעובדה שבלילה שקדם ליומיים האלו שכבנו בפעם הראשונה אבל רק התחלנו כזה, לא המשכנו, עזבו פרטים חח אבל זה לא הפריעה לה או משהו.
בקיצור ולעניין, למי שעקב עד פה- סתם רציתי לשתף בדפקה או פרנאויה שיש לי, אשמח לשמוע עצות מכם אם יש, בעיקר אם אפשר- "תפסיק לחשוב ככה!".
למה אני כזה רגיש?
שיהיה לכם יום נפלא!
