סתם שאלה קטנה...

[gala lo]

סתם שאלה קטנה...

תחילת חודש- כשאין ירח או כשהוא מתגלה?

 

[נאמן למקורות]

לא מדוייק..

בעיקרון תחילת החודש הוא בזמן שנראת הלבנה לראשונה. כל זה היה בזמן שבית המקדש היה קיים וקידשו את החודש ע"פ ראיית הלבנה. כיום החישוב הוא אסטרונומי והוא בסביבות הזמן שבו נראת הלבנה לראשונה.

 

[danielhope]

ברשותך ארחיב

כעקרון מעולם לא היתה בעיה מבחינה מדעית לתכנן את לוח השנה כדי שראשי החדשים יתקיימו במועדם - קרי הופעת הלבנה לראשונה. אך מכיוון שלא עושים זאת לפי עדים, היה ניתן לשנות את זה במעט כדי שלא יגבר קושי על עם ישראל שיום הכיפורים יתקיים בערב שבת או במוצאיה. כי כך יש שני ימי שבתון רצופים שאין בהם היתר הכנת אוכל, הוצאה מרשות לרשות ואיסור כל הכנה מאחד לשני וזו בעייה גדולה, שצריך להכין את אוכל הארוחה המפסקת מערב שבת, או שצריך להטמין חמין לשבת מערב כיפור שיחזיק חם גם בכיפור גם בשבת ולא ישרף.. (כמובן בימינו זה קל יותר אבל לא קבעו זאת בימינו) לכן ר"ה לא יכול בימים ד' או ו'. הוא לא יכול גם כן ביום א' כדי שחג הושענא רבה לא יכול בשבת ואז אין אפשרות לקיים מצוות הושענות ומעבר לזה הושענא רבה הוא יום קדוש ויש בעייה לקיים את התיקונים והסליחות שבו כשזה מתנגש עם רוח השבת. לכן מעוותים קצת את חודש חשוון וכסלו בשנה שלפני כדי שא' ראש השנה לא יצא בימים א' ד' או ו'

 

[א77]

ומשהו נחמד בעניין

במסכת ראש השנה דף כה ע"א מדברת הגמרא מעניין קידוש החודש ע"י בית הדין עפ"י עדים. ושם בגמרא אם בי"ד טעו בקביעה הנכונה, או שהוטעו בזדון, עכ"ז אין זה נקרא שחלילה בעקבות זאת יאכלו חמץ בפסח וכדו'. אלא מה שבי"ד קבעו, כך הוא. וזה חלק מלשון הגמרא שם: הרי הוא אומר אתם, אתם, אתם (כל השלושה ב(ויקרא כג) ג' פעמים, אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין, אתם אפילו מוטעין,. ע"כ בגמרא. פירוש הדבר הוא כיון שכתוב אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם ללא וא"ו, וממילא רק הקרי הוא אותם, אבל הכתיב הוא אתם, הריי ללמדינו שאתם ביה"ד קובעים אפילו שוגג אפילו מזיד. ואומר לכם את הדבר תורה האחרון שיצא מפה קדשו של כ"ק האדמו"ר הזקן מבוהוש זצ"ל בלילה האחרון שלו בעולמנו, ממש טרם הסתלקותו: על אותה גמרא אמר, והרי קל וחומר הוא. אם כשרק הכתיב הוא אתם, לומדים חז"ל שאתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין, עאכו"כ כשגם הכתיב וגם הקרי הינו אתם, הרי שנאמר שאתם שאתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין, והיכן ראינו שאתם הוא חסר גם הקרי וגם הכתיב... זאת בפסוק 'בנים אתם לה' אלהיכם' תמיד הנכם בנים, אפילו חוטאין שוגגין, אתם אפילו מזידין,

 

[danielhope]

זו אחת הסיבות

למה השבת קדושה משאר המועדות, כי אינה תלויה כלל בעם ישראל - כלומר עם ישראל ירצה או לא ירצה, יקדש או לא יקדש, יהיה או לא יהיה ח"ו - יש שבת.

 

[gala lo]

אני מבולבלת!

יש פה יותר מידי מילים לא מובנות. 'שני ימי שבתון'- ימי חג? זאת אומרת, חג במובן של ההיפך מיום חול. אני שוב מבקשת סליחה עצומה על בורותי. ועל הצורך שלי להבין הכל הכל הכל. בשבת אסור להכין אוכל? אני חשבתי שאסור לבשל... אבל לדוגמא- קורנפלקס עם חלב? פשוט אסור להכין שום דבר? הושענא?? חוץ מכל המשפטים עם המילים האלה, הבנתי הכל טוב נגמר לי הזמן על המחשב אז אני לא יכולה לקרוא את התגובות האחרות, אבל יש לי הרגשה שהייתי מתבלבלת רק יותר.

 

[gala lo]

..

"קידשו את החודש"= התחיל החודש? ואני מניחה ש'בסביבות הזמן שבו נראית הלבנה' זה בישראל נכון?

 

[משה חיים]

תשובה מפורטת יותר.

כל עוד היו דיינים "סמוכים" (גם אחרי חורבן המקדש) היו משתדלים לקדש את החודש מייד אחר הופעת הירח החדש. מסתבר שגם אז היו סטיות פה ושם כדי למנוע את חלות יום הכפורים ביום ששי וראשון. החל משנת 4119 ליצירה הופעל לראשונה "לוח שנה". דבר זה היה חדוש של ממש באותם ימים, ומעתה תשרי תמיד מלא, טבת חסר וכו'. אין אפשרות ריאלית לפעול על פי לוח שנה שבו הירח נראה תמיד בראש חודש. הדבר מצריך (גם על פי הידע המדעי בזמננו) נוסחאות מרובות אשר במשך השנים מאבדות את דיוקן. לכן, בימינו ראשי החודשים נקבעים על פי המולד הממוצע אשר חישובו קל יחסית. ביום המולד לא יראה הירח החדש, משום שמולד משמעותו "התקבצות הירח והשמש על קו אורך אחד", מובן שבמצב זה האור הנשלח מהשמש אל הירח ומשם לכדור הארץ מועט ביותר ואינו מאפשר ראיית הירח בטלסקופ, משקפת וכל שכן בעין בלתי מזויינת. בימינו הירח נראה ב 1/3 מראשי החודשים, ובד"כ נראה בליל ב' או ג'. יש הטוענים שבימינו אין שום צורך שהירח יראה בליל ראש חודש. דעה זו טוענת שמיסדי הלוח מעדיפים שהירח לא יראה בליל ראש חודש. טעון זה הינו מורכב ומצריך עיון עמוק בתלמודים וברמב"ם.