O.K סיפורו של דו"ח
אחרי שהתעלמתי, דחיתי וקיטרתי הבנתי שאין ברירה. התיעצתי עם המדריכה שלי בעבודה מה כדאי לעשות והיא קודם כל אמרה לי שצריך לפנות זמן. נשמע מובן מאליו אבל כמובן שלא חשבתי עליו בעצמי. אז בשלב ראשון בטלתי כמה פגישות שהיו לי. השלב השני היה למצוא מקום שקט וגם לאתר את הזמן שבו אני הכי מרוכזת השעות שנבחרו הן שעות הבוקר המוקדמות כי אז אני רעננה וגם מצאתי פינה שקטה יחסית. החלטתי להתחיל מהדברים הכי פשוטים בדו"ח כמו הכנסת נתונים כדי שאני אראה שמשהו זז ואז זה יהיה פחות מייאש. עוד החלטה חשובה הייתה להפסיק לעבוד על הדו"ח רגע לפני שאני מרגישה שאני עומדת להתיאש. ואם אני מגיעה למצב הזה להגיד לעצמי בלב שזה בסדר ואני אמשיך לעבוד על הדו"ח ביום אחר. אני חושבת שאחד הדברים הכי חשובים מבחנתי זה להיות רגועה כי נקודת הפתיחה שלי היא שעצם המחשבה שאני צריכה לכתוב משהו מעצבנת אותי וזה מחסום שאני חייבת להתגבר עליו. אני חושבת שאני לא מחדשת הרבה בדברים שלי אני רק יכולה להגיד שזה לא קל אבל אפשרי (אולי) אני הולכת עוד מעט לאימון (אגרוף תאילנדי) לפחות שם זה בסדר להוציא את העצבים (במקום להרביץ למחשב) ערב טוב מיכל