סתם קפצתי לבקר

[simplistic]

סתם קפצתי לבקר

עברה שנה מאז הביקור הנוראי בארץ, ועכשיו חזרתי מביקור נוסף - שהיה מעולה סגרתי מעגל - ועברה עלי שנה די טובה. אין לי כבר ה"א, וכל השנה הזו לא חשבתי על משקל בצורה לא בריאה. אין לי כבר דכאון, ואני מודעת לנטיה שלי לשקוע בו. בחיים הזוגיים טוב יותר, בחיים המקצועיים טוב יותר. רק רציתי לספר לכן - זה אפשרי להיות במעמקים ולשחות בחזרה למעלה.

נ.ב. הסיבה שקפצתי לכאן שוב היא כי כרגיל ירדתי בארץ וישנו קול קטן מאוד מאוד מאוד שרוצה שאני אמשיך...כנראה שלעולם לא אפטר ממנו לגמרי.

אוהבת אתכן...

 

[ג ר נ י ו ם]

טוב לשמוע ממך

 

[simplistic]

קצת קראתי פה הודעות שלך, עצוב לי לשמוע שאת בהתמודדות הזו. הבנתי שאת בארץ עכשיו - אבל מה לגבי טיפול איפה שהיית? הפסיכו' שלי פה הצילה את חיי, בכמה פגישות מועטות, אחרי שנים של טיפול דפוק בארץ שלא הוביל לשום מקום.

 

[simplistic]

שיטה שעזרה לי מאוד

להתגבר על post traumatic stress disorder, נקראית emdr - Eye movement desensitization and reprocessing

http://en.wikipedia.org/wiki/Eye_movement_desensitization_and_reprocessing

לא היה מישהו יותר ספקן ממני - אבל זה פשוט עזר. אולי יש מישהו שעושה את זה בארץ.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

בוודאי שיש. אני אישית טופלתי בEMDR

אני לא חושבת שאפשר לבנות טיפול רק על זה,
בטח ברמות ההתשה שזה גורם,
אבל כמכלול מטיפול- גם אני חוויתי שם חוויות מאוד משמעותיות ונתרמתי המון.

 

[lital172]

ריגשת

שמחה שזה לא מנהל אותך יותר. את יודעת למה להקשיב יותר וממה להיזהר. הקול הזה לעיתים חוזר שמשהו מתערער בנו.. נסי לחפש מה המשבר שהוביל לקול הזה. הניצחון האמיתי זה לא להקשיב לו , זה מה שעושה אותך הכי חזקה ואמיצה שלמרות שזה שם וקיים . את אומרת לא חלק וברור. וממשיכה ללכת.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

איזה ביקור נחמד

שמחה לשמוע שהיה טוב יותר הפעם, ושמחה לשמוע על השינויים לטובה.

אישית, האמירה "כבר אין לי הפרעת אכילה" קשה לי, אני חושבת שתהליך של החלמה הוא ארוך מאוד- וגם את כותבת שבביקור אחד בארץ ירדת, וגם את כותבת על קולות שרוצים להיות רזה יותר, וול, בעיני זה חלק מהפרעת אכילה... אפשר בהחלט להגיד שאת במקום אחר מבחינת ההפרעה, אבל האמירה "כבר אין" היא מסוכנת בעיני, כי הנה, קורים לך דברים, אבל את מרגישה שזה לא חלק מהחולי, וגם נותנת לעצמך את ההנחה הזו של-לעולם לא אפטר ממנו. גם זו אמירה שאני לא מסכימה איתה. אני חושבת שאפשר להיפטר מהקולות האלו, או לפחות, אם לא להיפטר מהקולות, להיפטר מזה שהם מנהלים אותך וגורמים לך בפועל באמת לרדת....

כמובן שאין הכוונה לבאס אותך, באמת נשמע שקורים הרבה דברים טובים, וזה שמח

ממש אשמח לשמוע ממך עוד.

שבת שלום

 

[simplistic]

תודה רחלי (ט אולי)

לא התבאסתי בכלל, ואני שמחה שאת עונה בכנות. אולי הירידה עצמה היתה תגובה לרגשות שהתעוררו בארץ או לעומס רגשי שבא עם הביקורים האלה. היה קצת הערות על זה שאני לא אוכלת הרבה, אבל לא לקחתי את זה ללב, כי הכרתי את זה מהביקור שעבר. לא נבהלתי כי זיהיתי את הטריגר, ולמרות שגם עצם הירידה גוררת מחשבות של "יופי, אז אולי נמשיך", בפועל לא קורה שום דבר, ועם זה אני ספציפית יכולה לחיות. ברור לי שעוד כמה ימים אני אשכח מזה.