גמבה חמודה מאד
New member
סתם קיטורידה
דווקא לא על הילד, הוא ממש מצויין בזמן האחרון. גם בלי ריטלין הוא נסבל מאד, לפעמים אני עושה איתו כמה דפים בחוברות שאני קונה (למה זה כזה יקר?), לפני יומיים ישבנו כמעט שעה על חשבון, הוא בכלל לא רע (הוא בן 6 וחצי). אבל היום הבת שלי היתה אצל חברה שלה, שמכירה אותו. הוא היה בשילוב כמה חודשים בגן שלה. היא אמרה לבת שלי, כשהיא היתה שם, שהוא היה מרביץ הרבה בגן והיו קוראים לו "מטומטם" ו"מכוער" ולא רצו לשחק איתו (יש לו גם בעיות קשר ושפה), והבת שלי היתה מאד נסערת ועצובה. שבאנו לקחת אותה, הילד ואני, היא אומרת לי: "אני מכירה את אח שלה, הוא כל הזמן היה מרביץ לי!" וגם "הוא אח חורג". אין לי מושג מאיפה היא קיבלה את הרעיון. הוא מאומץ. הבת שלי בחיים לא אומרת מילים כאלה (היא מכירה חורג מסינדרלה והאחיות) אבל היא יודעת שהוא מאומץ, אבל בספק אם היא היתה אומרת לה את זה, והוא לא דברן בכלל, ובטח לא מדבר על זה, אז לא יודעת מאיפה לה שהוא מאומץ. אולי אמא שלה אמרה, והיא התבלבלה עם המושג "מאומץ"? לא יודעת, אבל יותר כעסתי מהסיפורים שהיא סיפרה עליו לבת שלי, שלקחה את זה מאד קשה. זו לא פעם ראשונה שחברים שלה מסמנים אותו כמרביץ, ואחרי זה היו הורים שהיו "שמים" את הילדים שלהם אצלי (חברים של הבת) עם אזהרה: "הבן שלי סיפר שאח שלה מרביץ, אז תשגיחי עליו". איזו הרגשה רעה זו. והילד שלי כל כך השתפר בזמן האחרון. ועדיין זוכרים לו שהוא מרביץ וטראבל מייקר, זה ממש כואב. יש חברים שמחקים את הדיבור שלו, וזה ממש מרגיז או אחת החברות שלה אומרת: "הוא תינוק, לא יודע לדבר" והבן שלי נפגע מאד ובוכה: "תגידי לה שאני לא תינוק".
דווקא לא על הילד, הוא ממש מצויין בזמן האחרון. גם בלי ריטלין הוא נסבל מאד, לפעמים אני עושה איתו כמה דפים בחוברות שאני קונה (למה זה כזה יקר?), לפני יומיים ישבנו כמעט שעה על חשבון, הוא בכלל לא רע (הוא בן 6 וחצי). אבל היום הבת שלי היתה אצל חברה שלה, שמכירה אותו. הוא היה בשילוב כמה חודשים בגן שלה. היא אמרה לבת שלי, כשהיא היתה שם, שהוא היה מרביץ הרבה בגן והיו קוראים לו "מטומטם" ו"מכוער" ולא רצו לשחק איתו (יש לו גם בעיות קשר ושפה), והבת שלי היתה מאד נסערת ועצובה. שבאנו לקחת אותה, הילד ואני, היא אומרת לי: "אני מכירה את אח שלה, הוא כל הזמן היה מרביץ לי!" וגם "הוא אח חורג". אין לי מושג מאיפה היא קיבלה את הרעיון. הוא מאומץ. הבת שלי בחיים לא אומרת מילים כאלה (היא מכירה חורג מסינדרלה והאחיות) אבל היא יודעת שהוא מאומץ, אבל בספק אם היא היתה אומרת לה את זה, והוא לא דברן בכלל, ובטח לא מדבר על זה, אז לא יודעת מאיפה לה שהוא מאומץ. אולי אמא שלה אמרה, והיא התבלבלה עם המושג "מאומץ"? לא יודעת, אבל יותר כעסתי מהסיפורים שהיא סיפרה עליו לבת שלי, שלקחה את זה מאד קשה. זו לא פעם ראשונה שחברים שלה מסמנים אותו כמרביץ, ואחרי זה היו הורים שהיו "שמים" את הילדים שלהם אצלי (חברים של הבת) עם אזהרה: "הבן שלי סיפר שאח שלה מרביץ, אז תשגיחי עליו". איזו הרגשה רעה זו. והילד שלי כל כך השתפר בזמן האחרון. ועדיין זוכרים לו שהוא מרביץ וטראבל מייקר, זה ממש כואב. יש חברים שמחקים את הדיבור שלו, וזה ממש מרגיז או אחת החברות שלה אומרת: "הוא תינוק, לא יודע לדבר" והבן שלי נפגע מאד ובוכה: "תגידי לה שאני לא תינוק".
