נסיכת*המוות!
New member
סתם קטע
צביעות כמה יפים הם אנשי הבועה הם יימכרו לך אשליה כמעט במתנה במחיר זעום באמת אל תנסי להתגנב בלי תשלום כי אין כניסה לאנשים עצובים רק תמסרי את הנפש שלך היא לא תתנגד אז אולי תכנסי לעולם הוורוד ברגע אחד תהפכי למושלמת בחנות קטנה ממול תקני לך חיום מושלם תדביקי אותו יפה, יפה על מסיכת השמחה שהכנת לעצמך תבלעי בשתיקה את כל השקרים שמאכילים אותך בהם תאמרי לעצמך בשכנוע עלוב שלא נורא כך זה טוב ותנסי חזק להאמין מהלך לך עם החיוך המושלם מתחזה מאכילה את כולם בשקרים אך אני רואה בעדך ובתוכך גם את יודע שאת לא מה שאת מתיימרת להיות בכיסוי מאושרת מסתירה עצבות בהבעת פנים מזויפת מאפקת את הדמעות שלא יצאו כך עדיף אומר להן בלחש את נהנית לחיות בצביעות? תבעת הכל בוורוד אני יודעת כמה התאמצת לכסות את השחור רדופה מביטה לכיוונים שמתחת לכיסוי חבוי כאב הקפאת את הרגש בפנים הכל כה קר וריק את אדם לא בובה יש לך מחשבות ורגשות ודחפים את לא בנויה למלא פקודות לחיות על פי ספר הוראות גם את צריכה טיפת אהבה אבל אמיתית את נרקבת מבפנים החיוך מתחיל לטשטש הדמעות ביקשו יפה סליחה הן ניסו אך כבר לא יכולת יותר בעיוות קל פורצות מבפנים כשני מפלים מלוחים צורבות בעיניך במורד פניך זורמות שוטפות הכל מוחקות המסכה שבה למציאות חנק ייאוש מהבועה מנסה לשוב אך הם לא נותנים אין כניסה לאנשים עצובים מצטערים ילדה אבל יש חוקים משתגעת אבודה שילדה לא תבכה יש מוצא למחלתך כשהאושר יציף אותך יפשוט על כל אבריי גופך תביני את ערכה של התרופה כי רק נשיקה אמיתית תעיר אותך מהאבדון בו שקעת
דניאל
צביעות כמה יפים הם אנשי הבועה הם יימכרו לך אשליה כמעט במתנה במחיר זעום באמת אל תנסי להתגנב בלי תשלום כי אין כניסה לאנשים עצובים רק תמסרי את הנפש שלך היא לא תתנגד אז אולי תכנסי לעולם הוורוד ברגע אחד תהפכי למושלמת בחנות קטנה ממול תקני לך חיום מושלם תדביקי אותו יפה, יפה על מסיכת השמחה שהכנת לעצמך תבלעי בשתיקה את כל השקרים שמאכילים אותך בהם תאמרי לעצמך בשכנוע עלוב שלא נורא כך זה טוב ותנסי חזק להאמין מהלך לך עם החיוך המושלם מתחזה מאכילה את כולם בשקרים אך אני רואה בעדך ובתוכך גם את יודע שאת לא מה שאת מתיימרת להיות בכיסוי מאושרת מסתירה עצבות בהבעת פנים מזויפת מאפקת את הדמעות שלא יצאו כך עדיף אומר להן בלחש את נהנית לחיות בצביעות? תבעת הכל בוורוד אני יודעת כמה התאמצת לכסות את השחור רדופה מביטה לכיוונים שמתחת לכיסוי חבוי כאב הקפאת את הרגש בפנים הכל כה קר וריק את אדם לא בובה יש לך מחשבות ורגשות ודחפים את לא בנויה למלא פקודות לחיות על פי ספר הוראות גם את צריכה טיפת אהבה אבל אמיתית את נרקבת מבפנים החיוך מתחיל לטשטש הדמעות ביקשו יפה סליחה הן ניסו אך כבר לא יכולת יותר בעיוות קל פורצות מבפנים כשני מפלים מלוחים צורבות בעיניך במורד פניך זורמות שוטפות הכל מוחקות המסכה שבה למציאות חנק ייאוש מהבועה מנסה לשוב אך הם לא נותנים אין כניסה לאנשים עצובים מצטערים ילדה אבל יש חוקים משתגעת אבודה שילדה לא תבכה יש מוצא למחלתך כשהאושר יציף אותך יפשוט על כל אבריי גופך תביני את ערכה של התרופה כי רק נשיקה אמיתית תעיר אותך מהאבדון בו שקעת