פעם ראשונה שאני נתקל בתגובה
כזו מטומטמת... וכל פעם שהילד צורח "תביאו לי גלידה" אז נביא לו גלידה, כך הוא בטוח יחונך. וכדי להבהיר באופן מוחלט: אני בעד שלום. אני מוכן להתכנסות, להתנתקות, לשחרר אסירים, לחצי ירושליים וגם לקנות להם גלידה על חשבוני. כדי לעשות שלום, צריך ביצים. צריך מנהיגים משני הצדדים שיוותרו. כדי לעשות טרור, לעומת זאת, לא צריך הרבה. אני לא מוכן לקבל טרור כדרך לגיטימית. ברגע שחולית חמאס ששייכת לממשלת חמאס שנבחרה עפ רב מתוך העם הפלסטיני ולא איזה אספסוף סהרורי (או שכל העם הזה הוא אספסוף, תחליטי!) מבצעת פיגוע מיקוח, פיגוע התאבדות או פיגוע בכלל, לא ייתכן שמישהו - האוכלוסייה, שאר ארגוני הטרור, העולם - לא יתכן שמישהו יחשוב שהם הרוויחו מזה, אחרת מחר יהיו 10 חטופים ומחרתיים 100. בניגוד לוויתורים כואבים בעת עשיית שלום, כאן אין שום מקום לזה. יש איזו אשלייה שאנחנו נלחמים בבריטים או בצרפתים. אנחנו לא. החברה הללו מבינים רק כוח, ומה שצהל עשה זו לא טיפה בים. נמאס. אחרי שעל כל פיגוע כזה יובילו 100 גופות של לוחמי חמאס, שערי ישראל יסגרו לכל הטיפולים הרפואיים/אפשרויות עבודה לפחות לחודש, ועוד כמה הרוגים "חפים מפשע" על הדרך, אני ערב לכולכם, שלא תהיה חטיפה רביעית. ולמה רביעית? כי לחברים שלך, לוקח זמן ללמוד. למרבה האירונייה, לחבר'ה כמוך, כל הזמן שבעולם לא מספיק. ביום של פיגוע, אני מבדיל בין דם לדם. בדיוק כמו כל חברי הכנסת הערביים בכל יום. היום אין זמן לעשות שלום, היום צריך לעשות מלחמה. אם ישאר מישהו לדבר איתו מחר, נעשה שלום כאילו לא הייתה מלחמה.