סתם סיפור
מה דעתכן, רוצות לפתח את הנושא, הביעו את דעתכן על ההמשך המעניין אתכן, ואם זה מעניין אתכן באופן אישי שילחו לי הודעה. קבענו להיפגש. חיכית לי בפינת רחוב בן יהודה בוגרשוב, זיהיתי אותך לפי ההוראות שננתתי לך. עומדת עם הפנים לרחוב כאילו מחכה לרמזור ירוק. עמדתי במרחק מה ממך.ממתין להזדמנות הנכונה לאסוף אותך, נותן לך להתרגש, לכאב הבטן הקטן של ההתרגשות למלא את בטנך. שמלת קיץ בהירה. שיער אסוף למעלה בקוקו, קשור בסרט אדום. (רצועת עור דקה על הצוואר - את זה את ביקשת רשות להשאיר, סימן לשייכות שלך אלי). יצאתי מהאוטו והגעתי מאחורייך, " לא לזוז, להמשיך להסתכל קדימה" לחשתי לאוזנך. מזיז את שערך נושק לעורפך, ממלא את ראותי בריח הגוף שלך המהול בבושם האהוב עלי. הנחתי יד על הכתף שלך. מרגיש אותך נדרכת...... כולך רועדת...... אסור לך להסתובב, להביט בי - ההוראה היתה מפורשת ! הורדתי מהקוקו שלך את סרט הבד וקשרתי את עינייך. אנשים הסתכלו בפליאה. הצמדתי את שפתיי לשפתייך מצמיד נשיקה, נצמדת אלי בשקיקה. הובלתי אותך, את נמצאת בעלטה לא יודעת לאן אני מוביל אותך, האנשים מסביב הסתכלו התפלאו. אך את לא ידעת כל זה. בטחת בי , ידעת שאת מובלת לקראת הלא נודע. בטנך התכווצה. כאב בטן קטן של התרגשות כשהושבת בתוך הרכב, במושב הנוסע. עדיין עינייך מכוסות. חגורת הבטיחות התהדקה עלייך. ידייך נמשכו אל מאחורי המושב, נמתחו ונקשרו כך שהיית נטולת יכולת תזוזה. שמעת אותי פותח את דלת הנהג, מתיישב בכיסאי, הרכב הונע ברכות, והפליג לדרכו. "אני מאוד מקווה שהכנת את עצמך כראוי לקראת יום הולדתך" שאלתי אותך. "כן, אדוני" אמרת והשפלת את ראשך. "ראש זקוף" אמרתי בחדות. הציות מצידך היה מהיר. התנוחה שבה ישבת גרמה לשדייך להיות זקופים ובולטים. תוך כדי נסיעה הרגשת את ידי מלטפת את שדייך, תחושת עונג וסיפוק פשטה בגופך, גופך המתוח התרפה כמעה, ירכייך נפסקו ורטיבות מה החלה למלא את אברך מינך. חיכית, רצית שאני אלטף את ערוותך המגולחת והחלקה. פתחתי את הכפתורים בחזית שמלך, משחרר את עופרייך החוצה. מרכיב מצבטים לכל פטמה, שרשרת כסופה חיברה בין המצבטים, שרשרת ארוכה, קרה, התכווצת בזמן שהרגשת את קור השרשרת על בטנך. סוגר חזרה את שמלתך. מסתכל עלייך, יפה שלי. מרוכזת בנקודה דמיונית בחזית הדרך. מרוכזת בגלי הכאב הנשלחים מפטמותייך, והמעורבבים בעונג שזה גורם לך. מפשיל את שולי שמלתך, יפה, בלי תחתונים בדיוק כפי שציוויתי , אני אומר לעצמי ומלטף את ערוותך המגולחת " גילוח יפה" אני אומר לך, " למרות שהיית יכולה לשים קצת יותר קרם, כדי שיהיה יותר חלק ונעים" אני אומר לך, "סליחה אדוני"את אומרת בלחש ומפסקת את רגלייך ככל יכולתך, רוצה עוד. אני מרגיש בגופך שאת אוהבת את זה. שולח אצבע אל תוך אבריך , מרגיש את הרטיבות את החמימות . מוציא את האצבע מריח, טועם. אוהב את ריחך וטעמך. "תמצצי לי את האצבע , תראי לי מה את יודעת לעשות, זונה שלי" אני אומר לך בחדות, תוך כדי זה שאני מלטף עם אצבעותי את שיפתותיך היבשות. את מכניסה את אצבעי לפיך, מנסה לתפוס אותה אני משחק בך. נותן לך לבסוף. את מתענגת על אצבעי כאילו זה היה הזין שלי. מוציא את אצבעי מפיך, סימן שאלה גדול מופיע על פרצופך. יורד עם אצבעי לכיוון ערוותך, ואוחז בין אצבעותי את דגדגנך, לוחץ ועוזב לוחץ ועוזב. "אני עוד מעט גומרת" את אומרת לי תוך כדי אנחות. "שלא תעיזי לעשות את זה" אני אומר לך ואוחז את סנטרך מסובב את ראשך לכיווני כמורה הנוזף בתלמידו. "אני לא יכולה, אני קרובה מאוד" את שוב אומרת. אני מגביר את הלחץ על הדגדגן ועוזב. את רוצה לגמור, אבל הגירוי על הדגדגן נגמר, מפסקת בכוח את רגלייך מזיזה את האגן כלום. אני מסתכל עלייך, על נסיונותייך הפתתים לגמור. "בבקשה, אדוני, מאסטר שלי,אני מבקשת, תכאיב לי שוב, אני קרובה מאוד" את צועקת. "עוד לא הגיע הזמן" אני אומר לך בלחש " הגענו" !! המשך יבוא.
אשמח מאוד לקבל תגובות.
מה דעתכן, רוצות לפתח את הנושא, הביעו את דעתכן על ההמשך המעניין אתכן, ואם זה מעניין אתכן באופן אישי שילחו לי הודעה. קבענו להיפגש. חיכית לי בפינת רחוב בן יהודה בוגרשוב, זיהיתי אותך לפי ההוראות שננתתי לך. עומדת עם הפנים לרחוב כאילו מחכה לרמזור ירוק. עמדתי במרחק מה ממך.ממתין להזדמנות הנכונה לאסוף אותך, נותן לך להתרגש, לכאב הבטן הקטן של ההתרגשות למלא את בטנך. שמלת קיץ בהירה. שיער אסוף למעלה בקוקו, קשור בסרט אדום. (רצועת עור דקה על הצוואר - את זה את ביקשת רשות להשאיר, סימן לשייכות שלך אלי). יצאתי מהאוטו והגעתי מאחורייך, " לא לזוז, להמשיך להסתכל קדימה" לחשתי לאוזנך. מזיז את שערך נושק לעורפך, ממלא את ראותי בריח הגוף שלך המהול בבושם האהוב עלי. הנחתי יד על הכתף שלך. מרגיש אותך נדרכת...... כולך רועדת...... אסור לך להסתובב, להביט בי - ההוראה היתה מפורשת ! הורדתי מהקוקו שלך את סרט הבד וקשרתי את עינייך. אנשים הסתכלו בפליאה. הצמדתי את שפתיי לשפתייך מצמיד נשיקה, נצמדת אלי בשקיקה. הובלתי אותך, את נמצאת בעלטה לא יודעת לאן אני מוביל אותך, האנשים מסביב הסתכלו התפלאו. אך את לא ידעת כל זה. בטחת בי , ידעת שאת מובלת לקראת הלא נודע. בטנך התכווצה. כאב בטן קטן של התרגשות כשהושבת בתוך הרכב, במושב הנוסע. עדיין עינייך מכוסות. חגורת הבטיחות התהדקה עלייך. ידייך נמשכו אל מאחורי המושב, נמתחו ונקשרו כך שהיית נטולת יכולת תזוזה. שמעת אותי פותח את דלת הנהג, מתיישב בכיסאי, הרכב הונע ברכות, והפליג לדרכו. "אני מאוד מקווה שהכנת את עצמך כראוי לקראת יום הולדתך" שאלתי אותך. "כן, אדוני" אמרת והשפלת את ראשך. "ראש זקוף" אמרתי בחדות. הציות מצידך היה מהיר. התנוחה שבה ישבת גרמה לשדייך להיות זקופים ובולטים. תוך כדי נסיעה הרגשת את ידי מלטפת את שדייך, תחושת עונג וסיפוק פשטה בגופך, גופך המתוח התרפה כמעה, ירכייך נפסקו ורטיבות מה החלה למלא את אברך מינך. חיכית, רצית שאני אלטף את ערוותך המגולחת והחלקה. פתחתי את הכפתורים בחזית שמלך, משחרר את עופרייך החוצה. מרכיב מצבטים לכל פטמה, שרשרת כסופה חיברה בין המצבטים, שרשרת ארוכה, קרה, התכווצת בזמן שהרגשת את קור השרשרת על בטנך. סוגר חזרה את שמלתך. מסתכל עלייך, יפה שלי. מרוכזת בנקודה דמיונית בחזית הדרך. מרוכזת בגלי הכאב הנשלחים מפטמותייך, והמעורבבים בעונג שזה גורם לך. מפשיל את שולי שמלתך, יפה, בלי תחתונים בדיוק כפי שציוויתי , אני אומר לעצמי ומלטף את ערוותך המגולחת " גילוח יפה" אני אומר לך, " למרות שהיית יכולה לשים קצת יותר קרם, כדי שיהיה יותר חלק ונעים" אני אומר לך, "סליחה אדוני"את אומרת בלחש ומפסקת את רגלייך ככל יכולתך, רוצה עוד. אני מרגיש בגופך שאת אוהבת את זה. שולח אצבע אל תוך אבריך , מרגיש את הרטיבות את החמימות . מוציא את האצבע מריח, טועם. אוהב את ריחך וטעמך. "תמצצי לי את האצבע , תראי לי מה את יודעת לעשות, זונה שלי" אני אומר לך בחדות, תוך כדי זה שאני מלטף עם אצבעותי את שיפתותיך היבשות. את מכניסה את אצבעי לפיך, מנסה לתפוס אותה אני משחק בך. נותן לך לבסוף. את מתענגת על אצבעי כאילו זה היה הזין שלי. מוציא את אצבעי מפיך, סימן שאלה גדול מופיע על פרצופך. יורד עם אצבעי לכיוון ערוותך, ואוחז בין אצבעותי את דגדגנך, לוחץ ועוזב לוחץ ועוזב. "אני עוד מעט גומרת" את אומרת לי תוך כדי אנחות. "שלא תעיזי לעשות את זה" אני אומר לך ואוחז את סנטרך מסובב את ראשך לכיווני כמורה הנוזף בתלמידו. "אני לא יכולה, אני קרובה מאוד" את שוב אומרת. אני מגביר את הלחץ על הדגדגן ועוזב. את רוצה לגמור, אבל הגירוי על הדגדגן נגמר, מפסקת בכוח את רגלייך מזיזה את האגן כלום. אני מסתכל עלייך, על נסיונותייך הפתתים לגמור. "בבקשה, אדוני, מאסטר שלי,אני מבקשת, תכאיב לי שוב, אני קרובה מאוד" את צועקת. "עוד לא הגיע הזמן" אני אומר לך בלחש " הגענו" !! המשך יבוא.
