סתם משהו קטן

SomeCrazyShit

New member
סתם משהו קטן

יש לי מן אובססיה כזו לשיניים שלי. תמיד אני מרגישה כאילו הן עומדות להתפרק לי, וכל הזמן אני פוחדת שהן עומדות להשבר או משהו. לדוגמא, כשאני נמצא במועדון, אז כשאני הולכת בין האנשים אני שמה יד לפני, כדי שחלילה אני לא אתקל במישהו ואשבור איזו שן. כי אם משהו יקרה לשיניים שלי... חבל על הזמן! מה אתה אומר?
 

גרא.

New member
לפני כל התייחסות פסיכולוגית, כדאי

שתבקרי תחילה אצל רופא השניים שלך..הוא עשוי להרגיע אותך,יותר מכל איש מקצוע בתחום בריאות הנפש.
 

גרא.

New member
אם כך,יתכן שאת סובלת מהפרעה

כפייתית טורדנית,מסוג מאד מקורי שאינו מופיע בספרות (ראי קובץ מצ"ב)..ואם זה כך,וזה כלל לא בטוח,ממולצץ התייעצות עם פסיכיאטר.אחרת,על משקל התזה המכונה "נבואה שמגשימה את עצמה",אם תמשיכי לעסוק במחשבות הללו באופן. אובססיבי כדברייך, זה אכן יקרה, ביום מן הימים.ואז, כדברייך, חבל על הזמן.
 

מיכלוש7

New member
שלום!אני חוששת שגם לי יש משהו דומה!

היי, אני בת 15, נכנסתי לפורום במקרה וראיתי ת'תשובה שלך, ונזכרתי בעצמי... הבעיה: יש לי איזה קטע כזה, שאני חייבת לבדוק כל דבר 100 פעם. לדוג', נגיד נעלתי ת'דלת בבית, עד שאני אגיע לחדר שלי אני לא אהיה בטוחה אם באמת נעלתי אותה או שאני סתם מדמיינת, ואז אני תמיד אחזור לבדוק. אותו דבר אם להכניס משהו למקרר, גם אם אני בטוחה שהכנסתי אותו-יש בי איזה משהו שאומר לי לחזור לבדוק! אם יש לי דבר יקר בתיק, אני כל 5 דקות אבדוק שהוא עדיין שם וששום דבר לא קרה לו ב5 דקות האחרונות... יש לי עוד הרבה דוגמאות כאלו! וזה משגע אותי! כי לפני שאני הולכת לישון אני קמה כמה פעמים לבדוק שהכל באמת "כשורה"! מזה אומר?! (ואל תגידי לי בבקשה ללכת לפסיכיאטר כמו שאמרת לזאת הקודמת!)
 

מיכלוש7

New member
קראתי עכשיו את המאמר! אבל...

אצלי זה לא עד כדי כך קיצוני כמו ששמה כתוב! ואני גם יודעת ממה ההתנהגות הזאת נובעת, זה בגלל שכן היו מקרים ששחכתי לנעול את הדלת, אבדתי את הפלאפון שלי וכו', אבל... זה שאני מבינה מאיפה זה נובע, לא עוזר לי לפתור את הבעיה! וגם אם אני יודעת שזה לא נכון, לדוג', אני שוכבת במיטה ותוהה לעצמי אם נעלתי את הדלת, אני יודעת שנעלתי, אבל אז אני חושבת שהסיכון בכך שלא נעלתי, יותר גדול וחשוב מאשר פשוט... ללכת לבדוק את זה! ואז אני קמה! תמיד! אז... מה לעשות?
 

גרא.

New member
מיכלוש7,את מתארת מחשבות טורדניות

הכוללות מחשבות חוזרות,ודאגה שמא עשית משהוא שלא כשורה..נעלת את הדלת? או לא?..אחרי התלבטות, את קמה,תמיד,והדלת נעולה...זהו כשלעצמה אינה בעייה אלא יותר ביטוי של חוסר בטחון. אבל אם הסיטואציה חוזרת שוב ושוב, ואת מאד מוטרדת לגבי הדלת..או האם הפלא פון אבד? אולי לא? מחשבות כאלה אמנם שייכות למשפחת ההפרעות הטורדניות הכפייתיות, אבל ממש בשוליים. אם את מרגישה, שלמרות אי נוחיות מסויימת בגלל המחשבות הללו, את יכולה להמשיך ולתפקד בצורה שגרתית בחיי היום יום שלך..התעלמי מזה ככל שאת יכולה והמשיכי את חייך כמיקודם. אבל, אם עוצמת המחשבות מטרידה,למשל עד כי כך ש שאינך יכולה להרדם..כדאי לפנות לשיחה עם פסיכיאטר,עלמנת לחפש את הדרך להתמודד עם הקשיים הללו.
 
למעלה