סתם מן יום שכזה

[סיגלד]

סתם מן יום שכזה

יום שבו בפעם המיליון צצה החרטה של מתן ריטלין גם בחופש... כמה שניסינו, השתדלנו, רצינו בכל מאודינו- לא הולך בלי הכדור ! לא ניתן להגיע למצב של רגיעה בבית (שני בנים היפרים..), לא ניתן לעשות שום דבר- אפילו נסיעה ליום ים הופכת למשימה בלתי אפשרית... ועם כל ההבנה הזאת, בסוף כל יום, עולה המחשבה- "אולי מחר יום ניסיון ללא כדור?" וכמובן החרטה ביום שאחרי, כשאתה באמצע מלחמת עולם עם הילדים, הצעקות והכעס... וההבנה שאין ברירה.... מישהו יכול "לעודד" שזה משתפר בשנים הבאות (אחד בן עשר והשני בן 7)? מגיעים לאיזו רגיעה? מתנצלת על אורך הוידוי שלי ותודה על הסבלנות|

|

 

[רוטם ג]

ריטלין בחופש

סיגל, קודם כל, כן, בד"כ ההיפריות מתמתנת עם השנים. למשל מבוגרים הם לא היפריים כמו ילדים. אבל למה פשוט לא לתת להם את הכדור במשך החופש כל יום? למה את מחרטת או חושבת שצריך בלי כדור בחופש? למשל ילד שמרכיב משקפיים, לא אומרים לו לא להרכיב בחופש.

 

[תפוזינה הגדולה]

עיני לילדים וגם לכם

לנו למשל ממש ברור שאי אפשר להעביר את החופש בלי כדור, היו תקופות שניסינו והלך די טוב אבל עכשו ברור לי שבלי זה יה עינוי לכולנו אז היא לוקחת כרגיל ואין לנו שום חרטה על כך.

 

[zivadina]

כן, זה מתמתן עם השנים

אבל אם את רוצה להבטיח שהילד יסגל לעצמו הרגלי התנהגות נורמטיביים, את חייבת לעזור לו באופן חיצוני בשנים הראשונות לטיפול, כדי לאפשר לו להפנים את ההרגלים הנורמטיביים האלה. לכן, מציעה לך לתת את הכדור מתי שצריך וכמובן בשעות שמותר ובתאום עם הרופא המטפל. מנסיוני, ככל שהטיפול נכון וצמוד יותר בהתחלה, כך במשך השנים מתמעט הצורך בכדור לצרכים התנהגותיים, ומצטמצם לצרכים לימודיים. כל זאת, בתנאי שהטיפול הוא עקבי ומאפשר לילד לחוות הצלחות התנהגותיות כל יום.

 

[סיגלד]

תודה לכולם

על התגובות ! סתם "מבאס" לדעת שאי אפשר בלי הכימיקל...- וכן אני יודעת ומבינה את הצורך, ובכל זאת יש איזו פינה במח, או יותר נכון בפינה בלב, שחבל שזה כך... אבל נכון- כשרואים את השינוי ובעיקר את היכולות המדהימות של הילדים שלנו, שפורצים להם החוצה עם נתינת הכדור, יש פיצוי קטן לצביטה שבלב... שבת שלום לכולם !

 

[דליה.ד]

גם אני נותנת בחופש

בלב שלם אבל קשה לי בכל זאת. עם זאת התועלת כל כך גדולה שלא ניתן לוותר על הכדור וגם מים הם.......כימיקלים! בני, היום בן 15.5 מדגים ירידה דרסטית בהיפריות ובהתנהגות לא ממושמעת ואלימה והוא היה ADHD ממש קשה. בכל זאת הוא עובד בחופש ומבלה ולא לוקח את התרופה. בהחלט יש הקלה!