סתם לשפוך את הלב

[יבואו ימים אחרים]

סתם לשפוך את הלב

האמת.... שאני כבר המון זמן מסתובבת בין הפורומים ומחפשת היכן לשפוך את הלב והגעתי לכאן. אני מקווה שזה בסדר. אני נשואה כבר 12 שנה אמא לשלושה ילדים מקסימים אך לא מאושרת או לפחות ככה אני מרגישה. אתם מכירים את זה שכשלא טוב אז אומרים אולי הכל ישתפר כשיבוא ילד? טוב זה בדיוק מה שקרה לי . זה התחיל אחרי חודשיים כשהתחתנתי היה מקרה מוות במשפחה וזה טלטל את הכל, נתתי לזמן לעשות את שלו ושום דבר לא קרה הרגשתי שזה חייב להיגמר אבל לא רציתי להרים ידיים חשבתי אולי ילד ישנה הכל אך זה לא קרה ומכוון שילדים לא לכל אחד קל להביא אז השארתי החיים יתגלגלו להם ועכשיו אני עם שלושה אני מאושרת איתם אבל איתו לא אין ביננו כלום, לא נושא שיחה, לא שיתוף אפילו לא ישנים באותה מיטה. כל הזמן אני אומרת לעצמי הדרך הקלה ביותר זה להרים ידיים ולהתגרש אפילו ניסיתי את הקטע של מאהב נכון זה ממלא לזמן מה אך אחרי זמן מה זה הופך להיות "מעייף" .

 

[רחל הדרומית]

היי, ברוך הבא לפורום../images/Emo24.gif

טוב אז ככה יש לנו כמה דברים משותפים, גם אני נשואה 12 שנים, וגם לי שלושה מקסימים. אבל אני מאושרת, כי את האושר חיפשתי ובניתי בכוחות עצמי. תראי זה משפט ידוע שאומרים למען הילדים אנחנו נמשיך לחיות ביחד, רוב הזוגות אומרים את זה, ואז מה שקורה ששניכם זרקתם את שארית חייכם לקנטים ולזבל. כל אחד בוחר את דרכו איך להשלים את החסר וזה כמובן מגיע לברירה היחידה שהיא הבגידה. אבל נכון זה לא לנצח, ויש מקרים שזה בא ממאהב למאהב, כי הריי מערכת יחסים כזאת מסתיימת באיזשהו שלב ואז עוברים למאהב הבא וזה פשוט לא קל. תראי יקרה, ילד לומד להתמודד, נכון שזה קשה להם הפרידה של ההורים, אבל מה לך האל לא העניק חיים? לך לא מגיע לחיות, להיות מאושרת? מה איתך? וגם הבן זוג, לא משנה מי אשם והגורם לבעיות, גם הוא לא מאושר כרגע, אז למה? אין דבר כזה אף אחד לא ירצה אותי אם לשלושה, זה לא חייב לבוא בהתמסדות האושר שלך, זה יכול לבוא לידיי ביטוי בבילוי, בלהיות חופשיה לעצמך, להכיר אנשים, אפילו לצאת עם כמה ומי יודע וזה יביא לפרק ב'. אבל קודם כל את, חשבי על עצמך, עשי מה שטוב לך, אל תחשבי מה יגידו על כך אחרים כי את החיים האלו את חיה אותם. ובחייך כמה אמהות חד הוריות וגרושות יש היום? המון. וחוץ מזה אולי אפילו במסגרת היחסים שבה את נמצאת כרגע אולי יש פיטרון שאליו תוכלו להגיע, הריי אהבה בטוח הייתה. אז אולי לנסות להתקרב זה לזו בדרכים שונות ולבנות מחדש. אבל רק את יודעת עד כמה המצב מאפשר לך זאת. בכל אופן נשמה נכון שהילדים זה מרכז העיניינים והמניע הגדול לגירושים, אבל תתחילי לחיות, חפשי מה יכול לגרום לך להיות מאושרת ותתחילי לעשות צעד. בהצלחה.

 

[sunny8]

דרומית , כפרה עלייך- כל מילה פצצה !

גם אם הייתי רוצה להוסיף משהו ..... אני חושבת בדיוק כמוך. קבלי

 

[וי10]

../images/Emo39.gifשלום לך

אני בעד לשנות היכן שצריך כדי שתוכלי להיות מאושרת, אחותי במצב דומה לשלך היא מחכה להזדמנות שתוכל להתגרש ממנו היא לא עושה זאת כעת כי אין לה גב כלכלי זאת הסיבה היחידה. בעלה וירטואלי לחלוטין לא מתפקד בשום צורה ומה שיש לה ממנו זה רק מריבות רוגז כעס ומפח נפש שחוזר על עצמו שוב ושוב. כל אחד ואיך שהוא בנוי אני במקומה מזמן הייתי מפרקת ולא הייתי מחכה ולו יום אחד כי חבל על כל יום שעובר ומתבזבז ולא ישוב לו עוד. צריך להיות אמיצים ולדעת לקחת את ההחלטה בזמן המתאים ולא להגיע למצב שבעוד כמה שנים תהיי מתוסכלת ועצובה שלא עשית זאת כבר. בהצלחה בכל דרך שתבחרי