סתם לפרוק...

צנטריול

New member
סתם לפרוק...

אז היום אני "חוגג" שנה לגירושין. שנה מהיום שבוא יצאנו מהרבנות. היא אמרה לי "ביי" והלכה בלי להביט לאחור. שנה שבה היא הספיקה להתארס ליהלומן (שאותו אולי היא בכלל הכירה בזמן שהיינו יחד) ולפרוח ואילו אני שוקע יותר ויותר, מאבד עבודה ולא מוצא אחת חדשה, עדין גר אצל ההורים, בלי אהבה, כמעט שבלי חיי חברה והרשימה עוד נמשכת. ואם לא די בכך אז החלומות עליה שוב חוזרים לי. היום היה לי את החלום המוחשי ביותר.חשבתי שזה עבר לי. נו טוב, בכ"ז אני מרגיש יותר טוב ממה שהיה קודם ובכלל אני מרגיש כבר המון זמן גוש בטון שיושב לי בפנים. לא כך דמיינתי את חיי, בשביל זה עשיתי תואר? כדי להיות מובטל ולעבוד בעבודות מזדמנות? לודע....אולי זה רק משבר קטן (?) וזה חולף
 
צנטריול..מסר חשוב!

החיים..הם כמו נסיעה ברכבת, אנשים עולים ויורדים, לפעמים יש תאונות.. בתחנות מסויימוצת יש הפתעות נעימות, ובאחרות שורר עצב, אנחנו עולים לרכבת שנולדים, פוגשים שם אנשים, ומאמינים שהם ילוו אותנו לאורך כל הנסיעה, אלה הם הורינו. לצערינו הם יורדים באחת מהתחנות ומשאירים אותנו להמשיך לבד, אנשים אחרים עולים לרכבת...והם יהיו חשובים לנו בהמשך הנסיעה.. אחים, אחיות, חברים...וכל האנשים הנפלאים שנאהב, יהיו אנשים שיתייחבו לנסיעה כמו טיול קצר, ויהיו כאלה שיצטרפו לכל הנסיעה. אחרים יורדים בתחנה ומשאירים לנו זיכרון נוסטלגי, ויהיו כאלה שניפרד מהם בליחצת יד וזהו, לפעמים אנחנו מופתעים שאנשים שאהבנו...עוברים לשבת בקרון אחר, ומשאירים אותנו לבד. אנחנו יכולים לחפש אותם ברכבת, אבל לצערינו נגלה שהמקום ליידם...תפוס. וזה לא נורא..המסע ימשיך עם הרבה אתגרים, חלומות, תקוות ופרידות.. אין דרך חזרה..:) ננסה להבין את שותפינו למסע..ולמצוא את הטוב בכל אחד מהם. צריך לזכור שבמהלך המסע, חבר עלול למעוד, ויזדקק להבנה ותמיכה מאיתנו. וכן...גם אנחנו עלולים להזדקק להבנה ותמיכה. הנעלם הגדול ביותר של הנסיעה הוא.. היכן תיהיה התחנה הסופית, ומתי ירדו האנשים שליידנו. בטח יהיה לנו עצוב לעזוב את הרכבת, והפרידה מהידידים למסע תיהיה כואבת, ואולי כשנגיע לתחנה הסופית..שוב נפגוש אותם. נשתדל להנעים את הנסיעה, וכשנרד, נשתדל להשאיר זיכרון נעים לאלה שממשיכים. מאחל לך נסיעה נעימה..:)
 
מוכר

וכן, לדעתי זה אכן משבר קטן... צברתי קצת וותק בגירושין (6.5 שנים אבל מי סופר) והמשברים האלו מגיעים אחת ל....בגלל סיבות כאלו או אחרות, לרוב הם חולפים (אצלי בכולופן) אחרי כמה שעות עד יממה.... לגביי עבודה, גם זה מוכר לי לצערי הרב מהשנה וחצי האחרונה... הדבר היחיד שאפילו לא עבר במחשבותיי זה לחזור להורים אבל זה בגלל שעזבתי שם אחת וחזרתי 4
 
יהיה בסדר

כל ארוע בחיינו הוא בר חלוף . לא פעם תשמע אנשים שיספרו לך עד כמה היה קשה להם לשכוח אהבה גדולה או לצאת ממשבר חייהם אבל הם אחרי זה והם מאושרים . אז גם אתה יכול ! אם רק תאמין בכוחות שלך ובעצמ בעיקר ותפסיק לתת למחשבות האלה לתקוף ל את המוח גם ביום וגם בלילה בחלומות השבים וחוזרים זה ייפסק ותוכל להמשיך בחייך . כי ברגע שאנו חווים משבר שמשנה את חיינו אנו חייבים לדעת להתמודד מולו ואיתו כדי שנוכל להמשיך הלאה ולא להיתקע בעבר ... יש פה עניין פסיכולוגי כי אם כל היום תמשיך לחשוב על זה וכל כמה שקשה לך בגלל זה ושאתה לא יכול ולא מצליח להמשיך בחייך מאז אותו הרגע ברבנות בו היא אמרה לך ביי והלכה בלי להביט לאחור זוהי איזושהי צלקת שנשארה בנשמתך ועד שלא תתמודד איתה זה לא יעבוד השמבר הזה . ותן לי להגיד לך משהו אחד שלמדתי בחיי , הנקמה הכי גדולה לאנשים שפוגעים בנו ומשאירים בנו צלקות שקשה להן להגליד היא לקום מחוזק יותר אפילו שאין הרבה כוחות נפשיים , ועושים הכל כדי להצליח בגדול ואז גם אם היא בחיים לא תדע אם נישאת מחדש או אם נפלת בגדול , אם נהיית מליונר או שאתה עוד תקוע בעבר ולא מצליח להמשיך אתה תרגיש שנקמת את הנקמה שלך כי אתה תדע שאתה פי מליון מחוזק ממנה ושהיא הפסידה אותך כי אתה שווה יותר ממה שהיא חשבה !!! לדעתי , כמו שהיא פתחה בדרך חדשה אתה צריך לעשות גם כן , מבלי לחשוב פעמיים ומבלי לתת לדיכאון להשתלט עליך ואני יודעת שזה קורה מדי פעם וזה מחשל וזה טוב לנו כי זה רק מחזק ! אז תיקח את עצמ בידיים ותגיד לעצמך שאתה יכול ותשתיק את כל הפחדים והזכרונות הרעים שמלווים אותך מלפני שנה ותתחיל בדרך חדשה ובדף נקי ותן לי לומר לך שני משפטים שאני אישית לוקחת איתי לכל החיים ולכל מקום שאליו אני הולכת : " אלוהים לוקח אותנו לדבר הכי טוב , בדר הכי קשה .. " "אל תתן לעבר שלך להכתיב לך את מי שאתה , אלא תתן לו להיות חלק ממי שתיהיה " יאללה בהצלחה , צא לדרך .
 

צנטריול

New member
תודה תמרי

זה כבר עבר לי. אבל גם את צודקת. כנראה שכשאמצא עבודה הכל יהיה הרבה יותר קל. את הדברים שאמרת קל לומר אבל קשה (לפחות לי) לעשות
 
למעלה