ואת זה לא אני כתבתי...
דמגוגי חסר כל כיסוי. קיבוץ. מראשי ההתיישבות החלוצית.בעבר בוגרי הקיבוץ שרתו בצבא ביחידות קרביות,ויוצאיהם היו גנרלים מפורסמים. הקיבוץ בזמנו התפרנס מרפתות,לולים חקלאות וכו' ושימש השראה לרבים,דוגמא לאזרחות למופת,ומוקד משיכה למתנדבים מכל העולם.אולם אורח החיים המתירני בקיבוצים הביא לא פעם לבעיות זהות חמורות של ילדים אשר לא ממש ידעו מי הוא אביהם. מן המפטרסמות הוא ששבועת הקידושין בקרב בני הקיבוצים היתה "בטבעת זאת את מקודשת לי ולמשק".לקראת סוף שנות השישים ובשל האופוריה שאחזה במדינה, הפך סיגנון החיים הקיבוצי להדוניסטי ומופקר. מתנדבות סקנדינביות אשר עבדו במשקי הקיבוץ הכניסו אווירת הדוניזם מופקרת ומשכב רב הפך לצורת הבילוי העיקרית בקיבוצים, בעיקר באילו המבודדים גיאוגרפית ממרכז הארץ. (הקיבוצים יישבו את איזור הספר בעת הקמת המדינה ולמעשה קבעו את גבולולת המדינה.) אווירת האופוריה ששלטה בארץ בסוף שנות השישים השתנתה בעקבות מלחמת יופ כיפור והיעלמותן של המתנדבות. אז הפך גילוי העריות לתחביב מקובל בקרב הקיבוצניקים.כתוצאה מגילוי העריות הללו, אוכלוסית הקיבוצניקים הפכה לפלגמטית אוטיסטית. במרוצת השנים, תפסו פלגמטים אילו עמדות בניהול מפעליהם הכלכליים של רוב הקיבוצים, ומוטטו אותם במחי עווית אחת. תופעות של מעילות והברחות סמים הפכו ללחם חוקם של הקיבוצים ובעיקבותיהם ההקצנה שמאלה. בשלושים השנים האחרונות(בקירוב) התנועה הקיבוצית הפכה למטרד ונטל כלכלי. עקב ניהול כושל והתנהלות חובבנית ופושעת,(כתוצאה מילדי גילוי העריות)כל מקורות ההכנסה של הקיבוצים הפסיקו להיות כלכליים,ולמעט מספר קיבוצים בעלי פינות ליטוף משגשגות,רובם המכריע מתקיים מ"הסדרי תשלומים" הנקבעים אחת לכמה שנים ע"י הממשלות ותפקידם הוא לממן את הקיבוצים הללו מתוך חשש כבד מהתערות בני הקיבוצים בכלל האוכלוסיה. מחיר יקר מאד משלמת החברה הישראלית כדי להשאיר אנשים אילו מאחורי גדרות הקיבוץ.