סתם כי בא לי לשתף...

[נקודת מוצא]

סתם כי בא לי לשתף...

הלילה סופסוף ישנתי. מה זה ישנתי, דפקתי שינה. (מאז יום ראשון יש לי מחשבות בראש שלא נותנות לי מנוחה.) והבוקר קמתי, כמו כל בוקר, רק שלהבדיל מארבעת הימים האחרונים שעברו עליי, הבוקר השמש צייצה והציפורים זרחו... חשבתי לעצמי "איזה יופי, בוקר טוב- בהגדרה..." ואז קמתי מהמיטה, ופתאום נזכרתי שנגמר ונהיה לי קצת עצוב, הציפורים זרחו פחות... כמה זמן זה לגיטימי "להתאבל" על קשר שנגמר? כמה זמן זה לגיטימי לחשוב על הדברים האלה דבר ראשון בבוקר ודבר אחרון לפני השינה? אני מסתכנת כאן בלהשמע אובססיבית, אבל, כמה זמן זה נחשב לגיטימי שאני עוצרת את עצמי בכח מלהרים אליו טלפון כי אני נורא רוצה לשמוע את הקול שלו "רק עוד פעם אחת ודי"...

 

[אלדד26]

הערה אחת לפני הכל,

אם הציפורים אצלך בחלון זורחות, ובהנחה שאת לא גרה ליד צ´רנוביל, אני מציע שתתפני משם בהקדם האפשרי!

 

[נקודת מוצא]

אני יותר מוטרדת מה-../images/Emo42.gif

מילא הציפורים זורחות... אבל השמש, היא מתחילה לצייץ מוקדם בבוקר ולא נותנת לך דקה שקט עד שעות אחר הצהריים המאוחרות.

 

[אלדד26]

אה.

אם השמש מצייצת לך, תפני אל הטמבל. קודם כל, הוא ימרח לך קרם נגד ציוץ על הגב. ואח"כ הוא ישפצל לך את החפצוליים של הברנדוקטריגים כדי שהציוץ של השמש יסטה ממסלולו הקוואנטי הפוזיטרוני הטבעי אל הבית של אלי.

 

[מולית]

אני יודעת שזה לא קשור בכלל אבל אלדד

שירתת בבקו"מ במקרה?

 

[אלדד26]

../images/Emo32.gif

זה באמת לא קשור, ולא שירתתי בבקו"מ, למה?

 

[אלדד26]

ועכשיו לענייננו

כן... בואי נראה... יש לי פה טבלה... את נקבה, אמרת? כן... בואי נראה... הקשר נמשך בין חודשיים לבין ארבע חודשים? אה, פחות מחודשיים? אז רגע, זו הטבלה בעמוד 45... שניה... אני מוצא... והוא גר קרוב אלייך? עם מידת נעליים... 44 את אומרת? הממממ... זה קצת מסובך פה בטבלה, יש פה פיצול... אוה! הנה - עד 24 שעות - מחויב המציאות, בין 24 שעות ל - 72 שעות - נורמלי, בין 72 שעות ל - 144 שעות - מתחיל להיות פאתטי, מעל ל - 144 שעות - גשי בדחיפות לפסיכיאטר. נו, באמת, נקודה. ממך הייתי מצפה ליותר. "לגיטימי"? הרי ברור לך שבין אדם לאדם זה משתנה, וגם אצל אותו אדם, זה משתנה בין קשר לבין קשר. את לא נשמעת אובססיבית, וההתנהגות שלך נשמעת (לי לפחות) אנושית לחלוטין. זה בסדר. זה יעבור עם הזמן. כמה עוד קלישאות אני יכול לזרוק עלייך? הרי עצם הכותרת של ההודעה שלך, "סתם כי בא לי לשתף", מעידה על כך שאת מבינה היטב שאין פה בעצם תשובה. יהיה בסדר. יש פה איתך המון אנשים שמתגברים על הלבד, שמחפשים את הביחד - ותראי כמה אהבה אנחנו מרעיפים פה כולם על כולם. ממש אידיליה מטורפת. והעיקר שהשניצלים אצלי. Smile. הציפורים חזרו לזרוח?

 

[נקודת מוצא]

לא יורדים על נקודה במשבר../images/Emo10.gif

אני מצטערת שמחשבות הבוקר שלי לא נעלות יותר, הלוואי והיו... ואני בסדר עם הלבד כי אני לא לבד. את זה כבר למדתי בשיעורים קודמים. אלדד, אם החלטת שהטמבל כבר לא עושה לך את זה, החלטת להמשיך הלאה, זה בסדר, הוא יעמוד איתן על רגליו (אם תפסיק לזרוק אותו עליי כל פעם שקצת עצוב לי). תן חיבוק, סגור עניין.

 

[אלדד26]

אני מבין לליבך, נקודה יקרה...

והנה

גדול ממני. מחשבות הבוקר שלך לא חייבות להיות נעלות, והתשובה שלי לא הייתה ירידה אלא יותר... בצחוק. אבל ברצינות, את יודעת שיהיה בסדר... אני בסדר כשאני לבד, לא בגלל שאני לא לבד. יש לי את חסך הזוגיות כשאני לבד. אבל אני בסדר כי אני מאושר מתוך עצמי, ולא מגדיר את האושר כמשהו שצריך לבוא אליי מבחוץ. אולי את תצליחי להרים אותו ואותך על רגליכם?

ובכל מקרה, אנחנו כאן בשבילך, גם כשעצוב. (ואולי בעיקר)

 

[danistar]

לגיטימי לחלוטין לדעתי

תראי זה חלק מהעבר שלך וזכרונות , במיוחד טובים יכולים לגרום מידי פעם לעצב .. זה ברור זה מובן .. הכי חשוב זה להמשיך הלאה לעתיד . העבר הוא מאחור ולא צריך להשפיע על העבר אבל תמיד מותר להיזכר בו וגם להתעצב .. זה חלק מהרגשות שלנו .. דני

 

[yupy9]

נקודה למחשבה...

יקירתי המתוקה, ברור שזה לגיטימי - תקופת ההתאבלות הזו שלך, ואם אני זוכרת נכון (ולא מבלבלת אותך עם משהו אחר שקראתי כאן)- אז הפרידה שלכם לא היתה כ"כ מזמן...(?) לדעתי האישית- יש משהו לא טיבעי בלחתוך קשר (במידה והיה ארוך ועמוק) ביום אחד. בהנחה שלא היה "פיצוץ" שבגללו הקשר הופסק. לי למשל הרבה יותר קל להתמודד עם זה כשזה נעשה ב"שלבים" (כמו בקשר האחרון והארוך שהיה לי) - עד שזה דעך מעצמו (ואני זו שיזמה את הפרידה). זה הרבה יותר טבעי. לפחות לי. כי בסה"כ אם באמת אהבת אותו- מן הסתם את מרגישה חלל ענק שנפער בחייך- ועכשיו זה הזמן למלא אותו- ואם את שואלת אותי- אז *לא* למלא אותו ב"בחורים" - אלא למלא אותו בזמן איכותי עם עצמך. עם המשפחה, עם החברים. להתמקד במה *שיש* ובמחשבות אופטימיות על מה שעוד יבוא- וכך צעד אחר צעד זה יקרה- יום אחד תתעוררי והשמש תראה לך הכי צהובית וחייכנית וציוצי הציפורים לא יהיו סתם "רעש" שהתעוררת בגללו- והבוקר יראה לך אכן מקסים...

 

[ליאן.]

נקודה יקרה

את יודעת.. אין כללים ואין חוקים. לי לקח בערך שנה להתגבר על קשר ארוך.. קחי את הזמן שלך, רק אל תשקעי.. מותר לך עכשיו לחשוב רק על עצמך ולהתחשב ולאהוב רק אדם אחד - אותך. תוכלי לפנק את עצמך עם משהו שמזמן רצית לקנות / לעשות.. או להתסכל על בחורים ולצאת / לפלרטט / להנות.. עכשיו זה הזמן של הנקודה. והנקודה בוחרת מה טוב לה. את יכולה להתקשר. אבל את יודעת שתתחרטי על זה ותרגישי חלשה יותר.. פחות שולטת בעצמך. תוכלי לדחות את הטלפון במחשבה של ´תמיד אוכל להתקשר אליו מחר´. ואל תתקשרי. בסה"כ את היחידה שתקבע לעצמה מתי מותר להתחיל לחייך ולהשאיר חלק זה של חייך מאחורייך. מתי את היית רוצה שזה יקרה בשבילך ?

 

[נקודת מוצא]

../images/Emo7.gif../images/Emo10.gif../images/Emo7.gif../images/Emo10.gif

למי מכם שבקי בפרטים, רק רציתי לומר שבאופן רישמי אני חסרת אופי

הרמתי אליו . ארבעה ימים וארבעה לילות החזקתי את עצמי שלא אבל... הצילו

 

[הטמבל שכבש את העולם]

אוי

רק עכשיו ראיתי את זה ... תראי, זה בטח לא טוב אבל אני בטוח שום אסון לא קרה. את לא מספרת מה בדיוק היה בשיחה אז קצת קשה להגיב אבל תנסי לקחת שאיפה גדולה (בלי לקחת לריאות

) ולחשוב בצורה צלולה. take it easy anyway אני יודע שזה בטח קשה אבל אפשרי !

 

[neuron]

אמממ...

כשהשמש מצייצת והציפורים זורחות... ...אני לא יודע כמה זמן צריך להתאבל על קשר שנגמר, אבל נדמה לי שזה הזמן שאת צריכה לחזור לקחת את התרופות שלך...

 

[נקודת מוצא]

../images/Emo53.gif

 

[נקודת מוצא]

לכל מען דבעי

לא רוצה כדורים

לא כחולים לא אדומים ולא סגולים

והשמש תצייץ לה גם מחר כמו כל בוקר רק כדי לעצבן אותי עוד יותר... ואלכוהול לא משכך כאבים, הוא מחמיר אותם, נסו בעצמכם ותראו...

 

[אלדד26]

נקודה יקרה,

אוקיי. אז התקשרת אליו. ועכשיו עוד יותר רע לך מקודם. אבל מצד שני... למדת משהו. ובפעם הבאה, לפני שאת מתקשרת אליו - תיזכרי בנקודה הזו בזמן, ותעצרי. זה בטוח יעזור.

 

[נקודת מוצא]

זהו... שלא...

קבענו לדבר מאוחר יותר

 

[הטמבל שכבש את העולם]

אז עכשיו את מה שנקרא

בצרות מה את רוצה להשיג בשיחה הזאת איתו ?