סתם כדי לשתף...
כמו שכבר כתבתי, יצא לי לנסוע לפולין באוגוסט, לא התקופה הכי מתאימה למסע, שצריך לנסוע אליו בראש שקט, בדיוק התחילו כל הבלגאנים של המלחמה... אני גרה בצפון אז היה את לחץ הקטיושות ואת הפחד של מה יקרה שלא נהיה וחוץ מזה לכולם במסע היה מישהו קרוב או מישהו שהכירו שהיה בטווח האש.. אחרי הרבה התלבטויות החלטנו שאנחנו יוצאים לא משנה מה. במהלך המסע הסתובבנו עם החולצות מסע הפוכות והיה אסור להיות עם דגלי ישראל, דווקא במקום שהכי מתבקש ושאתה הכי רוצה להראות ולהרגיש ישראלי- לנו זה לא התאפשר... כמעט בכול מקום שהינו הסתובבו לידנו הרבה אנשי אבטחה והזמנים בשווקים הפכו לפעמים לדי מפחידים. באמצע המסע הגיעו אלינו שמועות שנפלו קטישות באזור שלנו, דבר שהלחיץ מאוד את כולם, בסוף גילינו שאין נפגעים, אבל זה הפך את היום הזה לקשה מאוד... לי באופן אישי היה קשה לצא למסע, חיכיתי לו המון ,התכוננתי אליו ועזרתי הרבה בהכנות בשבילו, אבל שבועים לפני היציאה אליו, ידיד טוב שלי מהקיבוץ נהרג.... ככה שיצא לי בהפרש של שבוע לרקוד גם בטקס באוושויץ וגם בקיבוץ בטקס לזיכרו.... מעבר לכל הדברים האלה, שרק גיבשו אותו יותר והכריחו אותנו להתייחס ברגישות ובאכפתיות עצומה אחד לשני... היה לנו מסע מדהים, שאף אחד מאיתנו לא ישכח..... יש לי המון מה לספר על המסע שלנו..אז נראה לי שלאט לאט אני יטפטף קטעים ממנו, עד שימאס לכם... וגם אז לא בטוח...
כמו שכבר כתבתי, יצא לי לנסוע לפולין באוגוסט, לא התקופה הכי מתאימה למסע, שצריך לנסוע אליו בראש שקט, בדיוק התחילו כל הבלגאנים של המלחמה... אני גרה בצפון אז היה את לחץ הקטיושות ואת הפחד של מה יקרה שלא נהיה וחוץ מזה לכולם במסע היה מישהו קרוב או מישהו שהכירו שהיה בטווח האש.. אחרי הרבה התלבטויות החלטנו שאנחנו יוצאים לא משנה מה. במהלך המסע הסתובבנו עם החולצות מסע הפוכות והיה אסור להיות עם דגלי ישראל, דווקא במקום שהכי מתבקש ושאתה הכי רוצה להראות ולהרגיש ישראלי- לנו זה לא התאפשר... כמעט בכול מקום שהינו הסתובבו לידנו הרבה אנשי אבטחה והזמנים בשווקים הפכו לפעמים לדי מפחידים. באמצע המסע הגיעו אלינו שמועות שנפלו קטישות באזור שלנו, דבר שהלחיץ מאוד את כולם, בסוף גילינו שאין נפגעים, אבל זה הפך את היום הזה לקשה מאוד... לי באופן אישי היה קשה לצא למסע, חיכיתי לו המון ,התכוננתי אליו ועזרתי הרבה בהכנות בשבילו, אבל שבועים לפני היציאה אליו, ידיד טוב שלי מהקיבוץ נהרג.... ככה שיצא לי בהפרש של שבוע לרקוד גם בטקס באוושויץ וגם בקיבוץ בטקס לזיכרו.... מעבר לכל הדברים האלה, שרק גיבשו אותו יותר והכריחו אותנו להתייחס ברגישות ובאכפתיות עצומה אחד לשני... היה לנו מסע מדהים, שאף אחד מאיתנו לא ישכח..... יש לי המון מה לספר על המסע שלנו..אז נראה לי שלאט לאט אני יטפטף קטעים ממנו, עד שימאס לכם... וגם אז לא בטוח...